מחבלים
מחבלים פלאש 90

אין זן אחד בכל ממלכת החי המאפשר לצאצאיו הרכים לחרף נפשם למות בכדי להגן על העדר הבוגר. חוק טבע זה חל כאמור על כל חיות הבר, אך אינו חל לצערנו על כל חבר בני האדם באשר הם. 

לכל אורכה של ההיסטוריה האנושית חונכו, עברו שטיפות מוח ואומנו ילדים ונערים בגילאי 8 - 18, בכדי לשאת נשק ולהילחם בקו הראשון את מלחמותיהם של המבוגרים, בעיקר ביבשות אסיה ואפריקה. כך הוא הדבר גם בעת החדשה ובעשורים האחרונים כפי שניתן ללמוד ממלחמת וייטנאם, בה לחמו ילדים ואף התפוצצו על הכוחות האמריקנים; ממלחמת איראן - עירק בה פילסו ילדים נתיבים בשדות המוקשים; באפגניסטן בה נורה ונהרג בינואר 2002 הלוחם האמריקני הראשון מידי נער בן 14; בליבריה שבאפריקה בה הנשיא האכזר צ'ארלס טיילור, שעלה לשלטון ב-1999, השתמש בכ-15 אלף ילדים במלחמותיו;

בסיירה לאון בה לחמו כאלפיים ילדים שרבים מהם לא חצו את העשור הראשון לחייהם אך השתתפו במעשי זוועה מחרידים; בסרילנקה בה צבא המורדים, שכונה "הנמרים הטאמיליים" שלחם במטרה לכונן מדינה עצמאית באזורים הטאמיליים, לא בחל בגיוס ושליחת ילדים וילדות בגילאי 9 -15 לחזית תוך הרעפת שבחים על הוריהם; כך היה גם במלחמת לבנון הראשונה עם הופעתם של "ילדי ה-R.P.G" בני ה-10 - 12 שירו על כוחות צה"ל; במלחמות אתיופיה- אריתראה; בדרום סודן עד לפני שנים ספורות; בקמבודיה, קולומביה ועוד. מזעזע? תלוי את מי שואלים, מתי והיכן. 

תמונת המצב במחוזותינו

מסתבר שחוק הטבע החס ומגן על חיי הצאצאים הצעירים של בעלי החיים בעדר, אינו תקף על בני האדם במזרח התיכון ואינו חל בהכרח על כל שכנינו הערבים שרצועת עזה, ביהודה ובשומרון. 

מזה קרוב לשלושה עשורים, וביתר שאת מאז ההתקוממות (האינתיפאדה) הראשונה במחצית השנייה של שנות השמונים ועד עתה, דואגים חלק לא מבוטל מהערבים באותם אזורים לשלוח את צעיריהם ואף את ילדיהם הקטנים להתעמת עם חיילי צה"ל בחזית המאבק בישראל. תלמידי בתי ספר יסודיים המיידים אבנים כנגד חיילים באזורי עימות, היו החל משנות ה-80 למחזה שכיח ב"שטחים", עליו עדיין גדלים, לצערנו, דורות של מחבלים. משחקי "חמש אבנים" הפכו למטר אבנים, סלעים ואף בקבוקי תבעירה; המספריים התמימים היו לסכינים והעגלה עם החמור שודרגה למכונית "משטובה" לצרכי דריסה ופיגועי טרור. 

החל מההתקוממות השנייה בשנת 2000 גבר השימוש והניצול של ילדים ונערים על ידי מרבית ארגוני המחבלים (הפת"ח, החמאס, הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני והחזית העממית לשחרור פלסטין) לצרכי פיגועים, לרבות פיגועי התאבדות כנגד אזרחים ישראלים, חיילים ומטרות צבאיות. גילם של הילדים והנערים הללו, שחלק ניכר מהם נתפס בידי כוחות הביטחון בטרם ביצעו את הפיגוע, נע בין הגילאים 11 ל– 17.

