צפת
צפת צילום: עיריית צפת

בכל ישיבה יש לשבת אופי מעט שונה, בכל ישיבה יש לשבת קסם משלה. במדור הזה אנחנו מנסים כל שבוע לתת הצצה לשבת המיוחדת של ישיבה אחרת, והשבת אנחנו עם ישיבת ההסדר בצפת.

"כשמדברים על שבת בישיבת צפת" מספר משה חזן, תלמיד בישיבה, "צריך להתחיל בכלל מיום חמישי, מההתוועדות שפת אמת עם הרב אייל (הרב אייל יעקובוביץ, ראש הישיבה. א.פ.). כבר אז מרגישים את השבת בחוזקה, הניגונים והחידושים שיוצאים שם פשוט מכניסים אותך לאווירת השבת".

"ובשבת עצמה, כשאחרי כל ההכנות אתה נכנס באיחור קל לבית מדרש, אתה בדיוק שומע את הרב אייל עומד ליד הבימה ומכריז "בואו ונצא לקראת שבת כלה, לקראת שבת מלכתה, חקל תפוחין קדישין, בואי כלה בואי כלה" ורק אז כולם פותחים בשירת קבלת שבת באור עצום".

מה שמיוחד בקבלת השבת בישיבת צפת, מספר חזן, הוא שכל מזמור שרים לא רק פעם אחת אלא פעמיים ואפילו שלוש. "ולא רק שרים, שרים ורוקדים, רוקדים צפופים ושמחים".

עוד באותו נושא:

"ואז כשמגיעים ל"מזמור לתודה" זה כבר באמת משהו אחר. אם עד עכשיו כולם היו בהתלהבות ושמחה לקראת השבת, אז עכשיו פי כמה וכמה. כל שבת מחדש זה אור אלוקי. כולם מודים לה' יתברך במזמור כל כך יפה, ואז מזמור לדוד ,ואז אנא בכח בניגון עמוק מהלב – "שוועתנו קבל ושמע צעקתנו" ופתאום כולם צועקים להשם יתברך. זה משהו שכל יהודי חייב לחוות, פשוט לצעוק אליו".

בסעודות השבת התלמידים זוכים להכיר את רבני הישיבה יותר מקרוב ובאווירה משפחתית, כשתוך כדי הסעודה שרים פיוטים רבים וניגונים עמוקים. "שילובים חזקים בין הספרדים לאשכנזים, ממש גאולה".

"בתקופתי היינו יוצאים להתפלל בכיכר המגנים" נזכר בנוסטלגיה שמעון חיימסון שלמד בישיבה בעבר, "כמנהג הארי הקדוש שהנהיג בצפת לצאת להתפלל בקבלת שבת בשדה- חקל תפוחים קדישין. התפילה בחוץ בקבל"ש מדהימה.. אתה לא מתפלל אתה והמניין שלך אתה והישיבה שלך אתה מתפלל עם כל עם ישראל. חרדים חילונים חיילים כל מי שעובר פשוט מצטרף איתך או לפחות עוצר ומביט בהשתאות... בפלא... כן פשוט פלא התפילה הזו".

"הסעודות גם כן.. לא יודע איך לתאר את זה אבל גם לאוכל יש טעם של שבת.. ממש ככה.. אתה אוכל וזה לא רק טעים אתה אוכל ואתה מרגיש שעבס קודש.. אתה מרגיש יהדות.. והשירים אני זוכר שבתות שהיינו קמים לרקוד בסעודות כאילו אנחנו בחתונה ובאטרף של ריקודים.. ממש באמצע הסעודה רוקדים דקות ארוכות .. בהתלהבות אמיתית.."

ישיבת צפת
צילום: באדיבות הישיבה

"בכללי אני אוהב להמשיל את הישיבה לקוגל של שבת קודש.. פעם שאלו איזה צדיק מה מיוחד בחסידות? הוא ענה שחסידות זה כמו קוגל.. אם לדוגמא הגעת לקידוש בסוף וכבר כמעט כל הקוגל נגמר ואתה מחפש איזה חתיכה.. אעפס משהו.. כל השולחנות כבר ריקים.. ואז בסוף אתה מוצא איזה צלחת בסוף עם איזה חתיכה שנתנו ממנה ביס וקוגל כבר קר.. אז אתה אוכל.. אז אכלת קוגל בשבת יצאת ידי חובת מצוות קוגל בשבת.. נו שוין".

"אבל קוגל לא אוכלים שהוא קר.. קוגל אוכלים שהוא רותח מיד אחרי שהפכו את הסיר.. זה קוגל. זה עונג שעבס. אפשר לקיים את כל היהדות בצורה טובה להתפלל ללמוד לשמור ולעשות וכו וכו.. לצאת ידי חובת הכל.. אבל מה ריבונו של עולם רוצה מאיתנו שנצא ידי חובה? שנסמן וי ונמשיך? הוא רוצה שנחיה את התורה באמת! שניהיה יהודים אמיתיים! עם לב בוער! שנאכל את הקוגל שהוא חם! מה זה חם ? רותח!!"

"ואני מרגיש שזאת המהות של שבת בישיבה" מסכם חיימסון, "עושים הכל, מקיימים הכל, אבל רותח .. אמיתי.. עם רגש ,עם שמחה בהתלהבות וקדושה".

והשיא של השיא, רעווא דרעווין, סעודה שלישית על גג ביתו של הרב אייל. "איזה ניגונים" מספר חזן, "איזה דיבורים, זה האור של כל השבוע החולף והקרב לבוא ביחד. ממש גוועלד. משם אחרי ערבית והבדלה עם גיטרה ושירים, מברכים את השבוע החדש. כולם שמים ידיים אחד על השני ומברכים אחד את השני באחדות עצומה, הרי חייב להכניס את כל האורות לכלים, את כל הקודש לתוך החול".

מצאתם טעות בכתבה או פרסומת לא ראויה? דווחו לנו