עו"ד יצחק בם
עו"ד יצחק בם צילום: יוני קמפינסקי

על פרשת ההאזנות שמבצעת המשטרה בטלפונים סלולאריים באמצעות תכנת הריגול של NSO שוחחנו עם עורך הדין יצחק בם שקובע כי אזהרות משימוש בתוכנות הללו נאמרו כבר בעבר אבל התגובה במשטרה הייתה בעייתית.

"אפשר היה להתנהל הרבה יותר טוב עם הטכנולוגיות הללו", קובע עו"ד בם ומתאר את השתלשלות האירועים: "יש במשטרה חטיבת מודיעין שעוסקת באיסוף מידע, לאו דווקא באמצעות חקירה פלילית ממוקדת. לימים הוחלט להוציא את נושא האיסוף הטכנולוגי ולהקים לשם כך חטיבה עצמאית, ושם התחילו להשתמש בטכנולוגיות הללו".

עו"ד בם ייצג בשעתו את תנ"צ גיא ניר, שכיהן כראש חטיבת המודיעין, במאבקיו המשפטיים מול המשטרה. תנ"צ ניר התריע מהבעייתיות של השימוש בטכנולוגיות שכאלה מול אזרחים. "הוא התריע ואמר שלא ניתן להשתמש בטכנולוגיות שנועדו למאבק בגרועים שבאויבינו ולהפעיל אותם נגד אזרחי ישראל, בלי שהדבר נדון ובלי שנקבעו נהלים בנושא. זה הפך להיות מעין שלוחת 8200 במשטרה".

בניגוד להקשיב לאזהרותיו של תנ"צ ניר בחר המפכ"ל דאז רוני אלשייך לעשות כאחד הצעדים הראשונים לכהונתו "להעיף את גיא ניר מתפקידו ללא הליך נאות, מה שפתח סאגה של כמעט חמש שנים", אומר עו"ד בם הקובע כי "המשטרה לקחה טכנולוגיות מאוד חשובות במאבק עם האויב, ומתחת לרדאר הפנתה אותן נגד האזרחים".

האם העובדה שאלשייך הגיע לכהונתו כמפכ"ל מעולמו של השב"כ היא שהובילה את המערכת לעשות שימוש באמצעים הללו? עו"ד בם נזהר מלקבוע מסמרות בעניין ומדגיש כי הוא לא היה בחדר כדי לדעת זאת, אך "אני יודע שגיא ניר התריע מהשימוש הלא מבוקר בטכנולוגיות הללו ונגד יצירת חטיבה נפרדת שעסקה במודיעין טכנולוגי. אני לא יכול לקשור בוודאות בין זה שרוני אלשייך הוא יוצא שב"כ לבין תרבות ארגונית כזו שמי שמתריע על מה שקורה במערכת יועף, אבל ההתנהלות של אלשייך במשטרה, לא רק בהקשר הזה, אלא בעוד הקשרים רבים, לא מתאימה לארגון אזרחי".

על התראותיו של תנ"צ גיא ניר, מציין בם, היה דיון בוועדת הפנים של הכנסת לפני כשנתיים וחצי, שם הדברים נשמעו ולא הכול יכול להיאמר, אך מסתבר שלא הרבה נעשה בעקבות דבריו אלה.

לשאלתנו אם אין מקום להפעיל כצורך שעה טכנולוגיות שכאלה על מנת להתמודד עם אבדן המשילות ברחבי הארץ, משיב עו"ד בם תוך חלוקת הסוגיה לשתי טענות מרכזיות:

"את הטענה של היעדר ריבונות ומשילות ושיש ארגוני פשיעה וטרור שמכרסמים בחיים שלנו ושנגדם צריך להשתמש בכל האמצעים, אני מקבל. לעומת זאת אני לא מקבל את הטענה ששימוש באמצעים האלה יכול להיעשות מתחת לרדאר של החוק".

"ברגע שהשימוש באמצעים האלה ייעשה בצורה לא חוקית, ללא נהלים וללא הבטחה שיעסקו בהם רק אחרי שבטוחים שמדובר במי שעוסק בטרור ובפשיעה מאורגנת, כשזה נעשה בלי להבטיח שהתוצרים של ההאזנות והמעקבים הללו, אם הם לא מניבים מידע על טרור ופשיעה מאורגנת, לא נכנסים למאגרי מידע, בלי כל זה, שימוש באמצעים האלה הוא אחד הדברים המסוכנים לחירויות הפרט", אומר עו"ד בם ומציין את הדוגמא המתברר היום ב'כלכליסט' לפיה "אדם שהיה מארגן הפגנות, וודאי לא הטיפוס הקשור לטרור או פשיעה מאורגנת, משתילים לו רוגלה בטלפון, מגלים משהו על חייו הפרטיים, ובמקום לומר שלא מצאנו שהוא קשור לטרור או פשיעה מאורגנת ולכן נמחק את הדברים ונשכח מהם, כותבים הערה בתיק שאפשר להשתמש בפרטים שגילינו כדי לקדם חקירה מולו. איפה אנחנו חיים? בצפון קוריאה? טכנולוגיה היא דבר מבורכת אבל היא טומנת בתוכה סכנות רבות לחירויות ופרטיות שלנו".

בם מציין את המתרחש בסין, שם "המדינה עוקבת אחרי כל האזרחים ואוספת מידע באמצעות רוגלות ונותנת להם דירוג חברתי, אזרח טוב יותר מקבל יותר זכויות, אזרח פחות טוב לא יכול להשתמש ברכבת או לטוס לחו"ל. אם לא נשים ברקס על השימוש בטכנולוגיות שכאלה אנחנו עלולים למצוא את עצמנו בחצי הדרך לסין", הוא קובע.

האם יש סיכוי שבחינת הפרשה לעומק תביא גם לחקירת מעורבותו ואחריותו של אלשייך? "בלי ועדת חקירה עצמאית - לא ועדת חקירה פרלמנטארית שאינה אלא דיבורים – ללא ועדה בעלת סמכויות לתפוס מסמכים ולדרוש תשובות, לא נתקדם לחקר האמת. ראה איך דוברי המשטרה מתחרים במטוס החמקן כשמול כל שאלה נקודתית הם מתחמקים. את התשובות החמקניות הללו אפשר לספק לתקשורת, אבל לא לוועדת חקירה. בוועדת חקירה מישהו יצטרך לתת תשובות, ואני מקווה שנגיע לאותו רגע שבו המישהו שיצר את השימוש המטורף בטכנולוגיות נגד אזרחים יגיע לוועדת החקירה ויצטרך לספק תשובות".