חוק הרשתות החברתיות יצר דיון ציבורי ער על מגבלות חופש הביטוי. בעולם החדש, מתאפשר לכל אחד ואחת לקחת חלק פעיל בדיונים או בשיח הציבורי, כל עוד יש להם מקלדת פנויה או סמארטפון.
אני מכירה את הדעות המתנגדות לחוק ואומרות שהוא עתיד להביא ל"סתימת פיות", או להתערבות ממשלתית נגד דעות בחברה הישראלית, אך אני בוחרת להתרכז בזוית אחרת בחוק הזה, והיא היכולת לשמור עלינו, בני הנוער, בתוך המגרש האלים והגועש שנקרא המדיה החברתית.
לכולנו ברור שהחוק הזה הוא צעד משמעותי אבל ממש לא יפתור את הבעיה שכבר התפתחה לממדים מפלצתיים.
המבוגרים אולי לא ערים לכך, אבל בשורות הבאות אני אנסה להדגים לכם באמצעות כמה סיפורים אמיתיים מה זה אומר להיות בני נוער היום, בעידן הפרוץ. על מנת להגן עליהם, כל השמות יהיו בדויים.
נועם היה בכיתה ג' כשהתחיל החרם עליו. אבא שלו מאושפז בבית חולים לחולי נפש, ואחד הילדים בשכבה אמר לחברים שלו שזה מדבק. מאז אף אחד לא דיבר איתו. אחרי שנה הוציאו אותו מכל קבוצות הוואטספ והתחילו להפיץ עליו שמועות ופוסטים שנכתבו עליו באינסטגרם. בסוף כיתה ה' אמא שלו החליטה להעביר אותו לחינוך ביתי ומאז אין לו אפילו חבר אחד. בשבת האחרונה נועם חגג בר מצוה ולא היה לו אפילו חבר אחד שהגיע.
גלעד האן, חוקר סייבר שיתף אותנו על אירועים אמיתיים שקרו ביום אחד, בתחילת השבוע הזה: הפצת סטיקר פוגעני ואלים נגד תמר, ילדה בכיתה ו', באמצעות הוואטסאפ. הוצאת עידן מקבוצת וואטסאפ של בנים תוך שימוש בשפה פוגענית וקשה. צילום בביה"ס של ג'סיקה בזמן הפסקה והכנת סטיקר פוגעני ומיני והפצתו ברשת. פרסום מספר טלפון של ילדה בשם אנה בסרטון טיקטוק על מנת שתקבל הטרדות טלפוניות מזרים, בעקבות ריב בין נערות. תום מקבל מכות בביה"ס, האירוע מצולם ועולה לרשת.
כל המקרים האלה ביום אחד.
אמא בשם נועה שפנתה אלינו אחרי שהקמנו את מיזם "גלגל הצלה" סיפרה לנו שבזמן הקורונה הבת הקטנה שלה הייתה הרבה במחשב. לילה אחד היא הרטיבה במיטה, ולאחר בירור איתה הסתבר שקפץ לה סרט פורנוגרפי אלים והיא ממש נבהלה.
המדיה החברתית פוגעת בעיקר בנוער וילדים, שמבלים שם כמות שעות שפוגעת בבריאות הנפשית שלהם עוד לפני הנזקים הישירים של הטרדות ושיימינג.
רק לפני מספר שבועות סיפר אחד מחברי הכנסת הנוכחית לחבריו במשכן שכשהוא היה צעיר, החברים שלו עשו עליו חרם והמורה שלו הציל לו את החיים. לצערנו, היום הכל קורה הרחק מעיני המבוגרים,במגרש הפראי של הרשת.
היום המיוחד שהתקיים היום בכנסת בנושא "אתגרי הרשתות החברתיות בצל האלימות הגוברת בהן", אמור לעודד את חברי הכנסת להתחיל לפעול בנושא. הנה עצה ראשונה לחברי הכנסת: הנוער הם לא הבעיה - אלא הפתרון.
מניסיון, הכלים חייבים להיות מותאמים לנוער ולעידן של היום. אם הדרך היחידה לדווח למוקד 105 על פגיעה היא להתקשר אליהם - תתקדמו חברים. דברו את השפה של היום, לא של העבר.
הגיע הזמן להתחיל להיעזר בנוער, ולהעביר להם את המקל ואת האחריות. אצלנו במיזם ישנם כבר מאות בני נוער שמדריכים ומתקינים כלים טכנולוגים שמתנהגים אחרת ברשת ועם הרשת. זו ההזדמנות שלכם - תשכפלו אותנו, תעזרו לנו לגדול. כל נער במדינה הזו צריך לעשות דיון של שעה בשבוע בכיתה על מנת להבין את המשמעות של מה שקורה כאן.
חוקים לבד לא יפתרו את המצב, הגיע הזמן להיעזר בנו, בני הנוער. מי שמכיר את הבעיה מקרוב והרגיש את הכאב של הרשתות על גופו.
הילה מיוסט, תלמידת כיתה י', מיזם "גלגל הצלה - מהפכת הנוער"