באחת הפעמים בהן ביקרה את מנחם בגין בלשכתו בכנסת הוא הציג אותה בפני החברים ששאלו מי זו: "זו גלילה רון פדר, הילדה שכותבת לילדים". גלילה נעלבה מאוד. אמנם היא היתה רק בת 21 וקצת ילדה אבל מבחינתה היא כותבת למבוגרים.
אך אז בגין אמר לה משפט ששינה את חייה: "דעי לך שרק הלבבות של הילדים פתוחים. אם את רוצה לכתוב ללבבות - תכתבי לילדים". היא הלכה הביתה והתחילה לכתוב לילדים.
מאז כתבה גלילה רון פדר למעלה מ-400 ספרים, מספר בלתי נתפס. דורות של ילדים, ובתוכם גם אני, גדלו על ספריה.
היא נולדה שנה לאחר קום המדינה, וכל הזמן אמרו לה המבוגרים שתגיד תודה שהיא נולדה לתוך מדינה קיימת ולא צריכה להיאבק על הקמתה. היא פיתחה רגשי נחיתות שאולי היא לא עשתה מספיק למען המדינה ושאולי היא בכלל מפונקת, אז היא החלה לכתוב על התקופה שלפני קום המדינה.
כבר מגיל 9 היא החלה לכתוב יומן שמתעד את חייה של נערה ממחתרת האצ"ל כאילו היא עצמה הנערה. מתקופה הרואית יותר.
היא לא ממש ידעה מה לעשות עם מה שכתבה, אז שלחה מכתב למנחם בגין, אז חבר כנסת, משום שהיה היחיד שידעה שהיה באצ"ל. אולי, כך חשבה לעצמה, הוא יבין מה עובר על הנערה מהיומן. הוא ביקש שתשלח אליו את החומרים ולאחר כשבועיים הזמין אותה לביתו. הוא אמר לה שידאג שהחומרים יצאו לאור. אבל אביה אמר לה שלעולם לא תיקח כסף מפוליטיקאים... אז היא ויתרה על הכסף של בגין. בהמשך, הוצאות לאור כבר זיהו את הכישרון.
אבל המסר של בגין על לבבות הילדים הפתוחים המשיך ללוות אותה.
באחת הפעמים כשהמתינה בלשכתו היא שמעה את הדובר אומר לבגין שכבר הפך לראש הממשלה, שיש מספר כתבי טלוויזיה בחוץ שרוצים לראיין אותו. הוא סירב להכניס אותם, אך הסכים לבקשה אחת של הדובר לראיון - ילד שהגיע וביקש לראיין אותו עבור עיתון תלמידים בערד.
אז גלילה, תודה רבה על כל הספרים שכתבת ועל כל הלבבות שפתחת.
מזל טוב ויום הולדת שמח!