ישיבת מועצת הרבנות הראשית
ישיבת מועצת הרבנות הראשית צילום: דוברות

בימים אלה נפתח מושב החורף של הכנסת. עתה יעלו לדיון נושאים בוערים רבים שגחלי רשפיהם לחשו במהלך תקופת החגים. בין אלה תככבנה יוזמות השר מתן כהנא לעריכת שינויים מבניים במערך הכשרות, תיעדוף תקציבים לבניית בתי כנסת והכי נפיץ - שינויים בסידורי הגיור בארץ.

כבר עתה נשמעות זעקות השאת והשבר מהמפלגות החרדיות. מתריעים על קץ המדינה היהודית, על סילוף התורה, על השלטת התנועות הרפורמיות על קודשי ישראל. והכי גרוע, הם טוענים שהשר כהנא במו ידיו הולך לחולל בארץ מכת התבוללות שתדמה לאסון הדמוגרפי שבאמת פוקד את אחינו בגולה. וכל כך למה? בגלל שיצירת אוכלוסייה של יהודים "מדומים" תגרום לנישואי תערובת, לפתיחת ספרי יוחסין ולפילוג בעם היושב בציון.

האמת היא שמדברי נציגי הציבור החרדי אפשר להתעלם, ולו רק בגלל שסביר להניח שהם לא מכירים בגיורי הרבנות בלאו הכי (מה גם שאם ייקלע אליהם גר שמפקפקים בגיורו, תמיד אפשר להטביל אותו לחומרא). אולם גם הרב הראשי האשכנזי הרב דוד לאו שליט"א יצא לקרב נגד השר כהנא ותוכניותיו, בשם כל מערך הרבנות הראשית. בריאיון שהתפרסם בעיתון זה בערב שבת שובה העלה הרב לאו סדרה של טענות נגד תוכניותיו של השר כהנא. אולם מתברר שכמעט כולן הן לא יותר מזעקות רטוריות.

כך, למשל, הוא הגן על יושרם של דייני הגיור (כאילו מישהו הטיל בהם דופי). לחלופין, תהה אם כל כך הרבה יהודים לא־הלכתיים מבקשים להתגייר, למה הם לא מסתערים על שערי בתי הדין (כאילו שאחרי שלושים שנה לא שמעו סיפורי זוועה על הביורוקרטיה הבלתי אפשרית בבתי הדין, על ביזיון התורה בפרשיית גיורי הרב דרוקמן, או שהבינו בעצמם שרוב מניין ורוב בניין של עם ישראל מחשיב אותם יהודים, בלי הכשר הרבנות).

במהלך הריאיון מעלה הרב לאו רק שתי טענות של ממש. מול הטענה (המיוחסת לשר כהנא) שישנם רבנים גדולים שתומכים בשיטות מנגישות גיור, השיב הרב הראשי שמדיניות הגיור תתבסס על פי דעת רוב הרבנים בארץ. יש תימוכין הלכתיים לעמדה כזאת. אולם דווקא קביעתו הנחרצת סותרת יסודות הלכתיים לא פחות (ואולי יותר) בעלי משקל, כגון ההכרה בסמכותם של רבנים מקומיים לפסוק בכל נושא נתון בתחומי עירם, וההכרה והכבוד שחייבים לייחס למעשי בתי דין אחרים המורכבים מרבנים ברי הכי והמבוססים על טיעונים הלכתיים נורמטיביים. מכיוון שלדעתי אין זה ראוי לדון בענייני הלכה מעל דפי העיתון או מעל גלי האתר, לא ארחיב את הדיבור בנקודה זו. ואולם, לטענתו השנייה של הרב כן מתאים להתייחס כאן.

מול הטיעון שבין המצדדים במדיניות גיור נגישה יותר ישנם תלמידי חכמים בעלי שיעור קומה, ציטט הרב לאו את המקרה של התנא רבי אליעזר בן הורקנוס. כדבריו, "על רבי אליעזר נאמר שאם כל חכמי ישראל יהיו בכף המאזניים והוא בצד השני, הוא מכריע את כולם. ובכל זאת, כשרוב חכמי ישראל סברו משהו אחד והוא סבר אחרת, קבעו שאין הלכה כמותו". במחילת כבודו, דוגמת נידויו של רבי אליעזר (במקרה המפורסם "תנורו של עכנאי") דווקא מחזקת את כיוונו של השר כהנא.

מי היה רבי אליעזר? תלמיד חכם עצום, בור סיד שאיננו מאבד טיפה (כדברי רבו רבן יוחנן בן זכאי). אך הוא גם היה פוסק מחמיר בצורה קיצונית, שנמנה על תלמידי בית שמאי. הוא התפאר שמעולם לא אמר דבר שלא שמע מרבותיו. גישה זו הביאה אותו לחלוק על עמיתו־יריבו רבי יהושע בן חנניה בגלל שזה האחרון ביקש לפרש, להרחיב וליישם את דברי הקודמים להם ולא להיצמד לפרשנות צרה למילות המסורה. זאת אומרת שניתן לראות בנידויו של רבי אליעזר דחיית גישתו המצמצמת והמחמירה לטובת גישתו המפרשת והמרחיבה של רבי יהושע (שפעל, אף הוא, אך ורק בתוך כללי הפסיקה האל־מותיים של התורה שבעל פה).

השאלה שבוודאי תישאל היא למה לתמוך ביוזמת השר כהנא. התשובה פשוטה. ההיסטוריה של עמנו מוכיחה שהוא התפלג לגזרים באופן סופני רק על רקע מחלוקות סביב שאלת מיהו יהודי, ליתר דיוק מי יכול להתחתן עם יהודי. בנסיבות הקיימות בארץ, האחדות והלכידות הלאומית־שבטית שלנו היא מרכיב חיוני לחוסננו הלאומי. היכולת להתחתן זה עם זה ולזרום הלוך ושוב במנעד היחס למסורת היא מרכיב מרכזי של אותה אחדות.

דווקא כל אלה ייפגעו אנושות אם לא יימצא פתרון הלכתי למאות אלפי הישראלים אשר מחשיבים את עצמם יהודים ואשר מוכרים ככאלה על ידי הציבור הרחב שמתחתן איתם, על אף שאינם יהודים מבחינה הלכתית. בקיצור, לא הנגשה והתחשבות בנושא הגיור (גישה המבוססת על פסקי גדולי תורה במאות האחרונות) תגרומנה לנישואי תערובת. דווקא הגישה המחמירה שבה מצדד הרב לאו, שהתאימה לתנאי חיינו בגלות, היא אשר תרבה נישואי תערובת ועלולה לפלג את העם היושב בציון.

תחילתו של פתרון נמצא, בין היתר, ביוזמות השר כהנא. מי שמבקש להחמיר, הרשות בידו. אולם כפי שקבע בזמנו ר' ישראל סלנטר, מייסד תנועת המוסר, אסור להחמיר על גבי כתפיו של מישהו אחר.

ג'פרי וולף הוא מרצה במחלקה לתלמוד באוניברסיטת בר אילן, מוסמך לרבנות ופעיל בארגוני רבנים שונים

מצאתם טעות בכתבה או פרסומת לא ראויה? דווחו לנו