ביום שישי האחרון האריך בית משפט הטורקי ב-20 יום את מעצרם של בני זוג ישראלים, שנעצרו באיסטנבול ביום שלישי על-ידי הביון הטורקי, אחרי שצילמו בתמימותם את ארמון הנשיא ארדואן. היות והביון הטורקי היה זה שעצר את בני הזוג אחרי שאזרח מקומי הלשין עליהם, והיות והקונסוליה הישראלית לא עודכנה רשמית בדבר המעצר גם יומיים אחרי ביצועו, עלה החשש בארץ שבני הזוג יואשמו בריגול.
הרי אם חל איסור על צילום הארמון ונחשב הדבר כעבירה פלילית, אזי- די היה בשוטר מקומי לעוצרם ולבטח אין הכרח להסתיר את דבר מעצרם ולהתנהל באופן חריג, מיותר ומוקצן, כפי שנוהגים הטורקים בעניין זה.
האם ישנה כוונה נסתרת במעצר בני הזוג התמימים? האם ישנם רמזים שמנסים הטורקים להעביר גם באמצעותם לישראל? האם יש הקשרים ודפוסי פעולה אחרים מאחורי מעשיהם וכוונותיהם של הטורקים? על כך ננסה לעמוד בהמשך הדברים.
היסטוריה גזרתית
כותרות העיתון הטורקי "סבאח", המקורב למשטרו של ארדואן, בישרו ב-21 באוקטובר על פעולה נרחבת של הביון הטורקי שהתבצעה ב-7 באוקטובר למעצר חברי רשת ריגול בה השתתפו לכאורה 15 אנשי מוסד ערבים, שהיו חברים בחמישה תאים שנפרסו על פני ארבעה מחוזות שונים. למרות המעצר המתוקשר היטב והידיעות שפורסמו בעיתון גם לאחר פרסום דבר המעצר, עם פרטים חדשים אודותיו וממצאי החקירה הראשוניים הכוללים הודאה לכאורה, לא הופנתה כל אצבע מאשימה רשמית כלפי ישראל והשגריר הישראלי לא זומן לשיחת הבהרה, נזיפה או גירוש כמצופה במקרים מעין אלו.
לפני עשור שנים, בבוקר יום שני ה-5 בספטמבר 2011, דווחו בגלי צה"ל על עיכובם של כ-40 ישראלים, נוסעי טיסת טורקיש איירליינס, שנחתו בנמל-התעופה של איסטנבול לצרכי חקירה על-ידי הרשויות במקום. בדווח נמסר כי הישראלים, רובם אנשי עסקים, הופרדו משאר יושבי המטוס, דרכוניהם נלקחו מהם, והם הועברו לתשאול שנמשך כשעה וחצי ללא שקיבלו הסבר כלשהו. מעדויות הנוסעים שרואיינו בזמנו עולה דפוס פעולה שתכליתו השפלה. כך העידה אחת הנוסעות: "הובילו אותנו אחד אחד לחדר חשוך ושם דיברו אתנו בלי להדליק את האור ובלי להסביר לנו למה אנחנו מעוכבים, לאחר התשאול הפשיטו אותנו בחדר צדדי עד לרמה של תחתונים, אפילו את החזייה ביקשו שאוריד". נוסעת אחרת העידה כי "זו הייתה חוויה לא קלה. אני לא בן אדם שנתפס לבהלה, אבל זה היה ממש לא נעים, הייתה תחושה של השפלה, כאילו אומרים לנו: 'אתם לא מתנצלים, בואו תראו מי הבוס פה'".
מקורו של האירוע החריג כלפי התיירים הישראלים בשנת 2011 היה בהידרדרות יחסי ישראל-טורקיה לאחר פרסום דו"ח פאלמר של האו"ם. הדו"ח קבע כי המצור שהטילה ישראל על עזה הינו לגיטימי ושהכוח שהפעילה ישראל בעת ההשתלטות על ספינת ה"מרמרה" היה מופרז. בעקבות הדברים גירשה טורקיה בזמנו את השגריר הישראלי, הקפיאה את ההסכמים הצבאיים ואיימה להגביר את נוכחותה בים התיכון: "תם עידן הבריונות של חיל הים הישראלי", אמר בכיר טורקי לעיתון "הורייט". בכלי התקשורת בטורקיה דווח גם שראש ממשלת טורקיה ארדואן מתכוון להגיע לעזה בכבודו ובעצמו כדי לשבור את המצור. אז התכוון.
