עבודה מהבית
עבודה מהבית iStock

הממשלה אינה מטילה לפי שעה מגבלות על מקומות העבודה, ומעדיפה להסתפק בהמלצות.

למדיניות הזו יש השלכות על המשק ועל בעלי העסקים שמוצאים את עצמם מול עובדים בבידוד או עובדים בבית ללא מדיניות של פיצוי ותמיכה כלכלית. על הסוגיה הזו שוחחנו עם גיל ועקנין, יו"ר ארגון מעסיקי ישראל.

לדבריו בעלי העסקים מתמודדים עם שתי סוגיות: "הסוגיה הראשונה מדברת על בידוד, והשנייה על מי שנדבקו במקומות העבודה ונמצאים במציאות של תאונת עבודה ובמקרה כזה התשלום על עשרת הימים הראשונים מוטל על המעסיק עצמו. אין על כך מענה".

לדבריו אכן ברור שיש לפצות את העובדים שאינם יכולים לעבוד שלא באשמתם, אך בפועל "אנחנו כמעסיקים נושאים בכל הנטל, וזה לא הגיוני", אומר ועקנין המזכיר את היחס לימי הבידוד בראשית הקורונה: "בתחילת המאבק לא שילמו בכלל על ימי הבידוד. אחר כך התייחסו לימי הבידוד כימי מחלה, כלומר ביום הראשון על חשבון העובד, בשני על פי אחוזים המקובלים בחוק והשאר נופל שליש על המעסיק ושליש על המדינה, אבל בפועל הרעיון הזה לא בוצע כי אנשים דיווחו שנדבקו בעבודה כדי שזה ייחשב כתאונת עבודה ולא יצטרכו לשלם על שלושת הימים הראשונים. "כשנוצרות פרצות בחוק וכשאין אחידות עולים רעיונות אצל אנשים ומי שמשלם על זה בסופו של דבר הם המעסיקים".

על המציאות כיום הוא אומר שזו מורכבת היום יותר מבעבר. "הבעיה המרכזית היא שהממשלה הרעה הזו למעסיקים, לא מוכנה לשחרר כסף. מורחים אותנו בהודעות על עזרה לענפים שונים, אבל שום דבר לא מגיע, הכסף לא יוצא והממשלה פועלת בחוסר אחריות כדי שהמעסיקים יתמודדו לבד. הם מוציאים החלטות שהן כאילו לא סגר אבל בפועל אנחנו נמצאים במציאות של סגר ואנחנו לא מקבלים שום פיצוי ולא יכולים להתפרנס. למעשה הממשלה נמנעת מלקבל אחריות על האזרחים".

ועקנין מציין: "21 מיליארד שקל גייסו ברשות המיסים רק ממיסוי על נדל"ן, כלומר שלא חסר כסף למדינה. נותנים קנסות, אנשים משלמים על בדיקות מהירות לפעמים יותר מהטיסה עצמה. כלומר שהמערכת יצרה כאן שיטה לאסוף הרבה מיסים ולא לקחת אחריות ואנחנו המעסיקים משלמים את המחיר הכבד על זה".

"אנחנו מנסים לדבר עם אגף התקציבים ללא הצלחה. הם נחמדים אבל לא נראה שמישהו עושה משהו. במשרד ראש הממשלה אביר קארה מנסה לעזור אבל הידיים שלו כבולות. משהו שם לא עובד נכון", הוא אומר ומסכים עם התחושה שמקור המחסום הוא באוצר: "חד משמעית, לאורך שנים מדיניות האוצר הייתה מנוהלת על ידי פקידים שלא מבינים מה זה להיות עצמאים, שלא הוציאו חשבונית מימיהם. הם מנהלים לנו את חיינו ואיזה פיצוי נקבל מהמדינה. אנחנו משלמים מיסים כחוק אבל לא מקבלים כלום מהמדינה. בממשלה הקודמת קיבלנו משהו לפחות, הייתה התייחסות ועשו משהו, והיום כלום".

"זו החלטה שמתחילה כנראה משר האוצר שאומר 'אני לא משלם לאף אחד, תתמודדו'", אומר ועקנין וכשאנחנו שואלים אם ניתן לשמווע בקולו געגועים לממשלה הקודמת, הוא משיב: "אני שומע הרבה קולות מהרבה אנשים שאומרים שכן, באיזשהו מקום חשבנו שזה לא היה טוב, אבל לפעמים צריך לחטוף כדי להעריך את הקודם. אנחנו מרגישים שהממשלה הקודמת פעלה והממשלה הזו לא עושה כלום למען העצמאים, לא מעבירים כסף, לא משחררים תקציבים, לא מסייעים, שום דבר. אוזן קשבת זה נחמד, אבל אני לא יכול ללכת עם זה למכולת".

"אם אני צריך לתת ציון לממשלה הזו, אז אולי במניעת סגרים כלפי חוץ הם פעלו אבל בפועל הם הטילו מגבלות שמשמעותם סגר. כשחצי מהאוכלוסייה לא יכולים להיכנס לעסקים זה סגר בפועל. אני לא רואה שום עשייה בממשלה הזו. בממשלה הקודמת הייתה עשייה, ניסו לעזור ועשו. בסופו של יום כסף לא מגיע לעסקים. ענף התיירות מושבת כבר שנתיים ובחצי השנה האחרונה לא מקבלים כלום, עשרות אלפי עובדים ישובים בבית ללא אופק כלכלי".

האם יש חרטה על המחאות בתקופת הממשלה הקודמת נגד נתניהו ושר האוצר ישראל כץ? האם המחאות ההן היו רק משום שדברים שיודעים כעת לא ידעו המוחים אז? "בתחילת הדרך היה קשה לנו עם ישראל כץ, ואחר כך הוא שיתף איתנו פעולה. לוקח זמן להבין משבר. היום אנחנו מבינים שאולי המחאות לא כולן היו נכונות, אם כי ברובן היו נכונות".

מצאתם טעות בכתבה או פרסומת לא ראויה? דווחו לנו