ראש הממשלה לשעבר, בנימין נתניהו, פרסם סרטון בו הוא מודה על התמיכה הציבורית ומבהיר כי אין בכוונתו לחתום על עסקה שתכלול את סעיף הקלון. על משמעות הסרטון לעשייתו הציבורית, הפוליטית והמשפטית של נתניהו שוחחנו עם מקורבו, איש הספרות, השירה והעיתונות בני ציפר.
"עבורי זו לא הייתה הפתעה", פותח ציפר ואומר. "מה שבאמת מפליא הוא מידת הפופולאריות של הסרטון הזה. מדובר בסרטון קצר ולא מושקע, ללא גימיק או בדיחה כלשהי, ולמרות זאת זה זכה בפופולאריות אדירה".
על הכרזתו של נתניהו שלא יקבל עסקה המטילה בו קלון, אומר ציפר: "נתניהו לא עובד לטווח קצר. מה שחשוב לו בגילו המכובד, זה לא לחפש את הקטנוניות של מה יהיה בעוד חודש או חודשיים, אלא איך הוא יצטייר בהיסטוריה, לפחות זו של מדינת ישראל. לכן מה שחשוב לו זה להישאר ברמה של אדם שעושה מעשים גדולים ולא עסקאות כאלה".
להערכתו של ציפר השיח סביב עסקת הטיעון נועד בסך הכול להיות בלון ניסוי שבו ביקש נתניהו לראות מי לצידו ומי לא, "יש הצגות ואופרות קלאסיות שבהן הגיבור מעמיד פנים של מת כדי לראות מה יאמרו היורשים...", הוא ממשיל את האירועים לעולמו המקצועי.
לטעמו של ציפר "גם אם היה מתגנב לו לראש רעיון של עסקת טיעון, זה לא מתאים לאופי שלו. לא מתאים למי שלחם במלחמות, לא ברח מהמערכה, וזה מצייר אותו כמי שעושה קומבינות". על כך אנחנו שואלים אם יתכן ולמען הפסקת הרדיפה המשפחתית ולא למענו רעיון שכזה יכול היה לעלות גם בראשו של נתניהו. על כך משיב ציפר וקובע כי "לא יניחו לו גם אם תהיה עסקת טיעון וגם אם המשפט יתבטל והוא יזוכה מכל אשם".
"הרי נתניהו הוא דמות שלא יניחו לה עד יומו האחרון. רואים שהרדיפה אחריו היא פוליטית ומחפשת להיתלות בתירוץ כזה או אחר. זה משחק שלא נגמר. נתניהו חזק כל כך. האליטות הישראליות סימנו אותו כמטרה כדי לחזק את עצמם. זה נותן מטרה בחיים להרבה אנשים ומפלגות, שאין להן שום דבר משלהן כמו שרואים בממשלה הזו, אנשים ללא אידיאולוגיה. כשביבי היה בשלטון נטפלו לבן שלו ולאשתו. זו צרה שהאליטות הגיעו למצב של ריקנות ערכית ואינטלקטואלית וכל מה שממלא בתוכן את חייהם זה משפחת נתניהו. אם עסקת טיעון הייתה יוצאת לפועל היו מתחילים שוב בהפגנות בגשרים".
על דבריו לפיהם השיח סביב עסקת הטיעון היה בלון ניסוי סבור בני ציפר כי נתניהו ידע עוד קודם לכן מי מבכירי מפלגתו רוקם חלומות לרשת אותו, אך חשוב היה לו שגם עם ישראל ידע זאת.
"מלכתחילה ברור לכל מי שתומך בו שמדובר במשפט ראווה סטניליסטי-פוליטי, שנועד להכפיש אותו ללא שחר, אז מה פתאום שהוא יסכים לעסקה? הוא נתניהו לא מאמין שהוא אשם במשהו, אז איך הוא יסכים לעסקת טיעון. זה כאילו שדרייפוס היה מבקש עסקת טיעון...".
ציפר משוכנע שגם אם היה יורד סעיף הקלון מהעסקה הרדיפה הייתה נמשכת. "אהרון ברק היה אומר משהו ואחר כך שונאי נתניהו בכנסת היו הולכים לבג"ץ וכו'. יכולת המניפולציה של המערכת הפקידותית השונאת את נתניהו היא גדולה, וגם אם היו חותמים על נייר גדול שאין קלון אי אפשר להאמין. אנחנו זוכרים איך בנט הגיע לשלטון אחרי שאמר שלא יישב עם לפיד ועם השמאל... אז איך אפשר להאמין להבטחות במערכת הזו?".
בדבריו מדגיש ציפר שאינו קובע שמדובר בבלון ניסוי שנתניהו תכנן אותו מיוזמתו, אלא במציאות שהתאימה לכל הצדדים שכן הפרקליטות חשה במצוקה לנוכח קריסת הטיעונים שלה בבית המשפט. "זה היה מין טנגו שצריך לו שניים ולא יודעים מי מוביל. מהיכרותי את נתניהו וגם בלי לדבר אתו הבנתי שהכול עורבא פרח".