מינארי
מינאריצילום: יח"צ קולנוע לב

פירוש שמו של הסרט החדש מינארי, אינו מוכר כמעט לאיש. רק אם תעלעלו בדפי הגוגל, תקבלו רמז לפירוש השם. אבל הצעה. אל תעשו זאת. זה יקלקל לכם את הסרט.

יופיו של הסרט מקסום הזה הוא בפשטותו. קאסט קטן של שחקנים שכל אחד מהם הוא עולם בפני עצמו. האב, הרוצה להצליח פעם אחת בחיים, האמא, הדואגת לשלום ילדיה ולאמא, שני הילדים שמתמודדים עם עולם חדש והאמא הזקנה שנכדה מכנה אותה 'את לא סבתא בכלל'.

הסרט, מגולל את סיפורם של זוג מהגרים קוריאנים בשנות ה-80 שמחליטים, בחיפוש אחר החלום האמריקאי, לעבור עם שני ילדיהם הקטנים לאזור מבודד במרכז ארה"ב ולהקים חווה משלהם.

האדמה יבשה והעבודה קשה, אבל האב ג'ייקוב נחוש בדעתו שעם מספיק השקעה, קצת ידע והרבה אופטימיות, המשפחה מצאה את גן העדן שלה.

לפרנסתם הם עובדים בחווה לגידול אפרוחים לבשר. אגב, כל רוצי טובתם של בעלי חיים, יגלו כאן עולם אכזר.

חיי המשפחה משתנים שוב כאשר אימה של מוניקה מצטרפת לבית החדש ומתגלה כהיפך הגמור מכל מה שחשבתם שסבתא אמורה להיות - היא ערמומית, היא חצופה והיא מנבלת את הפה – אך עם זאת, הסבתא הכי חמה ואוהבת שניתן לדמיין.

בתוך חוסר היציבות והאתגרים של החיים החדשים בחווה, תגלה המשפחה שמה שבסופו של דבר יהפוך את המקום השומם לבית, יהיו הם עצמם.

"מינארי" היא דרמה משפחתית שובת לב ומלאת תקווה, שהייתה מועמדת לשישה פרסי אוסקר ואף זכתה בפרס שחקנית המשנה הטובה ביותר. עם משחק מרגש, תסריט חכם ובימוי יוצא דופן, "מינארי" מראה שכמו צמח פראי בשדה, משפחה מלוכדת תוכל לשרוד הכל. 116 דקות מהנות.

ועוד תוספת אישית. הפעם צפיתי בסרט הזה (מבית היוצר של קולנוע לב), באולם שכל כך מתאים לסרטים מעין אלו. קולנוע של פעם. קולנוע כוכב ברמת השרון. אם יש לכם אפשרות לכו לשם. נקי ואיכותי.