בהקשר זה ראוי להזכיר כי מנהיג האופוזיציה מאז ועד היום, כמאל קיליג'דראולו, התייחס למהלכיו של ארדואן וביקר קשות את המדיניות האנטי-ישראלית שהוביל כבר אז ארדואן ופגעה באינטרסים הלאומיים הטורקיים, באומרו: "הורדת דרג הנציגות הדיפלומטית והקשרים הצבאיים - אלה מהלכים שכבר נוסו בעבר ולא השיגו שום תוצאה. למעשה, התוצאה של המדיניות של טורקיה היא שישראל תמשיך במצור על עזה גם מחר ותוכל לומר, 'האו"ם לצידי'. מי הביא לתוצאה הזו? ה'מרמרה'. אני חוזר על מה שאמרתי מהתחלה: אירוע עם חשיבות כל כך קטנה עבור טורקיה הסתיים באופן כה עצוב".
מסקנות ותובנות
בקליפת אגוז, מבלי להיכנס למורכבויות ועל בסיס פרסומים גלויים בלבד, ניתן למצוא כמה מאפיינים להתנהלותם של הטורקים ולו רק על בסיס שלושת האירועים שסוקרו קודם לכן.
ראשית, המנהיג הטורקי ארדואן, שאינו מוכר בעולם כחובב ציון אלא דווקא כתומך נלהב של האחים המוסלמים, נוהג לשלוח למנהיגי ישראל איתותים בדרכו הייחודית, המושפעת לא אחת מיחס אבותיו העות'מאניים כלפי יהודים שהיו בני חסותם ברחבי האימפריה עד שנת 1917.
האם ארדואן מנסה לגשש את דרכו אל ממשלת ישראל ובאמצעותה לארצות הברית ולאמירויות, שיטיבו את מצבו ויסייעו לקידום מעמדו וכלכלתו המדרדרים והולכים? הייתכן שארדואן שולח איתות ותזכורת לישראל לשנות את יחסה אליו ולמצב את טורקיה כגורם משפיע בזירה, בטרם תסתיים "הפסקת האש" לכאורה בין הצדדים?
האם ארדואן, תומך האחים המוסלמים, המארח על אדמת טורקיה את אחת השלוחות המרכזיות של מפקדת חמאס בחוץ לארץ, מרמז לישראל שתחדול מלרדוף אחר מחבלי ותשתיות החמאס שתחת חסותו? שמא מעוניין הוא לסחוט את ישראל בעבור אתנן שיועבר לעזה ויאדיר בכך את שמו ושם טורקיה שנשכח ברצועה לאחרונה, תחת האדרת שמו של יריבו המצרי על פניו?
למען הסר ספק, בין בכירי מחבלי החמאס החיים, מבלים ופועלים בטורקיה נמצאים גם חוטפיו ורוצחיו של החייל נחשון וקסמן הי"ד, המוצבים באיסטנבול וזכו אף לאזרחות טורקית. מנהיגי ארגון הטרור הבכירים, ובהם גם מגורשי עסקאות שחרור מחבלים, מכווינים מטורקיה את פעולות הטרור ביהודה ושומרון ומלבינים הון על אדמתה באמצעות עסקים "חלאל" (כשרים) לכאורה.
בתקופות מתוחות, המאתגרות את משטרו מבית ומחוץ, מוצא הסולטן ארדואן את הדרך להסיט את השיח ממנו והלאה על ידי מיקודו בישראל באופן מחוכם לכאורה, הנעשה בעקיפין תוך פגיעה בישראלים באמצעות האשמות וטענות שווא. ארדואן חש היטב את ההתערערות המואצת במעמדו מבית ומחוץ. כמנהגם של מנהיגים שונים בעולם ובמזרח התיכון בפרט, נוהג הוא להאשים "גורמים זרים" בתחלואיו הרבים ובכללם במצב הפוליטי והגאו- אסטרטגי המורכב, בפגיעה הקשה בכלכלה הטורקית ועוד.
