הגעתי לנחם הבוקר את משפחתו של עמאר חוג'יראת. עמאר, ילד בן 4 בלבד שנורה למוות בגן משחקים בביר אל-מכסור.
הביקור לא היה פשוט עבורי. הישוב ביר אל-מכסור קרוב למקום מגוריי והפגיעות שגורמת הפשיעה המשתוללת במגזר הערבי ושגבו הפעם את חייו של עמאר בן ה- 4 בלבד קרובות לליבי ומטרידות אותי מאוד.
אין דבר שיוכל להחזיר את עמאר למשפחתו ולהוריו, אך הרצח המזעזע הזה צריך להוות קריאת השכמה לממשלת ישראל ולמנהיגי החברה הערבית בדבר הפעולות שחייבות להיעשות באופן מידי:
1. סדר הכוחות הנוכחי של המשטרה קטן משמעותית מסדר הכוחות הנדרש לטיפול באתגרים המונחים לפתחה של מדינת ישראל. נדרש גיוס דחוף של אלפי שוטרים שיתפרשו בהתאם למשימות הדחופות העומדות לפתחה של ממשלת ישראל - ובראשן הטיפול בפשיעה במגזר הערבי.
2. בניגוד מוחלט לקולות העולים מתוך המגזר הערבי, נראה כי מנהיגי המגזר טרם הפנימו את הצורך הדחוף בנוכחותם והשפעתם דווקא במקומות החברתיים והכואבים של החברה. נדרשת הנהגה שיודעת לשים את הדברים הנמצאים בראש סדרי העדיפויות של החברה הערבית בראש סדר העדיפויות שלה.
3. לצד התקציבים אותם מזרימה ממשלת ישראל לטיפול בפשיעה, יש לתת מענים חינוכיים, תרבותיים, חברתיים וכלכליים משמעותיים על מנת שהבעיה תטופל משורש העניין.
לכל ילדה וילד מגיעה הזכות לשחק בגן המשחקים ללא כל פחד. לאזרחי ישראל הערבים מגיע לחיות ללא פחד. כולי תפילה שעמאר יהיה הקורבן האחרון של הפשיעה המשתוללת.