ניכר כי ארגוני הטרור מנצלים מחד את חזותם התמימה של הילדים והנערים שאינה מעוררת חשד, בכדי להיטמע ביתר קלות במקומות הומי אדם. מאידך, ילדים ונערים אלו נתפסים בקרב מחניכיהם, השוטפים בשיטתיות את מוחם, כנוחים להשפעה וכמאתר קל עבור ארגוני הטרור לצורך גיוסם כמפגעים ואף כמחבלים מתאבדים. 

באופן זה, מיולי 2002 החלה האגודה האסלאמית בעזה להפעיל את "קייטנת השהידים של אינתיפאדת אלאקצא". גם ארגון "החמאס" מקיים קייטנות דומות בהן מלמדים את הילדים אודות האסלאם והג'יהאד כנגד ישראל, כשתמונות השהידים בולטות מכל עבר. ההכוונה הפוליטית בשיתוף עם משרד הנוער של הרשות הפלסטינית, מקיימת אף היא מחנות קיץ שבין מטרותיהם הסתת ילדים, גיוסם לפעילות תעמולתית והדרכתם בשימוש בנשק לצורך ביצוע פעילות חבלנית עתידית כנגד ישראל. כך בדיוק נוטעים במוחם ובליבם את זרעי השנאה והפורענות כנגד ישראל מינקות.

ראוי לציין ולהדגיש בהקשר זה את התנהגותם והתנהלותם של ההורים המאפשרים לילדיהם, ולעיתים אף דוחפים אותם, להתחפש לשהידים כשלגופם אביזרים דמויי חגורות נפץ וליטול חלק בפעילויות השנאה. לרובינו זכורה תמונת התינוק החברוני שהולבש כמחבל מתאבד עטוי ב"חגורת נפץ", כשלראשו סרט אדום ובו כתובת המקדישה אותו ל"אללה". 

עוד ראוי להזכיר כי הרשות הפלסטינית מתנערת בשיטתיות מאחריותה למצב בו מעורבים ילדים ונוער בפעילות שנאה וטרור כנגד ישראלים ויהודים בפרט. הרשות בוחרת להטיל את האשמה והאחריות למצב על ישראל, אינה נאבקת בתופעה וממשיכה בעקביות להעלים עין מהיותם של הילדים, הנערים והנערות הפלסטיניים סוג של "קורבן" המעיב על עתידה ודמותה של החברה הפלסטינית כולה, לכאורה.

בכדי להבין את חומרת הסוגיה והיקף מעורבותם של ילדים ונוער בפיגועים בשנים האחרונות, יוצגו להלן מספר דוגמאות שזכו לפרסום ותהודה. מהרשימה נעדרים אלפי אירועים אלימים, בהם משתתפים ילדים וצעירים רבים בני כל הגילאים, הכוללים יידויי אבנים ואף שימוש בנשק חם במוקדי החיכוך השונים ביהודה ושומרון, כמו גם לאורך המכשול ברצועת עזה. שימו לב לטווח הגילאים ולמאפייני הפיגועים:

בלילה שבין ה-23 ל-24 באפריל 2002 ניסו שלושה מחבלים בני 12-14 בשליחות החמאס, לחדור לישוב נצרים על מנת לבצע פיגוע התאבדות בישוב. השלושה שנורו על ידי כוח צה"ל השאירו למשפחותיהם צוואות בהן הדגישו את רצונם במות קדושים. 

לרובנו זכורה דמותו של הנער הערבי בן ה- 14 שנתפס ב-24 במרץ 2004, בעודו מתקרב לעמדת צה"ל במחסום חווארה שבפאתיה הדרומיים של העיר שכם, כשעל גופו חגורת נפץ תוצרת גדודי חללי אל-אקצא של הפת"ח. 