הווה ידוע לכל מי שמצוי, ולו במעט, בחדשות המזרח התיכון כי בשנים האחרונות כוכבו של ארדואן דועך במהירות והסתבכויותיו מרקיעות שחקים, כפי שניתן להבין מאזכור הנקודות הבאות: מצבו הבריאותי מעורער והשמועות על תפקודו הירוד פרשו כנפיים; ניסיון ההפיכה כנגדו ביולי 2016 עדיין מהדהד בראשו ומדיר את מנוחתו לאחר שנפגע חוסנו של הצבא; צבאו מעורב במישרין בלחימה בצפון סוריה ובמאבק אכזרי וארוך בכורדים הדורשים את עצמאותם; צבאו ושכירי חרבו הפועלים בשמו על אדמת אפריקה, בלוב ובסומליה, מרגיזים את המצרים, הסעודים, הצרפתים והרוסים; תמיכתו באחים המוסלמים באשר הם אינה מטיבה את יחסיו עם המצרים והאמירתים, או מקנה לו נקודות זכות בעיני האמריקנים עמם הסתבך גם בסוריה; יחסיו עם רוסיה ועם פוטין אינו מרנין;
סוגיית הפליטים העושים דרכם לאירופה דרך גבולות ארצו מעיקה עד מאד על טורקיה אך מעיבה על יחסיה עם האיחוד האירופי החש ניסחט על ידו; יחסיו עם קפריסין ויוון מעורערים כבר שנים אך המשבר עמם מעמיק ככל שהסולטן מעוניין בביצוע קידוחי גז טבעי בים התיכון והעברת תשתיות בשטחים שבמחלוקת; משבר הקורונה הכה בעוצמה בטורקיה והביא לזינוק באבטלה ובגרעון, עת המטבע הטורקי קורס; יחסי החוץ של טורקיה בשפל חסר תקדים עת הורה הסולטן ב23 באוקטובר השנה על גירוש 10 שגרירים, בהם שגריר ארה"ב, בעקבות קריאתם לשחרורו של אוסמן קוואלה, איש עסקים ופילנתרופ המתנגד לשלטונו.
לקחים והמלצות
אחת מתופעות הלוואי של הקורונה היתה כנראה פגיעה בזיכרון הלאומי הקולקטיבי, כמו גם היכולת למחול לטורקים על הפגיעה בכבוד הלאומי שלנו, בעבור היכולת לטוס לנופש במחוזות הטלנובלות, הקולינריה והבזארים.
השיחה המפתיעה בין הנשיא הרצוג לארדואן ב-12 ביולי השנה, העלייה בהיקף נסיעות ישראלים לטורקיה וההתרפקות על מאכלים וסדרות טורקיות במהלך בידודי הקורונה הכפויים, הכהו את החושים ומחקו תאי זיכרון לישראלים רבים ובמיוחד ליהודים מביניהם.
מעצרם של זוג הישראלים ממודיעין מהווה מסר חריף לכל ישראלי וליהודי בפרט, שחירותו חשובה לו יותר מאשר היציאה לחו"ל במחיר מוזל, להימנע מהגעה לטורקיה גם השנה.
ארדואן, אפוף הפחדים והחשדנות היתירה כבר שנים, הוכיח שקנה לעצמו אויבים רבים במהלך כעשרים שנות שלטון בתפקידי ראש ממשלה ונשיא טורקיה. לפיכך, פעולותיו למען שרידותו האישית ושרידות שלטונו אינן צפויות בהכרח, אימפולסיביות ולא בהכרח ברורות לאזרח הישראלי.
במצבה הנוכחי של טורקיה, ובשל היותה מדינה התומכת במוצהר במחבלים וארגוני טרור הפועלים כנגד ישראל, הרומסת זכויות אדם ומפירה דינים בינלאומיים- מוטב לכל ישראלי, וליהודי בפרט, החפץ חיים כאדם חופשי ומאושר, להדיר רגליו ממנה ולראותה כמדינת אויב. זאת עד למועד בו הנהגתה תוחלף ויוחזרו הערכים המערביים שאפינוה עד לעליית הסולטן ארדואן, בכללם הטבת היחס לזכויות אדם ולמדינת לישראל, כמובן.