נועם ניסן
נועם ניסן צילום: הלל לדרמן

"אז נגד מי בעצם ההפגנה?" שאל אותי מישהו בשבוע שעבר. זה לא רק משהו ספציפי, ניסיתי להסביר לו, זה נגד הכול. נגד חוק החשמל ונגד רפורמת הגיור.

נגד פינוי היישובים, ונגד הטיפול הרופס בטרור שמשתולל. זה נגד הוויתור המוחלט לבדואים בנגב ונגד הכניעה לטרור בחומש. זה נגד ממשלה שבאופן שיטתי מפרקת רכיב אחר רכיב בזהותה היהודית של המדינה. זה נגד מי שהבטיח להוציא את ישראל מהכאוס אבל גורם לכולנו להתגעגע, בזמני ההמתנה האינסופיים לבדיקות, ל'כאוס' שהיה פה לפני שגנב את השלטון.

אחת מתופעות הלוואי שהביאה איתה הממשלה הזאת, היא החזרה של שגרת ההפגנות לחיינו, בכל יום נושא חדש, אף פעם לא חסר נגד מה.

אבל אחר כך, במחשבה שניה חשבתי שהאמת היא שההפגנה הזאת היא ממש לא רק נגד הממשלה הזאת. ההפגנה הזאת היא בכלל לא רק נגד. ההפגנה שלנו היא קודם כל בעד.

ההפגנה שלנו היא חלק מתנועה רחבה שהולכת ונוצרת, של הרוב היהודי, הציוני והמאמין במדינת ישראל, שמתעורר להיאבק על זהותה של המדינה.

צריך לומר ביושר, רבות מהבעיות המאפיינות את הממשלה הזאת לא התחילו רק בחצי שנה האחרונה. התאחדות של עם ישראל לגווניו, מחרדים ועד חילונים, אשכנזים וספרדים, מישראל הראשונה והשנייה, שתובעים מדינה יהודית - זהו מפץ של ממש בנוף הפוליטי הישראלי. וזאת בשורה שממש לא מתכוונת להיעלם ברגע שהממשלה הזו תיפול.

אנחנו נצא מהבתים, ונפגין בעד ממשלה יהודית, בעד ההתיישבות בכל רחבי ארץ ישראל, נדרוש בצמתים ממשלה שמחזקת את זהותה של המדינה היהודית היחידה בעולם. שלא כמו בהפגנות אחרות, ההפגנה שלנו לא תורכב מאנשי ייאוש וסוכני כאוס, ולא יהיו בה דגלים שחורים ונבואות שחורות.

בהפגנה שלנו במקום שנאה תהיה אהבה, כן, גם לאחים טועים, במקום דגלים שחורים יהיו בה המוני דגלי ישראל ובמקום ייאוש תהיה אמונה גדולה. האמונה הזו תנצח. ביום שלישי הקרוב אנחנו נהיה שם, ביותר ממאה צמתים בכל רחבי הארץ, ונדרוש מדינה יהודית.

נועם ניסן הוא קצין במיל' ורכז מחוז דרום של תנועת הקו האדום