במהלך מבצע "עופרת יצוקה" ברצועת עזה, שהחל בסוף חודש דצמבר 2008, תועדו מחבלי חמאס עושים שימוש בילדים כמגן אנושי. סרטוני דובר צה"ל מתעדים מחבל חמאס היורה רקטה מגג בניין מגורים ואז בורח מהמקום מוקף בילדים המשמשים מגן אנושי עבורו, מחבלים היורים מאחורי ילדים וכן סרטונים המתעדים הסתה של ילדים ושימוש בהם לצורכי טרור.

בפיגוע דקירה שארע בירושלים בצהרי יום שני ה- 12 באוקטובר 2015, דקרה מחבלת בת 16 שוטר מג"ב בגבעת התחמושת ופצעה אותו באורח קל. זמן קצר לאחר מכן תקפו שני מחבלים בני 13 ו-17 בדקירות סכין אזרחים בשכונת פסגת זאב שבירושלים עד שנוטרלו. 

ב-24 באוקטובר 2015 חוסל מחבל בן 16 מהעיירה קבטיה שבצפון השומרון, שהתמים עצמו כמוכר קרמבו וניסה לדקור מאבטח במחסום ג'למה  (מעבר גלבוע) מצפון לג'נין.

ב-30 בינואר 2016 נעצרו מחבל בן 11 וחברו בן ה-17 ממזרח ירושלים בחשד למעורבות בפיגוע דקירה בשער שכם בו נפצע נער יהודי אמריקני בן 17 פצעים קלים בעת שחזר עם חברו מהכותל המערבי.

ב- 18 בפברואר 2016 נכנסו שני מחבלים בני 14 מביתוניא לסופר באזור התעשייה שער בנימין, השתוללו בין המדפים ודקרו צעיר וגבר ישראלים. סמ"ר טוביה ינאי ויסמן הי"ד נרצח וגבר בן 36 נפצע בינוני. אזרח שהיה במקום ירה לעבר המחבלים, האחד נפצע והשני חוסל.

ב-20 בספטמבר 2016 חוסל עיסא טראירה, מחבל בן 16, בן משפחתו של המחבל שרצח את הילדה הלל אריאל הי"ד, לאחר שניסה לדקור לוחמים במחסום בכניסה לעיירה בני נעים שבאזור חברון.  

ב- 23 בספטמבר 2016 ניסה מחבל בן 14 לבצע פיגוע דקירה בצומת אליאס הסמוך לקריית ארבע. איש לא נפגע. המחבל נורה ונפצע. 

ב-26 באוקטובר 2016 עצרו חיילי צה"ל שני מחבלים קטינים בני 8 חמושים בסכינים, שנשלחו על ידי מחבלים בגירים, בכדי לבצע פיגוע דקירה במגדל עוז שבגוש עציון.

ב- 21 באוגוסט 2017 נתפס ילד פלסטיני כשהוא חמוש בסכין בין כיכר חטמ"ר שומרון לצומת בורין, ככל הנראה בדרכו לפיגוע דקירה.

ב-27 ביולי 2018 חדר מחבל בן 16 מן הכפר כובר ליישוב גבע בנימין (אדם), תקף שלושה תושבים באמצעות גרזן ופצע אותם אנוש וקשה. מותו של יותם עובדיה הי"ד בן 31 מהישוב אדם נקבע מאוחר יותר בבית החולים. אחד הנדקרים שלף את אקדחו האישי, ירה במחבל והרג אותו.

ב- 25 באוגוסט 2019 נעצר מחבל כבן 14 תושב אל בירה, בין פסגות לכוכב יעקב כשברשותו סכין גדולה במטרה לבצע פיגוע. 

ב-7 בספטמבר 2019 דקר מחבל בן 15 שני ישראלים, אב ובנו תושבי באר שבע, שעה שהיו בדרכם לטיפול שיניים בכפר עזון שבשומרון.

ב- 25 בספטמבר 2019, נפצעה צעירה כבת 22 באורח בינוני בפיגוע דקירה בצומת שילת שליד מודיעין. המחבל בן ה- 14 נעצר על ידי לוחמי מג"ב בעת שניסה להימלט מהזירה. אחד הלוחמים נפצע קל בעת ההשתלטות עליו.

