מיכל וולדיגר
מיכל וולדיגר צילום: יצחק קלמן

על סערת החוק שהועתק על ידי חברת הכנסת עידית סילמן, ההתפרצות במליאת הכנסת והסיכוי לקדם הצעות חוק באופן ענייני לטובת הציבור מבלי להתייחס לפוזיציות הפוליטיות, שוחחנו עם חברת הכנסת מיכל וולדיגר מ'הציונות הדתית''.

את השיחה עם וולדיגר בבקשה להבין את עיקרי מהותו ומשמעותו של החוק שהועתק והיא מתמצתת את עיקריו: "חוק בריאות ממלכתית העביר את נושא הבריאות מהמדינה לקופות החולים. בחוק הזה נקבע מה נשאר במשרד הבריאות כמו התמכרויות, קשישים ועוד, ועם השנים הועברו עוד ועוד תחומים ממשרד הבריאות לקופות החולים".

ממשיכה וולדיגר ומסבירה כי "לפני כמה שנים העבירו את נושא בריאות הנפש לקופות החולים והשאירו במשרד הבריאות את ההתמכרויות, שהם תפוח אדמה לוהט שאף אחד לא רוצה לטפל. הגיעו לקופות החולים מתמכרים והפנו אותם למשרד הבריאות ובמשרד הבריאות הפנו לקופות החולים בגלל שהטיפול בהתמכרויות נוגע גם לבריאות הנפש. למעשה היה פיצול מלאכותי שהיה צריך לפתור אותו".

על ההיערכות להכנסת החוק שיאחד מחדש את שני התחומים מספרת וולדיגר: "אני עוסקת בתחום כבר 15 שנה בפן האזרחי. הכרתי את הנושא היטב ואני בקשר עם אנשי המקצוע, שרובם יודעים שזה מה שצריך לתקן. הגשתי בחודש מאי את הצעת החוק להעברת נושא ההתמכרויות לטיפול קופות החולים. זה מציל חיים כי אנשים לא מקבלים טיפול. עידית, חברתי, אמרה לי שלא צריך חוק ואפשר להסתפק בצו שהוא בסמכותו של השר. אמרתי שמבחינתי זה יכול להיות בצו ושיצביעו בעד הצעת החוק הטרומית ואחר כך שיקדמו את הצו, ואם אראה שצו לא מקודם אמשיך לקדם את החקיקה. קיבלתי מסר שיהיה בסדר והחוק יעבור, אבל כאשר ההצעה עלתה היא נפלה".

מאז נפילת הצעת החוק החלה לדברי וולדיגר מסכת מהלכים תמוהים ובלתי ראויים. "לא ראוי שאמרו לי שיסתפקו בצו ומאחורי הגב יעתיקו את הצעת החוק שלי ויעלו אותה", היא אומרת ומזכירה את נהלי הכנסת לפיהם אחרי נפילת חוק לא ניתן להעלות חוק דומה לו במשך חצי שנה, אך "למרות זאת אחרי חודשיים וחצי עולה הצעת החוק על ידי עידית ועל ידי שרן השכל", היא אומרת ומעירה כי בקואליציה דורסנית מסתבר שגם כללי הכנסת נרמסים.

"יעצו לי יודעי דבר להצביע נגד ולכתוב על כך ליועצת המשפטית של הכנסת, אבל אמרתי לעצמי שהחוק חשוב ונכון, אז אתעלה על מניעים של 'גנבו לי' ו'לקחו לי' ואצביע בעד. לכן קראתי מעל בימת הכנסת לכל חבריי בקואליציה להצביע בעד כי החוק הזה חשוב וחבל על החודשיים וחצי שעברו מאז הנפילה, ואכן זה מה שקרה. חברי האופוזיציה הצביעו בעד".

עוד באותו נושא:

במהלך דבריה הגדירה וולדיגר את עידית סילמן פעם אחר פעם כחברתה, ועל כך שאלנו אם בעיניה סבירה התנהלות כזו בין חברים. "היא לא התנהגה כמו שצריך", אומרת וולדיגר, "הקואליציה איבדה את הכיוון וחבל, אבל בסך הכול אנחנו חברות, וכולנו חברי הכנסת רוצים לקדם דברים. אנחנו בפוליטיקה וצריך שיתופי פעולה כאלה ואחרים. יש לי שיתופי פעולה נפלאים עם אמילי מואטי, אפרת רייטן ורם שפע מהעבודה וכך גם עם ח"כים מכל סיעות הבית".

האם יתכן ששיתופי פעולה יעילים שכאלה מתבצעים דווקא עם מי שרחוקים ממנה בעמדות המדיניות כמו חברי 'העבודה' ואולי גם חברי מפלגות שמאליות מאלה, ודווקא עם חברי המפלגה שאמורה הייתה להיות המפלגה האחות, מפלגת 'ימינה', הדברים לא מסתייעים?

"יכול להיות שחברי ימינה רואים בנו מתחרים, למרות בעיניי זה רחוק מכך כי מי שאמר דבר אחד ועשה את ההיפך איבד את הבייס שלו, אבל אולי הם רואים בנו יריבים ולכן תוקעים בנו מקלות בגלגלים כדי שלא נקצור תהילה".

לנוכח התנהלויות שכאלה עולה השאלה אם היא לא מתחרטת על שבחרה לנטוש את פועלה הציבורי ולחבור לכנסת שבה נראה שקשה לקדם סוגיות מתוך ענייניות מקצועית. וולדיגר לא נשמעת מתחרטת. "הכנסת היא מקום נכון למי שמחפש לעשות שינוי רוחבי. חשוב להיות בכנסת. משנים כאן סדרי עולם וקובעים מדיניות. אני לא יכולה להגיד שאת כל מה שאני רואה אני אוהבת. יש הרבה דברים שצריך לתקן בכנסת, אבל אני לא מצטערת שעשיתי את הצעד הזה".

מצאתם טעות בכתבה או פרסומת לא ראויה? דווחו לנו