הרב נתנאל אוירבך
הרב נתנאל אוירבךצילום: מכון התורה והארץ

אחת לכמה שנים, בלוח השנה העברי מוסיפים חודש אדר נוסף ו'מעברים את השנה'.

הסיבה לכך היא פער שנוצר בין לוח שנת החמה (מה שמכונה כיום הלוח האזרחי) שמונה 365 ימים, ובין לוח השנה העברי שמונה כ- 355 יום. המטרה היא לסנכרן בין הלוחות, כך שלוח השנה העברי יתאים לעונות השנה, וחג הפסח לא יחול במרכזו של החורף חלילה.

כדי לגשר על הפער הזה צריך להוסיף חודש, אך אפשר לבחור באיזו שנה להוסיף את החודש הזה, ולכן חכמים קבעו כללים אלו שנים אפשר לעבר ואלו לא.

בגמרא מסופר שהסנהדרין נמנעו מלעבר את שנת השמיטה. רש"י מסביר שהסיבה לכך היא טובת עובדי האדמה - לפי שמאריכין עליהן איסור עבודת הקרקע' במשך חודש נוסף. זו גם הסיבה שהעדיפו לעבר דווקא את השנה השישית ולהוסיף חודש נוסף לעבוד את הקרקע ולהתכונן לשמיטה.

ואכן שנת שמיטה מעוברת היא אירוע די נדיר, כך שבמאה שנים האחרונות היו רק ארבע שמיטות מעוברות, והשנה הנוכחית, שמיטה תשפ"ב, היא השנה החמישית במספר. אם כך, מדוע למרות זאת ישנן שמיטות מעוברות?

בירושלמי ניתן להבחין בסדקים בתקנה זו. שם מסופר שעל תקנה זו הקפידו כל עוד מצוקת המזון בארץ בשנת השמיטה הייתה קשה, אולם העיד רבי זעירא שמאותה העת שהחלו לייבא ירקות מחו"ל בשמיטה, והמצוקה כבר לא הייתה גדולה כמקודם, התירו לעבר את שנת השמיטה.

בתקופה מאוחרת יותר הפסיק הלוח להיקבע על ידי הסנהדרין, וכיום הוא נקבע על פי נוסחה מתמטית שקבע הלל. ושוב חוזרת השאלה: מדוע הלל לא קבע בחשבון שתיקן ששנת השמיטה לא תהיה מעוברת?

את התשובה האמיתית לא נוכל לדעת. יש שטענו שהילל ביקש להימנע משילוב של רכיב חשבונאי נוסף לכללי הלוח, שמסובכים גם כך.

אך נראה שאם נתבונן מעט על הרקע ההיסטורי של ימי תיקון הלוח נוכל להבין זאת.

לוח השנה, כפי שאנו מכירים אותו תוקן בעקבות חורבן ישיבות ארץ ישראל, עקירת היהודים לבבל ופגיעה במעמד ההנהגה הרבנית בארץ. הדבר אירע בעקבות רדיפות היהודים ע"י הצבא הרומי במסגרת 'מרד גאלוס'.

כחלק מדיכוי המרד נגזרו גזירות שמד על היהודים, צומצמו סמכויות הסנהדרין ואף נחרבו ערים שלימות ע"י הצבא הרומי.

זהו הרקע שהביא את הלל לתקן לוח חשבונאי קבוע, בראותו שכעת לא תוכל הסנהדרין לעבר את השנה. כעת נוכל להבין מדוע לא דאג הלל לחקלאות היהודית בארץ: במסגרת אירועי 'מרד גאלוס' נחרבו ערים יהודיות רבות, וככל הנראה נותרו רק מעט עובדי אדמה יהודים בארץ ישראל, ולפיכך לא ראה הלל צורך להימנע מלעבר את השמיטה.

הלוח החשבונאי שתיקן הלל ליווה את עם ישראל במשך כל תקופת הגלות, ובעז"ה כאשר תשוב הסנהדרין לפעול ועיבור השנה יהיה מסור בידם, עליהם לשקול שוב את שאלת עיבור שנת השמיטה.