יום הכיפורים של השב"ס וחג האסיף של כוחות הביטחון

בריחת המחבלים מכלא גלבוע הייתה ל"יום הכיפורים" של שירות בתי הסוהר, הן בעיתוי בו ארעה והן בהפתעה המצבית בעתיה, שלה קמו השלכות נרחבות עם אפשרות ממשית לדרדור והסלמה ביטחונית, מהרמה הטקטית ועד האסטרטגית.

הודות לפעולות נרחבות ומאמץ משולב של השב"כ, צה"ל, מג"ב והמשטרה נלכדו המחבלים והושבו לבתי הכלא עד ערב חג האסיף. 

מה בין הבריחה למלחמה?

הבריחה, בהשאלה למלחמת יום הכיפורים שהתנהלה בימים אלו לפני 48 שנים, מהווה ביטוי מוחשי לכשל נרחב שמימד ההפתעה בו הינו מצבי בלבד. שהרי הפתעה מצבית הינה אירוע שנגרם כתוצאה מכשל באיסוף, ניתוח או הפצה של מידע עמה נאלצה המדינה להתמודד בסופו של דבר. 

באופן זה ניתן להשוות את אירוע הבריחה למלחמת יום הכיפורים משום שטיבו וטבעו של אויב אשר אינו משלים עם המצב בו הוא נתון ואינו מצליח לשנותו בדרכי שלום מדיניות, הינו לצאת למלחמה בכדי לשנות את הגישה ולשוב לשולחן הדיונים המדיני מעמדה שונה ומשופרת בתקווה. הטיב לנסח זאת קרל פון קלאוזביץ', מהוגיה הבולטים של תורת הלחימה המודרנית, בספרו "על המלחמה" בו כתב כי : "המלחמה היא מעשה אלימות, שמטרתו לאכוף את רצוננו על יריבנו. המלחמה אינה אלא המשך המדיניות בתוספת אמצעים אחרים". 

משום כך, אל לה להנהגה המדינית ובוודאי הביטחונית, לשקוט על שמריה במצבי אי הסכמה, שהרי המרחק מהן לפעולה פיזית וממשית בשטח הינו כחוט השערה. כך פרצה מלחמת יום הכיפורים בשנת 1973 לאחר שניסיונותיו של אנואר סאדאת, נשיא מצריים שעלה לשלטון ב-15 באוקטובר 1970, לקדם הסכם עם ממשלת ישראל בראשותה של גולדה מאיר- כשלו.

באמצעות המלחמה השיגה מצרים בהנהגתו את מטרות המלחמה שלה- שבירת הקיפאון המדיני בסכסוך הערבי – ישראלי והנעת תהליך מדיני שהוביל לחתימת הסכם השלום בין המדינות ב-26 במרץ 1979. 

באנלוגיה למצבה של יישות אויב כאלו הם חייו של אסיר שאף הוא אינו משלים עם מצבו וינסה לברוח בכל מאודו. 

עוד בטרם הסתיימה מלחמת יום הכיפורים, וביתר שאת בסופה, נשאלה שאלה אחת מהותית וגדולה: איך זה קרה לנו? אותה שאלה צפה ועלתה גם נוכח בריחת המחבלים מכלא גלבוע לאחרונה.

מלחמת יום הכיפורים הסתיימה בניצחון צבאי ישראלי במחיר דמים כבד וטראומה קשה שנצרבה עמוק בתודעה הלאומית הישראלית. אך זאת לצד קריסת תפישת הביטחון הישראלית שהתבססה על הרתעה, התרעה והכרעה, מרכיבים שטרם שוקמו במלואם ועודם מאותגרים על ידי שכנינו הקרובים והרחוקים, עד לעצם היום הזה.

בריחת המחבלים המוצלחת מכלא גלבוע הסתיימה אמנם בלכידתם בחיים של כל ששת הנמלטים על ידי מאמץ ניכר של כוחות הביטחון, אך בצד זאת, אומר בזהירות המתבקשת, נראה כי נפגעה קשות התפישה המנחה את אופן כליאתם של האסירים הביטחוניים והיחס המטיב עמם בפרט.

בתום המלחמה, שהיוותה כישלון אסטרטגי ראשון במעלה, ובשנים שלאחריה, התפנתה מדינת ישראל לתחקר את עצמה, מנהיגיה ומערכותיה האמונות על מלאכת המלחמה בעיקר במסגרת ועדת אגרנט, באקדמיות ובמכללות הצבאיות. אך הווה ברור לרובנו כי ישנן עדיין תפישות וקיבעונות בתחומי חיים מגוונים, שמלחמת יום הכיפורים ולקחיה יכולים להוות בעבורם דוגמא ומקור להשראה הכוללת בחינה, למידה ושינוי, משעה שמחליטים להפנימם ולהשליכם על תחומים נוספים, מלבד התחום הצבאי גרידא. 

