ישראל מלמד
ישראל מלמד צילום: להב אררט

אני יודע שאני אומר במאמר זה דברים כוללניים וחריפים שיכולים במבט ראשון להיראות קיצוניים ולא מדויקים, אבל אדרבה אשמח לשמוע וישמחו אנשים נוספים לגלות שיש חוסר דיוק או הגזמה בדברים.

חשוב לי להדגיש גם שאני אוהב את אנשי הר המור ומעריך מאוד דברים רבים בהם שהלוואי שהייתי לומד מהם. כמו מסירות, הסתפקות במועט, עשיית חסד, אידיאליסטיות, התמדה ועוד ועוד.

הדברים נכתבים על מנת ללבן את הדברים ולעורר דיון ולא כקביעה או כניסיון לבזות.

כל מי שלומד וחשוף לתורת הר המור בשנים האחרונות דרך שיעורים וספרים יודע שלימוד הזכות על חיים ולדר, אינה מקרית. ואינה נובעת מגישה ספיציפית למקרה זה. אלא מדובר בגישה כוללת ועקרונית לנושא המאבק בתרבות המערב שהעמדת נושא פגיעות מיניות כנושא מרכזי על סדר היום,  הוא חלק מעמודי התווך של תרבות זאת.

במשך שנים ארוכות ניתנים אלפי שיעורים ונכתבים ספרים ומאמרים רבים בנושאים שונים מבית מדרשה של הר המור, הנושא של "הטרדות מיניות" לא מקבל את מקומו כחלק מהנושאים החשובים שמתעוררים בדורנו, ולכן כאשר קורה מקרה ציבורי שיש לו השלכות ציבוריות על המאבק בפוסט מודרנה נוכל להיתקל לא פעם בתגובה מכחישה או מקטינה כפי שראינו במקרה של ולדר.

יתירה מזו, לא צריך להרחיק עד הנושא הכאוב הזה, אלא יש עוד מצוקות וקשיים רבים של הדור הנוכחי שלא מקבלים אוזן קשבת בבית המדרש הזה. לא מצוקת הנשים העגונות, לא מצוקת הגרים, ועוד ועוד. (הכוונה אינה לחסד פרטי, אלא לגישה אידיאולוגית של חוסר הקשבה)
אם נרחיב את המבט נראה גישה כוללת אף יותר שגורסת שכל מה שהתחדש והתעורר בדור האחרון, כל הלך רוח או שיטה חדשה תורנית או כללית (ב40 שנה האחרונות) הכל טמא טומאת מדרס, נחשד במימון זר על ידי האיחוד האירופי. וכל התפיסות והרעיונות הנולדות בדור זה שיש בהם ריח חידוש מיד הם נחשדים כמזימה, ומעשה שטן.

לא תמצאו ולו מאמר אחד שיוצא מבית המדרש הזה המלמד זכות על הדור שלנו וקשוב למצוקותיו, בוודאי שלא מתיימר לתת תשובות לבקשות החדשות, לשאלות התרבותיות והערכיות שמציפים האקדמיה או הספרות. כל השיעורים והספרים נועדו למטרה אחת: להבדיל בין טוב לרע, לחשוף את המזימה והרשע הקיימים בעם ישראל בצידו השמאלי ליברלי, בציונות הדתית הליברלית ובעיקר בתנועה הנשית הפמיניסטית ובקהילת הלהט"ב.

רציתי בדברים אלו להסביר את השורשים הרעיוניים של גישה זו. לצורך כך נצטרך להפליג דור אחורה למחלוקת בין הרב קוק לרבי מסאטמר נציין שלוש מחלוקות מרכזיות בין הרב קוק לרבי מסאטמר שבכולן הר המור דהיום תומכת בעמדת סאטמר:

העליייה לארץ ישראל: הרבי מסאטמר טען ש"מפני חטאנו גלינו מארצנו" ואיך אפשר להעלות על הדעת שנחזור לארץ למרות שאיננו זכאים, ועוד במצב שעם ישראל ובמיוחד הציונים רחוקים מתורה ומצוות?

הוא כתב מאמר בספרו "ויואל משה" על האיסור לדבר לשון הקודש ואיך אפשר לדבר בלשון הקודש כאשר רבבות ישראל יחזרו לדבר עברית ולטמא את שפת הקודש בדברי זימה, כפירה וניבול פה? גם את העלייה לארץ ישראל אסר, וכי כיצד אפשר לחזור לארץ כשעם ישראל בחלקו מחלל שבת ולא יקיים את המצוות התלויות בארץ ואיך נוכל לבוא ולטמא את ארץ הקודש? לשיטתו החזרה לארץ תהיה רק כשעם ישראל כולו יחזור בתשובה ויהיה במדרגה של חזרה לארץ בטהרה, טענות אלו חזקות ביותר ודומה שהר המור של היום גורסת כמוהם בייחס לעליה להר הבית שעד שעם ישראל לא יהיה כולו טהור ובמדרגה הראויה לא נוכל לחזור להר הבית. בניגוד לעזרא הסופר שבנה את בית המקדש כאשר רבים מעמי הארץ היו נשואים לנשים נוכריות ורוב העם היה בגולה.

