מעשי הרצח בחברה הערבית נמשכים וכבר עברו את מספר הכותרת מאה. בחברה הערבית מאשימים את הממשלה והמשטרה, בממשלה מנסים למצוא פתרונות יצירתיים ובמשטרה מבקשים להגביר אכיפה ולאסוף כלי נשק בלתי חוקיים. על תופעת האלימות בחברה הערבית והאופן בו ניתן להתמודד איתה שוחחנו עם המזרחן פרופ' רפי ישראלי.
"שלושה דברים מאפיינים את כל ממשלות ישראל מאז קמה המדינה - עיוורון, בורות ורפיסות. שלושת הגורמים הללו גורמים לכך שהמדיניות של ישראל בכל הדורות לא יעילה, מרגיזה ורק מעודדת את הערבים להשתולל יותר ויותר", קובע פרופ' ישראלי נחרצות.
"הערבים מאשימים את המדינה בהסתה. ההאשמה הזו הודגש בתקופת נתניהו כי הוא אמר שהם נוהרים לקלפיות. לו ערבים היו מאשימים את הליכוד שהם נוהרים לקלפיות כדי לתמוך בנתניהו, מישהו היה אומר משהו נגד זה? רק כשאומרים את זה על הערבים זה הופך להסתה", אומר ישראלי ומוסיף: "היהודים רגילים להלקאה עצמית שהבאנו מהגלות, וכשאנחנו מאשימים את עצמנו מה יגידו הערבים?".
לטעמו של פרופ' ישראלי מדובר בהתנהלות עקרונית של ההנהגה בישראל אל מול הציבור הערבי. הוא מזכיר בהקשר זה את היחס לחוק הלאום אותו הוא רואה בליבת החוקה של מדינת ישראל, כזו שאחין כל סיבה להתנצל עליה, אלא להיפך. "יש רופסים בתוכנו שאומרים שצריך לתקן. להיפך, צריך להתריס נגד הערבים שהם מסיתים לא רק נגד מפלגות כלשהן, אלא נגד החוקה של מדינת ישראל. אין הסתה גדולה מזו. הם לא מוכנים לקבל שמדינת ישראל היא יהודית וציונית ושזו החוקה שלה. אם זה לא מוצא חן בעיניהם שילכו מפה".
"נולדתי וגדלתי במרוקו. היכו ועינו אותי אבל לא כפרתי בחוקה שלהם כמדינה ערבית, אלא הסתלקתי משם. אז שיסיקו את המסקנות אם הם לא מוכנים לקבל את החוקה שלנו", אומר ישראלי ומחדד: ,הרי אין כאן פשרה. הם לא אומרים שהם מוכנים לפשרה אלא שכל ארץ ישראל שלהם ושהנכבה אירעה על ראשם ולקחנו מהם. מי שרוצים להפיס את דעתם שיקומו וייסעו לליטא או לסודן, אבל אם הם רוצים להישאר כאן כיהודים וציונים הם לא יכולים להיכנע לדברים האלה. כשאנחנו אומרים שאנחנו מוכנים לתקן את החוק, שאנחנו מוכנים לקבל אותם לקואליציה שלנו ולתת להם 53 מיליארד, אנחנו לא משיגים פשרה ולא מפייסים אותם, אלא רק מעודדים אותם להמשיך ולתבוע".
"יש הסתה שלהם נגדנו ואנחנו לא יכולים להתפשר על ענייני יסוד של המדינה. זה בדמנו, בעוד אנחנו רוצים לפייס ולמצוא חן בעיני האירופים והאמריקאים, במקום לומר שזה יסוד קיומינו ולכן לא יקום ולא יהיה. מי שירצה להסתגל ולהתמיד בקיומו כמיעוט שמכיר במדינה הזו, בבקשה ויקבלו את כל הזכויות וימלאו את כל החובות, אבל הם אומרים שהמדינה לא נותנת להם ביטחון ויש מעשי רצח. אני אומר להם שהפתרון פשוט, שיפסיקו לרצוח.
''יש חתונות גם אצל יהודים אבל לא יורים, יש סכסוכים אצל יהודים אבל לא יורים, אז שלא ידברו על ירי בגלל פושעים. הרי יש חצי מיליון כלי נשק במשקי האב הערבים, בדיוק כמספר המשפחות הללו. אז מי משתמש בנשק הזה? המעטים ששייכים לחבורות פשע שיש אולי אלף או אלפיים? הם לא צריכים חצי מליון כלי נשק. המסקנה היא שרוב הנשק הזה נמצא ברוב בתי האב של החברה הערבית באופן בלתי חוקי, והם רוצים שהמדינה תשמור עליהם...".
