נפתלי בנט
נפתלי בנטצילום: חיים צח/ לע"מ

טקס האזכרה הממלכתי לזכרו של דוד בן גוריון ז"ל, במלאת 48 שנים לפטירתו, נערך היום (רביעי) בשדה בוקר במעמד ראש הממשלה נפתלי בנט, נשיא המדינה יצחק הרצוג, ראש האופוזיציה בנימין נתניהו, שרים וחברי כנסת.

בנט התייחס בנאומו למתקפות האופוזיציה על הממשלה בראשותו: ''בימים אלה אנחנו עדים להרבה רעש, הרבה צעקות, צווחות. אנחנו מנסים להבין מה מהות המחלוקת היום, על מה המחלוקת. האם זה על תוכן, מהות, עקרונות. אם בעבר המחלוקת הייתה על מהות, על נסיגה מיהודה ושומרון, על ההתנתקות, על יציאה למלחמת לבנון הראשונה, הרי שהיום המחלוקת היא לשם מחלוקת.

''הרי אין כרגע נסיגה מיהודה ושומרון, אין מלחמה, אין התנתקות. אז על מה בעצם כל הדרמה? על מה כל הרעש? יש ממשלה שהוקמה בשם אותו עיקרון מאחד, הממשלה נועדה להרגיע את הקרע. חברים, המתקפות עליה הן על עצם הרעיון של לשבת יחד, על עצם הרעיון שהמדינה גדולה מהשבט, וזו התפתחות מדאיגה''.

בנט הבהיר: ''אנחנו נחושים לשמור על הממלכתיות ועל המדינה מאוחדת. הממלכתיות היא נכס אסטרטגי מרכזי של מדינת ישראל. הערבות ההדדית בינינו, היחד הישראלי המפורסם, בזכותו התלכדנו, בזכותו בנינו, בזכותו ניצחנו ובזכותו אנחנו כאן''.

לדבריו, מגילת העצמאות שאותה הקריא דוד בן גוריון בה' באייר תש"ח, מסתיימת בקריאה לכלל העם היהודי להתלכד סביב אתגר משותף: "מַּעֲרָכָה הַגְּדוֹלָה עַל הַגְשָׁמַת שְׁאִיפַת הַדּוֹרוֹת לִגְאֻלַּת יִשְׂרָאֵל".

בנט הסביר: ''זה המובן העמוק ביותר של ציונות "בן-גוריונית" - מפסיקים להתגעגע ומתחילים לבצע. המסע לא נעצר, החלומות לא הושלמו, הדרך שהתחילה ב-48 עוד לא הגיעה ליעדה. אבל אנחנו על הדרך, אנחנו בתנועה, אנחנו כבר לא חולמים - אנחנו עושים.

''בן גוריון ייסד את רעיון הממלכתיות, עלינו החובה לבצר אותה. בן גוריון התחיל את המסע להגשמת שאיפת הדורות, עלינו החובה ולנו הזכות להמשיך אותו. יהי זכרם של דוד בן גוריון, ופולה רעייתו, ברוך", כך ראש הממשלה.

נשיא המדינה יצחק הרצוג אמר בטקס, "הממלכתיות - אותו מושג חמקמק אשר גם היום לא תמיד מובן דיו הוא עמוד תווך בתפיסתו של בן-גוריון. הממלכתיות - היא זו אשר קבעה כי כל האזרחים, המגזרים והגופים ביישוב חייבים להכיר בעליונות סמכותה של המדינה, ובשמירה על המוסדות שמאפשרים את תפקודה התקין. ואכן, משימתה העיקרית של הממלכתיות צלחה: היא גייסה את העם, למרות חילוקי הדעות ושונות האינטרסים, לתהליך הקמת המדינה וביסוסה. בן-גוריון לא רק דיבר בשם הממלכתיות, הוא גם נקט במעשים אשר שירתו את מטרותיה. גם אם היו שנויים במחלוקת, גם אם היה ברור שיעוררו ביקורת קשה, למען הממלכתיות – בן-גוריון החליט - וביצע".

לדבריו, "אנו זקוקים לממלכתיות היום אפילו יותר מאשר בעבר. הממלכתיות שאנו זקוקים לה היום – בשעה שנדמה שהמתיחות הפנימית בישראל הגיעה לשיאים חדשים - אינה מבטלת חלילה את הביטוי והנוכחות הראויים למגוון הקהילות, האמונות, הדעות ואורחות החיים - החיות בישראל, ולצורך שלהן בייחוד ובמידה מסויימת, לעיתים, אף בבידול. זוהי נקודת החוזקה שלנו. ולצד כל זאת, אנחנו חייבים לזכור כל העת עד כמה חשוב תמיד לחזור ולחזק את המכנה המשותף שלנו, זה אשר גם במציאות רב-גונית ורב-תרבותית, מטפח את הסולידריות שלנו, ומחזק את החוסן ואת הלכידות שלנו".

"השליחות הזאת, לחיזוק הממלכתיות שלנו, מונחת במידה רבה על כתפינו, נבחרי הציבור ומנהיגיו. זוהי בעיניי שליחותו המרכזית של איש הציבור הישראלי בימים האלו: להשיב ממלכתיות ליושנה. ממלכתיות שרואה את הצרכים המשותפים. ממלכתיות שמעצימה את ה"יחד" שלנו. ממלכתיות שמאפשרת לנו לייצר סדרי עדיפות לאומיים. ממלכתיות שמכתיבה את התנהלותנו – יחד, עם ואל מול המדינה ומוסדותיה.

''מתוך כבוד לחוק ולמשפט, למערכות הביטחון, לשירות הציבורי לעובדי המדינה ובהם – צוותי הוראה, רפואה ועבודה סוציאלית, כוחות השיטור וההצלה ועוד ועוד. כבוד לסמלינו שלנו. מתוך הבנה שמותר לבקר, ולעתים רצוי לבקר, אבל אל לנו לשמוט את הקרקע הממלכתית מתחת רגלינו. הרי מה היא אותה ממלכתיות שהכרחית לנו, אם לא שני זוגות משקפיים: באחד אנו רואים את המדינה בראי אזרחיה. ובשני אנו רואים את האזרחים בראי המדינה."

"אני חוזר ואומר, זוהי תפיסת הממלכתיות העכשווית בעיניי: לראות את המדינה בראי אזרחיה. ולראות את האזרחים בראי המדינה. להבין שאנחנו חלק ממשהו, מישות מדינית היסטורית ומופלאה, יהודית ודמוקרטית, עם עולם ערכים וזהות. כפי שכתב בן גוריון עם כינון המדינה: "המדינה היא המסגרת הממלכתית של האומה".

''הרי להיות אזרחית או אזרח במדינת ישראל זה לא פרט בירוקרטי ושולי. זוהי זכות גדולה כי המדינה היא שלנו, והשייכות הזאת הופכת אותנו למי שאנו. הממלכתיות מלמדת אותנו לא רק איך להסכים, אלא גם איך להתווכח, איך לבקר בצורה הגונה ובונה; באופן שלא מחריב אותנו ושורף את הגשרים בתוכנו, אלא מניח תשתיות לשותפות עתידית גם עם מי שחולק עלי, על בסיס ההבנה שאנחנו חלק מסיפור אחד ענק ששמו ישראל. הממלכתיות לא יכולה להישען אך ורק על מוסדות המדינה. היא חייבת להישען בראש ובראשונה על אמון הציבור ומתוכו", סיכם הרצוג.