מבוכת הטיסן - קצה קרחון

בסוף השבוע האחרון הודיע דובר צה"ל לעם ישראל: "מתחקיר ראשוני שבוצע עולה כי מוקדם יותר היום (ו׳) זוהה טיסן בשטח לבנון שטס לכיוון ישראל. הטיסן חצה לשטחנו כשמערכות הגילוי עקבו אחר מסלולו. הופעלו מסוקי ומטוסי קרב, שוגר מיירט כיפת ברזל, ללא יירוט מוצלח והופעלו התרעות לעורף. לאחר דקות הטיסן שב ללבנון.
שגרה מלאה בעורף."

במקביל, הגיעה הודעה רשמית מטעם צבא הטרור חיזבאללה: "אנשי חיזבאללה שיגרו את כלי הטיס "חסאן" לתוך ישראל. הוא שהה במרחב האווירי שלה במשך 40 דקות בעומק של 70 ק"מ. למרות כל הניסיונות הרבים של צה"ל להפיל אותו, כלי הטיס חזר בשלום. כלי הטיס נועד לאיסוף מודיעין ועשה זאת בהצלחה."

נשאלת השאלה: כיצד כלי טייס חג מעל שטחה הריבוני של ישראל במשך 40 דקות , ואין יכולת של צה"ל להוריד אותו, בעוד הכלי מבצע צילום מלא וחוזר לשטח לבנון?

מדובר בתיאטרון האבסורד. האירוע הזה מלמד בתמציתיות על כל מה שאני מתריע עליו כבר שנים רבות. כבר היום יש בידי האויבים שלנו הסובבים את ישראל מכל עבריה אלפי כטב"מים (כלי טייס בלתי מאוישים ) מחיזבאללה בלבנון, דרך המלציות השיעיות הפרו-איראניות בסוריה, עיראק, תימן ובאיראן. מדובר על קצב גידול בכמות הכטב"מים בסדר גודל של 500 כטב"מים מדי שנה לסדר כוחות האויב.

בין הכטב"מים יש רבים מאוד שהם כטב"מים מתאבדים שישוגרו לעבר ישראל ממאות ק"מ ויש גם כאלה שיכולים להגיע מטווחים של 1000-2000 ק"מ, כאשר הם נושאים על גבם חומר נפץ עם יכולות דיוק מדהימות לפגיעה במטרות נקודה, כמו למשל חלון של בית, ושם להתפוצץ.

בכירי צה"ל לא נתנו את הדעת ולא הכינו מענה לאיום הקיומי הזה על ישראל שפותח על ידי האיראנים כבר עשרות שני , כאשר המודיעין הישראלי עוקב ויודע, אך לא נעשה דבר להתכונן מול האיום, כפי שלא נעשה דבר להתכונן מול 250 אלף טילים ורקטות המוצבים מכל עבריה של מדינת ישראל, ובמלחמה הרב-זירתית הבאה ישוגרו על ישראל בממוצע מדי יום כ- 3000 טילים ורקטות ומאות כטב"מים שרבים מהם הם מדויקים ונושאים ראשי נפץ של מאות ק"ג, ויגרמו ליותר ממאה אתרי הרס מדי יום.

במה כן עסקו בכירי צה"ל? הם עסקו במב"ם -המערכה שבין המלחמות, בהפצצות על מטרות בסוריה, למשל, ולא הכינו את עצמם למלחמה הרב-זירתית הבאה מול מאות אלפי טילים ורקטות ואלפי כטב"מים.

במצב כזה,מה הפלא שבהיעדר מוכנות ומענה של צה"ל לאיום הכטב"מים, צה"ל שולח מטוסי קרב ומסק"רים ליירט כטב"ם בגודל של מטר על מטר שכנראה עסק באיסוף מודיעין, ועוד משגר רקטה של 'כיפת ברזל' לעבר הטיסן.

כל הפעולה הזו שעולה לישראל מעל מליון שקל, לא מצליחה ליירט את הכטב"ם מהסיבה שמטוסי קרב ומסק"רים פשוט לא מיועדים למשימה כזו ויכולותיהם דלות מאד ביירוט כטב"מים. גם כיפת ברזל אינה מיועדת ואינה יכולה לתת מענה לכט"במים אשר משנים את מסלולם כל העת, ואינם טסים במסלול קבוע מראש כפי שנעים במסלולם הרקטות של החמאס.


להפעיל מטוסים, שכל אחד מהם עולה עשרות מליון דולרים, וכן מסק"רים, כנגד כטב"ם בגודל של מטר על מטר, זה כמו לצפות מפיל שיתפוס יתוש. זה מביך ומגוחך וחסר כל תועלת.

הבעיה היא, כאמור, שלא מדובר ביתוש אחד. במלחמה הרב-זירתית הבאה לא ישוגרו כטב"מים בודדים לעבר ישראל כפי שקרה בסוף השבוע האחרון, אלא ישוגרו להקות של עשרות כטב"מים במקביל ממרחקים של מאות ק"מ, חלקם כטב"מים מתאבדים לעבר מטרות בישראל עם יכולת פגיעה מדויקת להפליא. גם אם לחיל האויר היתה יכולת לתת מענה מסויים לכטב"מים, הרי שהוא לא היה יכול לעסוק בכך, היות והוא מיועד לתקוף סוללות של טילים ורקטות בשטחי אויב ומטרות אסטרטגיות של האויב. אגב, גם למטרות אלה יש לחיל האוויר מענה חלקי ביותר, שלא יאפשר את עצירת שיגור הטילים והרקטות על ישראל.

במקום להשקיע את רוב הכסף בעוד ועוד מטוסים, היה צריך צה"ל להשקיע חלק מהכסף באמצעי לחימה שיעילותם כנגד כטב"מים, טילים ורקטות עולה בעשרות מונים יותר מאשר יעילותם של מטוסים, מסק"רים וכיפת ברזל, ועלותם גם היא קטנה בעשרות מונים.

האמצעים שאותם היה צריך לרכוש ולפתח הינם:

פיתוח לייזר מוטס עם יתרונות עצומים לפגיעה הן בכטב"מים והן בטילים, בעלות נמוכה מאוד. לאחרונה עוסקים בפיתוחו, אך היה על מדינת ישראל להקים פרויקט לאומי בפיתוח הלייזר היבשתי והאוירי כבר לפני שנים רבות ולהימצא היום במצב מתקדם הרבה יותר.

בנוסף, צה"ל יכול היה כבר לפני שנים רבות להקים חיל טילים (טק"ק) טילים אלה מצויחים למטרות אויב ע"י חיישנים, ברגע שמשגר אויב משגר טיל לעבר ישראל, תוך מספר שניות תושמד נקודת השיגור, המשגר והצוות המפעיל, על ידי טק"ק (טיל קרקע קרקע) שלנו ולא תוכל להמשיך לשגר טילים נוספים.

נוסף על כך, הצבת סוללות של תותחי נ"מ מהירי ירי בקרבת מטרות אסטרטגיות של ישראל, המכוונים לעבר הכטב"מים של האויב ע"י מערכת מחשב ומכ"ם .

את כל האמצעים האלה (חיל טילים, תותחי נ"מ מהירי ירי) צה"ל היה כבר יכול לרכוש ולקדם מאוד את הפיתוח של הלייזר, אם למשל הוא היה קונה פחות טייסת אחת של F35 אשר עלותה שניים וחצי מליארד דולר ואחזקתה ותפעולה גם הוא עולה למשלם המיסים הון עתק, ובכסף הזה היה אפשר לקדם את כל האמצעים שפירטתי ולתת מענה סביר לכטב"מים, לטילים ולרקטות.