יהונתן פולארד עלה הבוקר (ראשון) לקברה של רעייתו אסתר ז"ל שנפטרה בשבוע שעבר לאחר מאבק ממושך במחלת הסרטן.
אחר כך, פקד את קברו של יהודה דימנטמן הי"ד שקבור בסמוך באותה חלקה. בשנים הארוכות בהן יש בכלא, אסתר הייתה משתדלת להגיע בשליחותו של יהונתן ללוויתיהם של נרצחים בפיגועי טרור ולניחומי האבלים אצל משפחותיהם וכל הם עשו יחד במקרים קשים כאלה לאחר ששבו לארץ.
בזמן לוויתו של יהודה הי"ד אסתר כבר הייתה חולה מדי בכדי לצאת מהבית להשתתף בלוויה והדבר גרם לה צער רב.
פולארד סיים אמש לשבת שבעה על רעייתו. בסיום השבעה אמר "אסתר לקחה אותי לגאולה ולמאה שערים ואחר כך לתל אביב ואמרה לי - בשני המקומות ראית אנשים שלא דומים לך, אבל כולם אחיך. רק באחדות נוכל לעמוד מול כל האתגרים הקשים שעומדים לפנינו. אנא זכרו את אסתר וזכרו את המסר הזה: אחדות, אחדות, אחדות".
בשבוע שעבר סיפר פולארד כי לא ישכח את המילים האחרונות שאמרה לו אסתר רעייתו זכרה לברכה, בשניות האחרונות של חייה. ''הן שינו לחלוטין את חיי''.
בשיחה עם נתן שרנסקי והשגריר לשעבר רון דרמר שבאו לנחמו תיאר יהונתן: "היא גססה ולפתע העיניים שלה נפקחו, החזקתי לה את היד. לא יודע היכן היא היתה אבל היא הביטה למעלה ואמרה בקול חלש - הנשמה שלי התנדבה לחזור לשתי משימות, אחת המשימות היתה להביא אותך הביתה, המשימה השניה היתה להביא אותך הביתה כיהודי ולא כגוי.
"היא אמרה, 'המשימה הראשונה היתה הקלה מכולן', לא ידעתי אם לצחוק או לבכות באותו רגע. היא אמרה 'המשימה הקשה שלי היתה לוודא שאתה חוזר הביתה יהודי. עכשיו כשהשלמתי את שתי המשימות שלי אני יכולה ללכת הביתה', ואז היא נפטרה".
יהונתן הוסיף: "אינני יודע מי היא היתה, אני מניח שלעולם לא אדע, אני יודע דבר אחד - היתה לה אהבה לכולם ולאדמה הזו כמו שהיתה לה אהבה עבורי.
''אם כולנו נזכור זאת, אולי, לשבועות, חודשים, שנים קדימה, שעלולים להיות מאוד קשים, נזכור שכולנו אחד כלפי השנים נאמנים ותומכים, אהבה והבנה כי זה מה שהיה לה עבור כולם וזה מה שמחזיק אותי בחיים עכשיו'', סיפר.