ב- 6 בדצמבר 2020 במהלך הפרות סדר אלימות שהתקיימו סמוך לכפר אל מועייר ולכפר מאלכ שבמרחב חטמ"ר "בנימין", יידו עשרות מפרי סדר אבנים לעבר כוחות צה״ל ומג״ב. המתפרעים ניסו לגלגל סלעים גדולים וצמיגים בוערים מהרכסים אל עבר ציר ׳אלון׳, תוך סיכון חיי הנוסעים בציר. כוחות צה"ל מנעו את חסימת הציר והגיבו באמצעים לפיזור הפגנות ובירי רוגר. כמה מתפרעים פלסטינים נפצעו ואחד מהם נהרג. לפי דיווחים פלסטינים מדובר בנער בן 13 שנפגע מכדור רוגר.

ב-22 באוגוסט 2021 עצרו לוחמי גולני מחבל בן 16 עם סכין כשהגיע למחסום אותו איישו ביישוב היהודי חברון. 

ב- 13 בספטמבר השנה דקר מחבל בן 17 תושב אזור חברון שלושה ישראלים בחנות ברחוב יפו שבתחנה המרכזית בירושלים בטרם נורה על ידי שוטרות מג"ב.

מחבל בן 16 מעיסאוויה דקר ב-17 בנובמבר השנה שני לוחמי מג"ב סמוך לישיבת עטרת כהנים, באזור שער שכם בירושלים. לוחמת בת 19 נפצעה בינוני ולוחם בן 20 נפצע קל. הלוחמים שנפצעו ביחד עם אזרח שהיה במקום ירו וחיסלו את המחבל. 

מחבל בן 15 משכם הגיע בליל ה- 6 בדצמבר עם רכבו למעבר תאנים שבשומרון, פגע במאבטח שהיה במקום ופצע אותו קשה בטרם נורה וחוסל. מפרסומים שונים עולה טענה כי הנער לקח את הרכב מאביו ללא אישורו ובהעדר רישיון נהיגה, לאחר ריב שהתגלע ביניהם. בתגובה למות המחבל, פרסם ד"ר מחמד אשתיה, ראש ממשלת הרשות הפלסטינית, הודעת גינוי רשמית לירי שביצעו חיילי צה"ל לעבר "הילד" בן ה- 15: "החיילים הישראלים אימצו את דוקטרינת הוצאתם להורג של הילדים". אל תחפשו מילת גינוי או ביקורת על "נסיעה פרועה" אחרי חצות הליל, ללא רישיון וברכב מסחרי ללא היתר. 

משמעויות והמלצות

עלינו להסתגל לעובדה כי ישנם ילדים, נערות ונערים הפועלים בהשראת, בחסות ובשליחות ארגוני טרור שונים, כדי לפגע בישראלים באשר הם ועל כן יש לכנותם בפשטות – מחבלים. בהיותם עונים להגדרה זו- דמם בראשם! 

בשטחי הרשות הפלסטינית ביהודה ושומרון, כמו גם ברצועת עזה שבשליטת החמאס כמובן, לא ניכרת בלימה של מגמת שטיפת המוח בבתי הספר, בתנועות הנוער ובמסגדים מחד. מניעת יציאתם של הילדים בראש המפגינים לאזורי חיכוך בהם גוברת הסכנה לשלומם ולחייהם, אף היא אינה מרוסנת בהכרח ומאידך.

מגמה זו של שימוש בילדים ונוער לצרכי טרור לא נולדה כאן ולא תיפסק עכשיו, יתכן כי אף תלך ותחריף, כפי שנוכחים אנו בשלושת העשורים האחרונים. ההסתה, השימוש והניצול שלהם לצרכי לחימה ופעולות טרור ילך וישתכלל עם השנים כל עוד לא ינקטו צעדים קשים שנועדו לטפל בשורש העניין- בחינוך ובהרתעה. 

