מאי גולן
מאי גולן צילום: עצמי

בואו נשים את הקלפים על השולחן. תלמידים שעוברים חרם במערכת החינוך הם פצצה נפשית מתקתקת. 

לפי נתוני משרד החינוך, כארבעה אחוזים מהתלמידים חוו חרם, על עשרה אחוזים הופצו שמועות לא נכונות ו־תשעה אחוזים מהם חוו אירוע שבו תלמיד שכנע אחרים לא לדבר איתם.

בשנים האחרונות נראה שאין קווים אדומים. מורים ויועצים שאינם יודעים איך להתמודד עם תוצאות הלוואי של הרשתות החברתיות ובעיקר עוד ועוד ילדים מצולקים נפשית לתקופה ארוכה.

כמעט תמיד מי שמנצח בחרמות חברתיות הם הביריונים. הסיטואציה שבה המחרימים נשארים בבתי הספר בעוד המוחרמים נאלצים לברוח או לעבור לבית ספר אחר אינה מתקבלת על הדעת וחייבים לשנות אותה.

אני לא דורשת מהמורים להיות שוטרים. אני רוצה שיהיו השלכות למחרימים ולהורי המחרימים כדי שהם ידעו שזה לא דבר של מה בכך. ההורים צריכים להיות חלק משמעותי בחינוך הילדים שלהם.

הצעת החוק שאני מקדמת ועולה להצבעה ביום ראשון בוועדת השרים לענייני חקיקה באה להתמודד עם תופעת החרם וה"שיימינג" בבתי הספר. מדובר בתופעה שהפכה להיות מכת מדינה ויש לשים לה סוף באמצעות מספר צעדים המופיעים בחוק כמו מוקד פניות ייחודי לדיווח על אותם מקרים, ליווי פסיכולוגי לאותם תלמידים שעברו נידוי וממונה בית ספרי אשר יהיה אחראי למניעת החרם החברתי ויוענקו לו סמכויות בנושא ואף ישמש ככתובת זמינה ואקטיבית להורים.

כשאנחנו שולחים את הילדים שלנו, הדבר היקר לנו מכל, למסגרות החינוך השונות, אנחנו לא באמת יודעים מה עובר עליהם שם ואיזו התעללות רגשית אלימה הם יכולים לחוות - אין דבר מפחיד יותר מזה וכל הורה צריך להרגיש מספיק בטוח לשלוח את האוצר שלו לבית הספר ולדעת שיחזור שלם ובריא בגופו ובנפשו.

הצעת החוק אינה שאלה כלל של ימין או שמאל ורלוונטית לכל חלקי האוכלוסיה. זה הזמן של חברי ועדת השרים לפעול על פי צו מצפונם המוסרי. למענם ובעיקר למען ילדי ישראל.

מצאתם טעות בכתבה או פרסומת לא ראויה? דווחו לנו