במלחמת יום כיפור היו שבויים הקברניטים בקונספציה (תפישה) שגויה וסרבו להאמין כי מצרים וסוריה יצאו למלחמה בעיתוי זה. לעומתם הבינו החיילים בשטח כי התנהלות האויב חריגה והמוכנות של צה״ל אינה במיטבה בלשון המעטה. כך גם המצב בחלק מבתי הכליאה או לפחות בכלא גלבוע, על פי העדויות שנצברו בעת האחרונה.

כוונים מומלצים לתחקיר

האלוף (במיל') יעקב עמידרור במאמרו על כישלון ההתרעה ותוצאות מלחמת יום הכיפורים שפורסם לציון 30 שנה למלחמה, מנה חמישה כישלונות מרכזיים במלחמה ובכלל זאת את השפעת ההתרעה, אילו הייתה ניתנת בזמן אפקטיבי בתחומים אלו: 

1.    כישלון המפקדות הצה"ליות הגבוהות, אי מוכנותן וחולשתן המקצועית.
2.    כישלון מוכנות והתאמת הכוח היבשתי לאופי הלחימה של האויב, שכלל אמצעי לחימה חדשים כדוגמת טילי הסאגר נגד טנקים, ובכלל זאת התעלמות מלקחי מלחמות המאה ה- 20.
3.    "כיפוף כנף המטוס" - חוסר התאמת שיטת הלחימה של חיל האוויר כנגד מערכי ההגנה האווירית של האויב.
4.    כישלון קווי ההגנה של צה"ל בסיני וברמת הגולן.
5.    כישלון צה"ל בהבקעת המערך המצרי בשמונה באוקטובר 1973, כישלון ניצול ההצלחה של מתקפת הנגד בדרום רמת הגולן וכישלון ההבקעה היזומה במרכזה, כחלק מהתקפת הנגד הפיקודית שהצליחה רק בצפון הגזרה.

בהלימה לדבריו של האלוף עמידרור ובהקשר לבריחת המחבלים, מן הראוי יהיה לחקור את הנושאים הבאים:

1.    כישלון מפקדות השב"ס, מוכנותן ותורפותיהן המקצועיות. אלו ראוי שיחקרו משלב ההכשרה ועד התפקוד בשטח במצבי שגרה ובחירום.
2.    כישלון מוכנות והתאמת כוחות השב"ס, האמצעים והנהלים למילוי המשימות וההתמודדות עם האסירים הביטחוניים בפרט. דוגמת: כשירות כוח האדם בשירות והתאמתו למשימות, התעלמות מסימנים מחשידים שהיו בשטח, אופן קיומם ואכיפתם של נהלים ודרכי התמודדות המותאמות למאפייני אסירים ביטחוניים להבדיל מפליליים ועוד.
3.    "כיפוף הטכנולוגיה"- תקינות, הפעלת ומיצוי מערכות הגילוי וההתרעה המותקנות במרחב בתי הכלא. 
4.    כישלון קווי ההגנה של השב"ס בבית הכלא גלבוע בפרט ובתי כלא נוספים ככלל. משלב פרסום התכנית של בית הכלא באינטרנט, הקמת בית כלא על קלונסאות, השארת חללים לא אטומים, נהלי בקרה ומעקב אחר האסירים ופעילותם במרחב הכלא ועוד.
5.    כישלון הפעלת כוחות המעטפת בזמן אמת ובאופן יעיל, אפקטיבי ורלוונטי. דבר שהביא להתארכות משך המרדף אחר המחבלים הנמלטים, קיומו של סיכון ממשי לשלום האזרחים וכוחות המרדף כאחד ועוד.

סיכום - רשימה זו אינה מתיימרת להיות רשימה מוחלטת או סופית כמובן. יש בה כדי להצביע על כיווני חשיבה לצד הצורך לחזור וללמוד מלקחי מלחמת יום הכיפורים, להפנימם באופן יסודי ולהשליך מהם על תחומים נוספים במדינת ישראל, מאידך.

תקוותנו עתה היא שוועדת הבדיקה הממשלתית, שהוקמה לאחרונה לבדיקת נסיבות המחדל והכשלים שהובילו לאירוע, תבצע את תפקידה נאמנה למען מניעת הישנות מקרים דומים.