הניסיון בזירות השונות בעולם ובארץ מלמד כי אין לזלזל בכוחם, ביכולתם ומסוכנותם של הילדים והנערים האוחזים בנשק מכל סוג שהוא, בין אם חם או קר. ילדים ונערים הנחושים לבצע פיגועים, עלולים להיות אכזריים, מרושעים וקטלניים ביותר, בעיקר בשנות "העשרה" כחלק המשתלב לעיתים במרד הנעורים ובטיב מערכות היחסים עם הוריהם. זאת בעודם עושים שימוש בחיצוניותם ומראם הצעיר כמצוות שולחיהם, בכדי להתמים עצמם ו"להרדים" את החיילים והשוטרים העומדים על המשמר.

על מנת שיחול שינוי מהותי בחינוך ילדי וצעירי הרשות הפלסטינית – נדרשים מניע פנימי (הבנה של החברה והרשות) או חיצוני (הרתעה ולחץ), נכונות לביצוע שינוי וזמן, הרבה זמן. כל דחייה של הטיפול באתגר, העלמת עין או טיפול רופף בשורש העניין רק מחריפים את המצב, מקצינים אותו ומסכנים יותר אזרחים משני הצדדים.

פתגם מוכר וידוע גורס כי "מי שלא יתפור חור קטן יאלץ לתפור חור גדול". כך הוא המצב מקץ שלושה עשורים לפחות, עת ה"חור" בחינוך ובהשפעה על הילדים והנוער במסגרת ארגוני ומוסדות החינוך והדת ברשות הפלסטינית, ואף במקומות מסוימים בשטח ישראל, נדחק עד כדי מוזנח! 

ממשלת ישראל באמצעות כוחות הביטחון וצה"ל בעיקר, מתוקף סמכותו ותפקידיו, נדרשים לפעול עתה בנחרצות ובתקיפות כנגד הגורמים, הארגונים והמוסדות המסיתים, בכדי שבעוד שלושים שנה לפחות יורגש שינוי מהותי בגישה, אם בכלל. בכל מקרה ברור כי אם לא יעשה כלום- לא רק שלא יקרה כלום אלא נרגיש בהידרדרות נוספת ומהירה יותר.

לפיכך יש לפעול למעצרם של מחנכים מרעילים, מדריכים מסוכנים ומטיפים מסיתים. כן יש להטיל עיצומים כלכליים ומגבלות שונות, הכוללות בין היתר השמדת ציוד וחומרי הסתה, קנסות ועיקולים של כספים המשמשים את המסיתים, המוסדות והארגונים האחראיים, משפחות המחבלים הקטינים ועוד.

בהיבט המבצעי – טקטי אין לזלזל או להמעיט מכוחם של ילדים ונערים ליטול חיים של בני אדם באשר הם. משום כך יש לראות בילדים ונערים המיידים אבנים ובקבוקי תבעירה מהמבתרים שבצידי הכבישים ביהודה ושומרון על כלי רכב ישראלים- מחבלים בני מוות. אין לזלזל ביכולתו של ילד או נער לגרום לנזק, לפציעה חמורה ואף למוות בהינף סכין או סלע, ביכולתו להטמין או לשאת על גופו מטען חבלה או נשק חם לשימוש חד פעמי אך קטלני.  

מדינת ישראל צריכה לצאת למהלך השפעה נרחב על התודעה הציבורית בעולם וברשות הפלסטינית, המבהיר כי ישראל אינה שק החבטות של הבעיות הפנימיות בחברה הערבית - פלסטינית. על ישראל להבהיר בצורה ברורה, מלווה בראיות מוצקות ככל הניתן, שערבי שבחר לריב עם אשתו אינו מקבל לגיטימציה לרצוח ישראלים כדי למתן את תסכולו. ילד ערבי שרב עם הוריו אינו מקבל לגיטימציה לדרוס ולפגוע בישראלים כפי שארע במעבר תאנים. אישה שחיללה את כבוד משפחתה או הוכתה על ידי בעלה- אינה מורשית לפרוק את כעסה או לנקות את שמה בדקירה של ישראלים. מדינת ישראל צריכה להבהיר באופן ברור, במילים ובמעשים, כי מי שירים יד על ישראלים ועל יהודים בשל השתייכותם הלאומית או הדתית- דמו בראשו ללא קשר למניעיו וסיבותיו האישיות.

