מאיר שוורץ
מאיר שוורץ צילום: חופשי

בשבוע שעבר (רביעי) הלך לעולמו מאיר שוורץ, ביולוג וחוקר השואה, מחלוצי שיטת גידולי מים המכונה 'הידרופוניקה' בה מגדלים את הצמחים ללא אדמה כלל, דבר המסייע במיוחד בשנת השמיטה.

שוורץ נולד בנירנברג שבגרמניה בשנת 1926. בהיותו בן 13 עלה לישראל, ולמד במחזור הראשון של פנימיית 'חורב' לנוער. אחר-כך הצטרף לקיבוץ חפץ חיים, שם, כמעט במקרה, החל בחקר ופיתוח מדע ההידרופוניקה.

בהמשך הוא הפך לחוקר שואה בעל שם. בראיון לעיתונאית "בשבע" עופרה לקס הוא סיפר כיצד החל לעסוק בחקר השואה. "אחרי אחת ההרצאות נסעתי לנירנברג והגעתי לבית הכנסת", הוא משחזר. "הפעם האחרונה שראיתי אותו הייתה אחרי ליל הבדולח. אני בא למקום ורואה שיש שם תחנת דלק. שאלתי מישהו למה אין שלט שמסביר שהיה כאן בית כנסת? הוא ענה לי 'אני לא יודע שום דבר'. נפגשתי עם שלושה חברי עירייה של נירנברג. אחד אמר: 'שמענו שהיה שם פעם בית כנסת', השני אמר: 'היה שם חדרון קטן, שטיבל', והשלישי אמר: 'לא היה שם שום דבר'. אז הבנתי שמשהו לא בסדר".

בשנת 1986 הקים את עמותת "בית אשכנז", לחקר ושימור בתי הכנסת באשכנז - גרמניה, אוסטריה, אלזס וחבל הסודטים שלפני השואה. במסגרת עבודת העמותה נאספו כ-15,000 תמונות של בתי כנסת מתוך ה-19,000 שהיו ידועים, וכ-3,500 מסמכים ותעודות.

במכון התורה והארץ ספדו למאיר ז"ל והוקירו את תרומתו הרבה לפיתוח החקלאות ההידרופונית ולגידולי המהדרין בארץ.

בחוברת שחיבר, הנקראת 'הידרופוניקס', הסביר שוורץ ז"ל את המניע לפיתוח שיטת גידול המבוססת על מים "ראשיתו של הרעיון נבט בקיבוץ 'חפץ חיים'. הייתה זאת תקופת הצנע, תקופה בה רבים סבלו ממחסור במזון, לשומרי השמיטה הקושי היה כמובן גדול יותר, ועל אחת כמה וכמה לתלמידי החזון איש שלא קיבלו את השימוש בהיתר המכירה", כתב שוורץ בחוברת.

לטובת קיבוץ חפץ חיים, שהתנהל בשמיטה על-פי הוראות 'החזון-איש', עמל מאיר שוורץ לפתח גידול מסחרי של ירקות על מים, וכל זה בעידוד והדרכת ה'חזון-איש'. הרעיון מאחורי השיטה התבסס על כך שדיני שמיטה חלים באדמה בלבד, אולם הגידול על גבי מים המנותקים ממנה מותר.

במכון התורה והארץ מספרים על שיטת הגידול המיוחדת: "הפיתוח והיישום של מאיר היו חדשניים, אך הרעיון עצמו קדום יותר. כבר לפני כ-300 שנה דן הרב אברהם מיוחס לגבי צמח החבצלת עליו כתב 'שעוקרין ממנה שורש קטן מן הקרקע וזורעין אותו בתוך כלי זכוכית... וממלאין אותו מים ונותנים בפי הכלי דבר מועט של אדמה'".

לגבי השאלה האם מותר להשתמש בשיטת הגידול בשנת השמיטה, הסבירו במכון את ההיסטוריה ההלכתית "את צדדי הספק ביאר הרב יונה נבון בספרו 'אם מותר לנטוע החבצלת הזאת בצנצנת הזאת בשנת השביעית כיון שאינה נקובה וגם אין שם כי אם מעט עפר והכל הוא מים, ולא דמי לקרקע וליכא איסורא. או נימא, לא פלוג רבנן בין רב למעט וכיון דיש שם עפר וגדל מכח העפר אוסר לעשות בשביעית'.

"על אף ששני חכמים אלו אסרו את גידול הצמח בשנת השמיטה, משום שיש מעט אדמה בתוך הכלי, מדבריהם ניתן להבין שבמקרה והצמח 'נשתל' בכלי המכיל רק מים ללא אדמה כלל, הדבר מותר בשמיטה. וככה כיום, קיימים מקומות בהם מגדלים בשיטה הידרופונית רק בתוך מבנה במצע מנותק", סיפרו במכון התורה והארץ.