ישיבת קריית גת
ישיבת קריית גת צילום: אהרון שלמה

כל ישיבה יש לשבת אופי מעט שונה, בכל ישיבה יש לשבת קסם משלה. במדור הזה אנחנו מנסים כל שבוע לתת הצצה לשבת המיוחדת של ישיבה אחרת, והשבת אנחנו עם ישיבת ההסדר בקריית גת.

"כבחור שהגיע מבית אשכנזי אפשר להגיד שאת כל הפיוטים שאני מכיר למדתי בישיבה" מספר יאיר צפלביץ בוגר הישיבה. "מהבית הבאתי את השירים והמנגינות האשכנזיות השקטות יותר ומהישיבה למדתי את כל הפיוטים הספרדים המלאים אנרגיות ושמחת חיים".

"בארוחות יושבים ושרים את כל הזמירון בערך, פיוטים כמו "יפה ותמה" ו"אעופה אשכונה" מהז'אנר הספרדי מלאי האנרגיות, משולבים ב"יה אכסוף" ו"צמאה לך נפשי" מלאי ההשתוקקות שמעוררים איזה געגוע עמוק".

אהרון שלמה, שלומד בישיבה, מציין גם הוא את הפיוטים בסעודות כנקודה מיוחדת בשבתות ישיבה. "הפיוטים מכניסים בנו את רוח השבת. הפיוטים האהובים לערב שבת הם 'בתי צאי', 'כי אשמרה', ו'מול אלי וגודלו'. לאחר מכן טיש מרומם שאף אחד לא יודע מתי יגמר גדוש בשירי נשמה, סיפורי צדיקים והשגחה".

אבל בשביל באמת להבין את האווירה של שבת, צריך לחזור קצת אחורה, לחמישי בערב. מתחילים בטיש עם שירי נשמה, סיפורי צדיקים וסוגיות אקטואליות לימינו, ואז בשישי בבוקר לאחר תפילת שחרית צוללים עם ראש הישיבה לתוך ספרו של המהר"ל 'נצח ישראל' כדי להתחבר ביחד לסגולת ישראל.

"המשך היום הוא נורא מגוון" מספר שלמה, "אבל מאד בולט בו החיבור בין כלל התלמידים, יש כאלו שילכו לים או למעיינות באזור, יש כאלו שישלימו שעות שינה מהשבוע העמוס, וכאלו שישבו בבית מדרש וילמדו דברים שבמהלך השבוע אין להם את הזמן ללמוד בתוך הלו"ז העמוס שלהם. כמובן שיש את התורנויות לקראת שבת שנעשים באווירה שמחה ובצוותא, ובכל מקום בישיבה אתה מרגיש את אווירת שבת פשוט מזה שכל אחד שם שירי שבת".

"סוף סוף שבת המלכה נכנסת, איזה כיף איזה שמחה. כולם בלבן וכל השולחנות בבית מדרש עטופים במפות לבנות. למרות כל הספרדיות שבנו איך אפשר שלא לעשות קבלת שבת של הרב קרליבך עם ריקודים ואווירה מטורפת? קבלת שבת שמתחילה להכניס בנו את קדושת שבת, וכמובן יהיו כמה חבר'ה שצמאים לעוד סבב ריקודים וימשכו איתם את שאר הישיבה".

שלמה מציין עוד נוהג מיוחד של הישיבה - חיבוק שבת. "אחרי תפילת ערבית מגיע החיבוק, חיבוק אמיתי מכל הלב שלא פוסח על אף אחד, גם לא על רבנים ואברכים".

"תפילת שחרית ומוסף של שבת קודש מתפללים מעומק הנשמה, בסוף התפילה אנעים זמירות עם ריקודים ושמחה. סעודת שבת כמובן עם חמין, דברי תורה של התלמידים, המון פיוטים והאהוב מכולם 'יפה ותמה' בניצוחם של ילדי הרבנים והאברכים".

"החוויה המרכזית היא הנחת" ממשיך צפלביץ להיזכר בשנותיו בישיבה, "כבוגר של הישיבה, זכורות לי השבתות בישיבה כמשהו מיוחד שממנו אימצתי דברים לשבת האישית והמשפחתית שלי היום. במיוחד, זה שכל השבת יש נחת, לא רצים וממהרים להספיק, יושבים כל החברה יחד עם הרבנים, ופשוט בנחת מדברים על הדברים הבאמת משמעותיים וחשובים בחיים".

"הנחת הזו באה לידי ביטוי בתפילות הארוכות, שבת בערב עם הניגונים של קרליבך והריקודים, ואח"כ פיוטים וסלסולים בתפילת ערבית. ה"נחת" הזו ממשיכה בעונג שבת שנמשך עד השעות הקטנות של הלילה וויכוחים אין סופיים על ענייני אקטואליה מזווית תורנית ובירור מה יש לתורה להגיד על ענייני החיים".

"לכן גם הכי אהבתי בשבת בבוקר זה את הקידוש אחרי התפילה, זמן כזה רגוע שמשלב קפה ופינוקים עם שיעור עמוק שפותח לך את המחשבה. אבל השיא של שבת, בלי ספק, זה הסעודה שלישית, יושבים ושרים וגולשים עמוק לתוך מוצאי שבת עם שירי נשמה עוצמתיים ושיחה שחודרת עמוק ללב".

"מתחילים בשירים שקטים מלאי כיסופים לקב"ה ולבית מקדשנו" מתאר שלמה קצת יותר בפרוטרוט את הסעודה המרוממת, "ולאחר מכן מתחילים את הריקודים בשמחה אדירה עם "זכור אהבת קדומים" ועוד כמה שירים שמקפיצים את הנשמה במשך כמה דקות ארוכות. ולסיום דבר תורה על הפרשה של ראש הישיבה שבו הרב מראה עד כמה התורה אקטואלית לימינו ונוגעת בכל פרט בחיינו, איך דבר ה' באותה פרשה נוגע לימינו".

"ערבית של מוצאי שבת ברוח ספרדית עם כל הפיוטים של המרוקאים, והבדלה לרוב ברוח אשכנזית בשמחה עצומה וגעגוע לשבת שחלפה עלינו במהירות, אך השאירה חותם בליבנו".

"אבל פה זה לא נגמר, יש סעודה רביעית של דוד המלך ע"ה כל פעם עם אוכל אחר ומגוון, כשהמיוחד בסעודה הזו הוא שכל אחד מהתלמידים אומר דבר תורה קצר ממה שלמד במהלך השבוע, מה שממש בונה בתוכנו את היכולת לדבר בפני אנשים ולהתרגל להגיד דברי תורה בציבור".

מצאתם טעות בכתבה או פרסומת לא ראויה? דווחו לנו