כיצד התמודד הרבי מסאטמר עם סייעתא דשמיא כל כך גדולה שנראית כנס? ואיך מתמודדים עם טענות רבות וחזקות על החשיבות להצלת עם ישראל מבחינה גשמית ורוחנית? הוא חידש מושג שכל זה הוא מעשה שטן וככל שהסייעתא דשמיא גדולה יותר זה רק מראה כמה הניסיון גדול וכמה צריך להתרחק ממנו.

וכל מי שנפתה להתחבר לציונים עובד עבודה זרה בשיתוף, הרבי מסאטמר טען שיש איסור להקשיב ולהתדיין עם הציוניים בשביל לא להיות מושפע מהם, כיוון שכל זה הוא ניסיון ומעשה שטן ורק אם נעמוד בניסיון ולא נצטרף לציונות הסוחפת ונחזיק בהשקפה הטהורה, רק אז יגיע המשיח, כך בדיוק אומרים היום בהר המור את המונח "מעשה שטן" מחליף המונח "האיחוד האירופי" "הארגונים הפרוגרסיביים" אבל המונח מתפקד בדיוק באותו תפקיד. אין שום צורך להקשיב להבין להתבונן הכל זה סטרא אחרא שיש לשלול אותה מכל וכול, אסור לדבר ולהיפגש, ואין בכל התנועות האלו אמת או גרעין וניצוץ חיובי שיש לקרבו.

ההגדרה של מעשה שטן/ מימון זר נוצרי מאפשרת להתרחק מהדרכת חז"ל בייחס לפושעי ישראל ש"לעולם תהא שמאל דוחה וימין מקרבת", כאשר מדובר בכסף נוצרי של עבודה זרה אז הוא מטמא בכלשהו וכולו נטמא ואז אפשר לנקוט בדרך של "שמאל דוחה וימין דוחה עוד יותר".

הייחס לבירור ניצוצות: הרבי מסאטמר גורס שכל דבר שהוא מעורבב מטוב ורע של עבודה זרה כולו סטרא אחרא ומעשה שטן (גדול חילול השם מקידוש השם). ולכן מדינת ישראל למרות שיש בה כמה דברים טובים, עדיין כיוון שבבסיסה קיימת מרידה במלכות שמים לכן כל המתחבר עימה הוא עובד עבודה זרה בשיתוף. כך הייחס של הר המור היום בנוגע לאקדמיה, למשרד החינוך שממומן לדבריהם בכסף נוצרי, ואפילו על גדול הדור הרב שפירא זצ"ל שרצה להכניס מכון הוראה שקשור למשרד החינוך הדפיסו עליו בחוברת שזה עבודה זרה בשיתוף- ממש טרמינולוגיה סאטמרית.

הנקודה החשובה ביותר האם דרך ארץ קדמה לתורה, האם המוסר הטבעי הוא בסיס למוסר האלוקי? האם הקב"ה מדבר רק דרך התורה או גם דרך ההיסטוריה ודרך בקשות הלב האנושי? לפי סאטמר אין לנו אלא תורה,  ולכן במידה מסוימת התורה מבטלת את ה"דרך ארץ". המטרה מקדשת את האמצעים, לכן על מנת להשיג את המטרה יוכשרו אמצעים רבים שאין בהם דרך ארץ כמו לשון הרע, פאשקווילים, והוצאת שם רע.

לכל מי שמכיר את פגיעתם הרעה של ארגוני הר המור- המופיעים ומתחלפים בשמות שונים חדשים לבקרים. יודע שהמטרה מקדשת את האמצעים, המצב לשיטתם הוא כל כך מצב חרום וסכנה שלא משנה האמת, לא חשוב לבדוק את העובדות רק חשוב לנצח במלחמה. (יעידו על כך נפגעים רבים מהשמצות ארגונים אלה, כמו המפמריות לתנ"ך, המחלקה לטיפול מיני שהעלילו עליהם עלילות שווא ללא שום בדיקה וחקירה יסודית) וכעת מצטרפים ומצטרפות לרשימה נפגעי ולדר.

הפחד של הר המור (שבחלקו מוצדק) הוא שנושא "פגיעות מיניות" הוא כלי נשק שובר שוויון במלחמה הפמיניסטית ובכוחו לשדד מערכות, בכוחו להפך את ההיררכיה בין גברים לנשים, בין מורים לילדים, בין רבנים לצאן מרעיתם, בתהליך ארוך טווח בכוחו להשפיע על מערכת היחסים בין החוויה האינטואטיבית למושגי צדק אובייקטיבים ולחשיבות חיקור הדין. (השפה שאומרת אם לא חווית אין לך זכות לדבר בעניין, אם אינך אישה אסור לך ללמד ולפסוק בעניינים אלו בכוחה לשדד ולקעקע את הסמכות הרבנית ואת סמכות השכל וההיגיון)

לכן אין שום צורך להתמודד עם הטענות של הפמיניסטיות, למצוקה של עגונות, אין גם צורך להקשיב לצעקת הנשים שרוצות מקום בתורה, אין להקשיב לזעקת הפמיניסטיות הדתיות שחשות עוול בבתי הדין הרבניים, יש לאטום את האוזניים בפני הארגונים שעוסקים בפגיעות מיניות, כי כולם ממומנים על ידי האיחוד האירופי ואין להקשיב לשום טענה זעקה וכאב שהם מעלים. שהרי כל אלה שייכים למעשה שטן ולסטרא אחרא, וכיוון שכך המטרה מקדשת את האמצעים גם האמת אינה חשובה ואפשר גם לדרוך לעיתים על ליבותיהם של נפגעים בדרך לניצחון על התנועה הפרוגריסיבית.

