מעטים הם הסרטים האיכותיים ומלאי התוכן העוסקים בתקופת מלחמת העצמאות ופרשיות עלומות שהיו מנת חלקה של המלחמה ההיא, של הגיבורים ההם, של האנשים שבנו במו ידיהן את הארץ.
מעטים הם גם המקרים שבהם נוכל לקבוע בוודאות מהי תמונת ניצחון. וכך, רק בשניה האחרונה של הסרט, יובנו היטב צמד המילים תמונת ניצחון.
כדי להבין את התקופה, מעט היסטוריה .
בין אשדוד לניצנים בפארק החולות, חולפים על פני הכניסה ונוסעים עד לפתח הישוב ניצן. מולנו שילוט ל"ארמון".
" בית הארמון" בכניסה לישוב ניצן , שייך היה לאפנדי עשיר ושימש כבית פרדס ובו מגורים בקומה העליונה, מחסנים ובאר מים בקומה התחתונה והוקם בשלהי ימי התורכים בארץ, בשנת 1917.
26 שנים מאוחר יותר הוקם במקום קיבוץ ניצנים וארבע שנים מאוחר יותר שימש הקיבוץ כבסיס הורדה לאוניית המעפילים "שבתאי- לוזינסקי"(שושנה). באותה השנה ,עת הוכרזה תוכנית החלוקה באו"ם היתה ניצנים מחוץ לגבולות המדינה.
מאותו היום נותק הקיבוץ מהישוב היהודי והיה במצור. עם הקמת המדינה בה' באייר פולש למקום הצבא המצרי. בדרכו לת"א, הוא חולף על פני ניצנים ויומיים לאחר מכן מפונים הילדים מהמשק "רדומים" על גבי הוריהם במסגרת מבצע "תינוק". ב 7- ביוני בשעות הבוקר המוקדמות החל הצבא המצרי תוקף את ניצנים במטוסים, מרגמות ותותחים. מגיני ניצנים משיבים מלחמה. עמדותיהם קורסות בזו אחר זו, תחת שרשרותיהם של הטנקים הפולשים.
בהוראת מפקד המקום אברהם שוורצשטיין, איש גבעתי, מתקבצים הלוחמים בחדר האוכל וכשלחץ האויב גובר מורה המפקד לסגת ל"ארמון".
המגינים מתבצרים בארמון. המקום מכותר בכוחות מצריים גדולים כאשר מתוך "הבית" משיבים הלוחמים מלחמה. בהעדר תגבורת, הרוגים רבים, ופצועים ללא עזרה רפואית, מחליט המפקד להיכנע.
37 חברים נפלו בקרבות, בהגינם על בית וישוב עברי בארץ המתחדשת. רק כעבור 4 חודשים במסגרת מבצע "יואב" שוחררה ניצנים ואנשיה חוזרים לאחר 9 חודשי שבי למשק ההרוס.
בין התעלות, בין החולות הנודדים מסופר כאן סיפור המקום, עוד אחד מסיפורי מורשת העבר על המלחמה לתקומת ישראל.
ועכשיו לסרט, המספר את סיפור קרב ניצנים ב-תש"ח.
כמו "הלהקה", "סוף העולם שמאלה" ו"פעם הייתי" - גם סרטו החדש של נשר הוא סרט התבגרות, אשר עוקב אחר חייהם הסוערים ומלאי התהפוכות של צעירים בתקופת קום המדינה. זה יופיו של הסרט. תמונת מראה של החיים כפי שהיו אז לפני 73 שנים.
הסרט צולם בתקופת הקורונה, תחת מגבלות רבות וללא תמיכה ממשלתית. למרות אי הודאות, המשיכה ההפקה בהקמת הסט השאפתני והמושקע- קיבוץ ניצנים בתקופת הקמת המדינה, שהוקם יש מאין.
הסרט "תמונת הנצחון" מסופר משתי נקודות מבט. האחת, ישראלית, השנייה, ערבית. הסרט איננו אנטי ישראלי או פרו ישראלי, ובמקביל איננו פרו-ערבי או אנטי-ערבי. הערך המקודש על יוצרי סרט הוא ערך חיי האדם באשר הוא, ולפיכך הסרט מתייחס לשתי נקודות המבט כלגיטימיות. עצם העובדה ששני הנרטיבים הסותרים זה את זה מוצאים עצמם בסרט אחד, זה ליד זה, מוכיחה שניתן להכיל נרטיבים סותרים במסגרת כוללנית אחת.
כמו בסרטיו הקודמים של אבי נשר, גם ב"תמונת הנצחון" הפסקול משחק תפקיד משמעותי מאוד בסרט. הוא מגדיר מוסיקה כממד הנשמה של הסרט ונוהג לביים סצנות כשהמוסיקה שתתווסף לפסקול מאוחר יותר כבר מהדהדת בראשו וכך, להלחנת הפסקול של הסרט בחר אבי בתום אורן.
הסרט משמעותי גם מהעובדה שהיישוב היהודי בארץ (או חלקו)הוקיע את הלוחמים שבחרו להרים דגל לבן ולהביא לכיבוש המקום בידי המצרים. כשתצפו בסרט, תבינו היום אחרי 73 שנה את הדברים אחרת.
128 דקות מרתקות שרק בסופן תבינו מהי תמונת הניצחון. ומילה לסיום. עשר הדקות הראשונות הן בערבית. לא להיבהל. זה חלק מהסיפור.