המגילה ובית המגילה שעשוי כסף
המגילה ובית המגילה שעשוי כסףצילום: בית המכירות תאג'ארט

שבועות ספורים לפני חג הפורים נחשפת מגילת אסתר של הצדיק ר' אברהם הנדל, "מציל האדמו"רים" מוורשה.

המגילה עומדת למכירה פומבית בבית המכירות "תאג' ארט" בירושלים. מחיר הפתיחה הוא 8,000 דולר.

המגילה נשמרה בתוך בית כסף שנעשה על-ידי צורף יהודי לפני כמאה ועשרים שנה, ועליו כתובת הקדשה מצמררת ומרגשת מגיטו ורשה: "לדבר שלום ולעובדיו אברהם הנדל, מתנה מאת עובדי בית החרושת א.הנדל, ורשה שבט ה' תש"ב".

בית החרושת של אברהם הנדל כונה "בית החרושת להצלת אדמו"רים" או "סדנת האדמו"רים". הרבי מפיאסצנא, שהיה אחד האדמו"רים שניצל על ידי הנדל לזמן מה, כינה אותו ''צדיק''.

הנדל נולד בשנת תרנ"ד בעיירת סוקולוב, וכבר בצעירותו נודע כתלמיד חכם ואיש ברוך כישרונות. שנים ספורות אחר החתונה עבר להתגורר בוורשה, שם נהפך עד מהרה לתעשיין אמיד ואיש עסקים מצליח. שמו התפרסם בפולין בזכות מפעל לייצור נעליים שמאוחר יותר נהפך לבית חרושת להצלת אדמו"רי ורבני פולין.

צילום: בית המכירות תאג'ארט
צילום: בית המכירות תאג'ארט

מיד לאחר כיבוש ורשה ונפילתה תחת המגף הנאצי מיהרו אנשי האס אס להניח את ידם על מוקדי הכסף העיקריים שבעיר וביניהם מפעלו של רבי אברהם. יהודי ורשה טרם התאוששו מן ההפגזות וכבר היו נתונים לתכתיבי הגרמנים. כמנהל הרשמי של המפעל הם מינו איש משלהם בשם שולץ, ואת רבי אברהם הנדל הם הותירו כמנהל עבודה בפועל של 'השופ הגרמני' (כך כונה המפעל בלשון תושבי גטו ורשה).

רבי אברהם שידע לנצל כל הזדמנות, הצליח בכישוריו המחודדים ליישר נתיב הצלה זמני עבור גדולי ישראל. על אף שפועלי המפעל לא היו אמורים לעלות על גיל 50, הנדל נתן אישורי עבודה מיוחדים ל"מומחים" הזקנים שלו, הלא הם רבני ואדמו"רי הגטו.

בתכנית כיסוי שכונתה 'סדנת הרבנים' קיבלו אדמו"רים ורבנים תפקיד רשמי שסיפק להם מרווח בכדי לעסוק בתורה ותפילה בכל עת שיחפצו ובעיקר להאט עד הקצה את שליחתם למחנות ההשמדה.

הרבי מפיאסצנה נרשם בתור אחראי על מחסן העורות, רבי משה בצלאל אלטר אח הרבי האמרי אמת מגור הופיע בתור מומחה למגפי שלג, הגאון הנודע מקוז'יגלוב ר"מ ישיבת חכמי לובלין היה מומחה לנעלי עץ ופרווה, הרבי מלובלין התמחה בצביעת מגפיים במשחה שחורה, וזקן האדמו"רים הרבי מקרימולוב היה אחראי על מיון פסולת עורות.

צילום: בית המכירות תאג'ארט
צילום: בית המכירות תאג'ארט

אדמו"רים ורבנים נוספים נמנו על עובדי המפעל, ביניהם: הרבי מאלכסנדר- בעל ה'עקידת יצחק', הרבי מסוכטשוב, הרבי מסוסונוביץ, העילוי מוורשה רבי מנחם זמבה, הרבי שלמה חנוך מראדמוסק, הרב בנימין פלטיאל מורגנשטרן מקוצק, רבי מאיר אלטר בן הרבי ה'אמרי אמת' הרב אלכסנדר זושא פרידמן, מזכיר אגודת ישראל בפולין ומחבר הספר "מעיינה של תורה" ועוד רבים.

תיאור מרגש על האווירה המרוממת שהייתה במפעל הובאה ביומן גטו ורשה של הלל זיידמן: "הנני בבית המלאכה של שולץ. אני בא בשעה שהקהל דופק במסמרים ואומר הושענות...הנה יושב ליד סדנת תיקון נעלים (העבודה אינה אלא הוצאת המסמרים בצבת), הרב מקוז'יגלוב, יהודה אריה פרומר, ראש הישיבה לשעבר של ישיבת חכמי לובלין, הוא יושב כאן ורוחו מתנשאת לעולמות אחרים. הוא אינו פוסק מללמוד בע"פ, שפתיו נעות כל הזמן. מזמן לזמן פונה במילה לאדמו"ר מפיאסצנה, - ר' קלונימוס שפירא, מחבר 'חובת התלמידים' היושב ממולו.

''מתפתחת שיחה חרישית בדברי תורה. מרחפים מאמרי חז"ל ודברי פוסקים. ועוד מעט מופיעים על סדנת הסנדלרים, יותר נכון במוחות ופיות של הגאונים- הרמב"ם, הראב"ד, בעל הטורים, הרמ"א, ראשונים ואחרונים. בחלל בית המלאכה עוברים בסך גאונים וגדולים- מה לי אנשי ס.ס.? מי לי משגיחים גרמנים? מה אכפת רעב ומצוקה ואימת מוות? הרי מרחפים בעולמות העליונים הרי יושבים לא בבית המלאכה ברחוב נובוליפיה 46, אלא בלשכת הגזית, בסנהדרין. כך יורדים בני אדם במצוקה, וכך הם מתרוממים לגובה רוחני לדרגה עליונה."

רבי אברהם הנדל שהה בגטו ורשה עד לחיסולו המוחלט. הוא השכיל לברוח לצד האחר של העיר ושם התחבא עד לקיץ תש"ד. עם פרוץ המרד הפולני נתפס הנדל ונשלח מיד לדכאו, שם פשט צורה ולבש צורה של כומר, תחת תחפושת זו נותר עד סיום המלחמה. גם תחת גלימת הכומר המאולתרת עזר וסייע ליהודים להינצל.