מבצע חיסוני הילדים עדיין לא ממריא. כיצד על מערכת החינוך לנהוג בילדים שהוריהם מסרבים לחסן אותם, בעיקר כאשר יש הורים אחרים החוששים להדבקת ילדיהם? האם נכון להטיל סנקציה כלשהי? לחייב למידה מהבית?
הרב יובל שרלו ראש ישיבת אורות שאול וראש אגף אתיקה בארגון רבני צהר, מתייחס לסוגיה.
"אני לא חושב שאפשר לכפות חיסונים, אבל זו גם הצעה הזויה פרקטית. אני חושב שצריך להוריד את אש הלהבות של ההכרעה הזו, בעיקר לאור העובדה שאם תמכתי בהפעלת לחץ גדול על מתחסנים מבוגרים, כאשר מדובר בילדים בכל נושא של אתיקה רפואית, אנחנו צריכים להיות הרבה יותר זהירים ומתונים".
הרב שרלו מדגיש שהדברים מקבלים משנה תוקף דווקא משום שמדובר במי שנתונים לשיקול דעתם של מבוגרים והדברים אינם בידיהם.
מאחר וישנם ילדים אחרים שנפגעים בשל אותה החלטה של הורים המסרבים לחסן את ילדיהם, כיצד בכל זאת נכון לפעול? "לאחר הורדת הלהבות של עצמת הויכוח, קודם כל צריך לדבר בשפה משכנעת ולא בשפה של איומים. צריך לספר את סיפורם של הילדים שמשלמים מחיר כשחלו בקורונה, ובנוסף אני מציע להיחשף להיכרות משמעות תופעות הפוסט קורונה ולסיכונים, ואני מאמין בישרותם של בני האדם. בנוסף צריך להילחם בצורה עיקשת בפייק ניוז. גם היום קיבלתי אינספור טיעוני שקר שמציפים גם את הטענות הטובות של מתנגדי החיסונים. בכך צריך להיאבק הסברתית ותקשורתית".
"צריך לנסות ולחפש את מקום האופטימום של משפחות שהחליטו שלא לחסן את הילדים ולסכן אותם, כדי שלא יפגעו באחרים על ידי הסדרים שונים בכיתות ושמירה על תקנות שונות כמו חבישת מסיכות ועוד, כל מה שניתן לעשות כדי להפחית את הסיכון מילדים שחוסנו לצד הפעלת לחץ לגיטימי, אבל מכאן ועד כפיית חיסונים המרחק גדול".
האם יתכן והמענה הטכנולוגי מעשי הוא בשליחתם של הבלתי מחוסנים ללימודי זום? "כל שהמצב יתגלה כחמור יותר רפואית, זה יהיה לגיטימי", אומר הרב שרלו ומציין: "האם זה המצב כיום? אני לא מומחה רפואה. העולם הרבני והעולם האתי צריכים להגיד שלא בגלל חששות רחוקים נשלח ילדים ללמוד בזום כי יש לזה מחיר, אבל אם יוכח שרמת הסיכון גוברת וגורמת נזק גדול יש הצדקה למעבר לימודים בזום. הכלל ההלכתי שאותו צריך לראות נגד עינינו הוא שיש להיזהר שלא להזיק לאחרים יותר מאשר שיזיק עצמו, ומי שמחליט להזיק לאחרים ראוי שיהיה בבית, בכפוף לסיכון שאותו יכריעו אנשי המקצוע".
ומה באשר לתלמידי תיכון שנמצאים בתפר שבין הגיל הנתון להחלטת המבוגרים לבין המבוגרים עצמם? האם אותם ראוי לשלוח ללימודים בבית אם לא התחסנו? "לגבי תלמידי התיכון ראוי יותר לנקוט כך, גם כי הם מבוגרים יותר גם על פי החוק מעבר לגישה התורנית. אמנם מגיל 18 הם אוטונומיים הרי שמגיל 16 צריך ליידע ולדבר איתם על הליך רפואי והסכמת ההורים לא מספיקה. מתברר שבגיל תיכון יש להם שיקול דעת והדברים תלויים גם בהם ולא בהורים, ואין ספק שככל שגיל הנערים והנערות מבוגר יותר כך הצבת הקו של המגבלות יהיה לגיטימי יותר".