דרך זו הפוכה ורחוקה בתכלית הריחוק מדרכו של מרן הרב זצ"ל שהתבונן בתהליך הגאולה וראה את התגשמות חזון הנביאים בימינו, התנועה הפמינסטית שורשיה מופיעים בספר ירמיהו המדבר על עליית המימד הנשי במציאות בתקופת הגאולה, האריכו בכך חכמי הקבלה אדמורי חבד וגדולי הציונות הדתית. ברור שככל דבר בתהליך הגאולה הקליפה קודמת לפרי ויש סיגים. אבל הר המור רואה בתהליכי הגאולה של דורנו את פעולת הסטרא אחרא כאילו "עזב אלוקים את הארץ", ההתנגדות הטוטאלית לכל דבר שיש בו ריח חידוש, גאולה ותיקון הפך את הר המור לתנועת נטורי קרתא שמנסה לסתום בכל הכוח את מעיינותיו המפכים של הרב קוק זצ"ל.

ואם נשאל איך קורה שבית מדרש שמתיימר להיות מתלמידיו הולך הפוך משיטתו? נאמר ברורות מזמן בהר המור מזהירים על אופן לימוד דברי הרב קוק, ספר אורות שזה הספר שלימד הרב צבי יהודה זצ"ל שבו יש את חידושיו המפליגים של הרב קוק מוגדר כספר לצדיקים וצריך ללומדו בזהירות כיוון שעלולים ללומדו בצורה מסוכנת ומבולבלת. כאשר מלמדים אותו בשיעורים הגבוהים יחסית, לא מעט פעמים יעסוק השיעור באוקימתות מדוע דברי הרב זצ"ל מכוונים לצדיקים שאיננו מסוגלים לתפוס בכלל את מדרגתם, ובשורה אחרונה אינם תקפים ורלוונטים לסוגיות העומדות על הפרק.

לעומת זאת, תלמידים רבים בישיבות ובמכינות לומדים בעיקר בספר עין אי"ה, שהרב צבי יהודה לא טרח להדפיסו ב50 השנים שהוציא את כתבי הרב קוק, וגם לא עסק בו ולימד אותו כיוון שהוא נכתב בחלקו קודם ההשראה של הרב קוק. ויש בו אמנם הערות מוסריות נפלאות, אבל אין בו את רוחו הגדולה של הרב קוק כפי שהופיעה על נשמתו הגדולה בארץ ישראל ששם הוא מלמד את דרכו בייחס לפושעי ישראל, לחילוניות ולגאולה. 

כמו בגישת סאטמר גם בגישת הר המור יש אמת ונקודות חשובות להתייחסות, אבל המפתח הוא לדבר להקשיב לחנך להתדיין לברר וללבן. ולברר את הטוב מהרע את הפרי מהקליפה. חטא המרגלים היה שהם מאסו בארץ חמדה וכפי שמסביר השפת אמת הם מאסו בעבודת הבירורים הם רצו לאכול את המן שהוא זך וטהור אבל לא לתקן את הארציות ולברר אותה. כך הר המור לא מוכנה להיכנס לעבודת הבירורים של ארץ ישראל, וקורעת את עם ישראל לשניים במלחמה עקובה מדם הנפש בין בני האור לבני החושך, בין חרדלים לליברלים בין ימניים מסורתיים לשמאלנים.

התלבטתי רבות האם אני לא חוטא כאן בכינוי שם לחברו וחמור מכך לכנות שם לשיטה. ולאחר מחשבה הגעתי למסקנה שאין כאן כינוי שם כיוון שהם אומרים זאת מפורש ש"בעניין הר הבית אנחנו סאטמר". וכיוון שארץ ישראל כבר נכבשה והסוגיות שעולות היום לשיח הציבורי כולם קשורות ונעוצות בנושא הר הבית כפי שכתבתי במאמרי שפורסם כאן, ממילא להגיד בנושא הר הבית אנחנו סאטמר זה בדיוק כמו להגיד בעניין כל הדברים העומדים על הפרק אנחנו סאטמר.

לצערי הרב, אנחנו צפויים לראות שיטה שהולכת ומקצינה הולכת ומתנכרת לפעולת ה' בהיסטוריה, ולדברים החיוביים והטובים שמתעוררים בדורנו,  וככל שיתרחק המרחק בינה לבין פעולת ה' ככה היאוש, התסכול הלשון הרע והוצאת שם רע יגברו. כפי שאפשר לראות לעינינו הדואבות בשנים האחרונות.