סיכום

מעורבות ילדים ונוער, בעיקר של בני 15- 16, בפיגועים כנגד ישראלים מקורה בעשרות שנים של הסתה חמורה במוסדות ומסגרות חינוך, במסגדים ובמשפחות המזוהות עם אירגוני הטרור השונים. 

אין לאפשר לתירוצים עלובים כגון ריב, מחלוקת או חילול כבוד המשפחה בחברה הערבית – פלסטינית להשתלט על השיח, או לגרום להיסוס ביחס לכוונה של המחבלים ולניסיונות הבנה והצדקה לכאורה של הפיגוע.

מקורו של כל הרע הזה בחינוך לשנאה והסתה פרועה כנגד יהודים וכנגד עצם קיומה של מדינת ישראל בגבולות בטוחים. הרי אף צעיר או צעירה יהודים שחוו ריב עם ההורים לא חשבו בהכרח לבצע פיגוע בערבים בגין מצבם זה. אף אישה מוכה שניסתה לברוח מבעלה האלים לא יצאה לרצוח או לפרוק את זעמה ותסכולה על עוברי אורח מוסלמים תמימים.

יתירה מזאת- ערכי המוסר והחינוך היהודי לא הביאו אף יהודי בתקופת השואה באירופה או בפרעות במדינות ערב לפעולות אלימות כנגד אוכלוסייה מקומית תמימה. האם שאלתם עצמכם למשל כמה רציחות או פיצוצים במסעדות, אולמות קונצרטים ורכבות אירעו בגרמניה הנאצית בין השנים 1939-1945 על ידי יהודים מדוכאים ונרדפים כנגד אזרחים גרמנים או אחרים, ללא הבדל אמונה, גיל ומין?!

פעילות שנאה וביצוע פעולות הטרור והחבלה על ידי ילדים ובני הנוער מתאפשרת הודות לחינוך ולהתנהלות ההורים, המחנכים וסוכני החיברות הקרובים. זאת בתמיכת ארגוני הטרור השונים והרשות הפלסטינית, המעלימה עין בכוונה תחילה במקרה הטוב, או תומכת ומעודדת לפי שיטתה, במקרה הרע. בהעדר פעולות בקרה ו/או מניעה אפקטיבית, יעילה ורלוונטית, יונקים הילדים והנערים הצעירים את תרבות הג'יהאד בבית ובסביבת המחייה הקרובה, הנגישה והזמינה להם. כך הופכים הם בקלות, כחומר ביד היוצר, ליעד גיוס על ידי ארגוני הטרור,  ובתוך זמן קצר יחסית למחבלים ולשהידים המהווים מודל לחיקוי לדור הילדים הבא מחד, וככלי ניגוח במדיניותה של מדינת ישראל "הכובשת האכזרית היורה בילדים" לכאורה, מאידך. 

הואיל וכך הוא המצב, אין להקל ראש או חלילה לזלזל ביכולתם של ילדים ונערים המתקרבים לכוחותינו ולאזרחים תמימים בכוונה לחסלם. בכל מצב ומקום בו נשקפת סכנה ברורה ומוחשית לישראלים יש לנקוט בכל האמצעים בכדי לסכל ולחסל כל מחבל עם אמצעי, יכולת וכוונה, בכל גיל ומגדר. במקביל נדרש טיפול יסודי, שיטתי ועקבי בגורמים התומכים, המסיתים ובמשפחות המחבלים על מנת לסכל, לשבש ולהרתיע את המעורבים בניצול הילדים וגניבת דעתם של הצעירים הערבים.

מצאתם טעות בכתבה או פרסומת לא ראויה? דווחו לנו