מוסיף פרופ' ישראל ומציין כי באמנה החברתית שבין מדינה לאזרחיה נקבע שאכן המדינה חייבת להגן על האזרחים אך גם שהאזרחים צריכים להגן על המדינה. "האם ראינו אותם מגנים על המדינה? להיפך, כשיש לנו אויבים הם מצטרפים אליהם. אם זו לא המדינה שלהם אז למה שהיא תגן עליהם. הם צריכים להחליט אם הם כאן או כאן".
"הם אומרים שהם רוצים להשתלב, אבל להשתלב לשם מה? כדי למצוץ מדמה של המדינה, ללמוד בה את מקצועות ההייטק ההנדסה והרפואה, ובמקום לנטות חסד למדינה שלימדה אותם, נתנה להם משרות וקלטה אותם הם ממשיכים להתרחק מהמדינה. הם יוצאים לטורקיה כדי לנאום נגד מדינת ישראל. חברי הכנסת הערבים לא נפגשו באו"ם עם שגריר המדינה שלהם, ישראל, אלא עם הנציג הפלשתיני שמשמיץ את המדינה שלהם, אז זה נקרא השתלבות? הם אומרים שהם רוצים להשתלב אבל מצביעים למפלגות ערביות שמתבדלות".
לדבריו המענה הוא בהתייחסות שונה עקרונית לערביי ישראל: "במקום שאנחנו נשפוט אותם בצורה קיבוצית, עלינו להתייחס לערבים כמי שיכולים להיות אזרחים באופן אינדיבידואלי ולא קיבוצי ולקבע את זה בחוקה. כשקובעים שהם לאום עשית מדינה דו לאומית ואתה נכנס למצב של מלחמת האזרחים בבוסניה", אומר פרופ' ישראלי הרואה את המשמעות של הגדרתם כאזרחים אינדיבידואליים במספר תחומים בהם תחום החינוך. לדבריו אין לאפשר הקמת בתי ספר מגזריים אלא שכל ילדי ישראל ילמדו בבתי ספר אזוריים ממלכתיים "שם ילמדו ערכים ממלכתיים ויהיו אזרחים נאמנים. כולם יסורו לאותה מערכת חוקים ולאותה מדינה. ילמדו בעברית תולדות ישראל וציונות ויהפכו לאזרחים נאמנים".
כמו כן הוא סבור שאין לאפשר הקמת מפלגות לאומיות אלא חלוקת פוליטית על בסיס אידיאולוגי בלבד. בהקשר זה הוא מזכיר את עיסאוו'י פרג' שהגיע לשולחן הממשלה מתוך היותו חבר במפלגה ישראלית לגיטימית ולא כחבר במפלגה ערבית מתבדלת. חקיקה כזו, הוא סבור, תביא למצב בו "אם אתה לאומן ערבי לא תהיה לך דריסת רגל בממשלה ובכנסת".
ישראלי קורא לבצע את השינויים הללו במערכת החינוך ובמערכת הפוליטית מוקדם ככל הניתן, כאשר עוד קיים רוב יהודי בישראל. "אם אתה לא מוכן להגן על המדינה אתה רק תושב ולא אזרח", אומר ישראלי ותוהה: "איפה בעולם יש רמת חיים לערבים כמו שיש פה? הם אומרים שהם רוצים דמוקרטיה אמיתית... כמו בסוריה וסודן?"
"מנהיגות אמיצה צריכה לבצע את שידוד המערכות הפוליטי, החינוכי והרעיוני הזה כדי לגבש כאן מדינה יהודית חזקה שמוכנה להיות דמוקרטית ונדיבה כלפי מיעוטיה שמקבלים את העקרונות שלה ומי שלא מוכן לכך שיילך למצוא מדינה אחרת. אלו דברים פשוטים ונהירים שניתן לבצע אותם. אם לא נעשה את זה נמשיך להיות נשלטים על ידי מנסור עבאס או מישהו אחר שבכל יום יחליט מה מתאים לו ומה לא מתאים לו. האושר שאנחנו מעתירים עליהם במקום שיילך לאוהלים הבדואים שיילך לצרכים החיוניים של המדינה והחברה שלנו".