שרה נתניהו
שרה נתניהו צילום: Aharon Krohn/Flash90

בית הדין האזורי לעבודה בירושלים דחה את תביעתה של עובדת המשק לשעבר במעון ראש הממשלה, שירה רבן, שטענה כי שרה נתניהו התעמרה בה.

לפסק הדין המלא

במסגרת כתב התביעה התמקדה התובעת בטענות בדבר התעמרות בעבודה כאשר זו התבטאה לגישתה בנהלי ותנאי עבודה שיצרו סביבת עבודה קשה, וכן באירועים ספציפיים העולים לטענתה לכדי התעמרות בעבודה.

גב' נתניהו הכחישה את הטענות בדבר נהלי עבודה ותנאי עבודה שתיארה התובעת, ועדים מטעמה תמכו גם הם בגרסתה זו. ביחס להתנהגויות מתעמרות, נטען כי האירועים עליהם סיפרה התובעת לא אירעו.

הנתבעת 2 (חברת שירותי הניקיון) טענה שיש לדחות את התביעה נגד הנתבעות האחרות, שכן התובעת היתה עובדת של חברת הניקיון בלבד.

לכך הוסיפה, כי התגבשות עילת ההתעמרות מחייבת להוכיח קיומה של התנהגות מתעמרת וכן מודעות להתנהגות והתובעת לא הרימה את הנטל הראייתי להוכיח תנאים אלו, בפרט משלא עדכנה או התלוננה על האמור בפני המעסיקה.

הנתבע 3 (משרד ראש הממשלה) הדגיש כי התובעת אינה עובדת מדינה בכלל, ועובדת המשרד בפרט שכן עבודת התובעת התקיימה במעונו הפרטי של ראש הממשלה (כלומר, בקומות השניה והשלישית של המעון, ולא בקומה הראשונה שנחשבת למעון הרישמי ונמצאת באחריות משרד ראש הממשלה). לפיכך, נטען שיש לדחות את התביעה נגד הנתבע 3.

במסגרת פסק הדין הגדיר בית הדין את עילת ההתעמרות בעבודה בהתבסס על הפסיקה והספרות בתחום. בית הדין קבע כי לצורך התגבשות העילה נדרשים שלושה תנאים מצטברים: קיומה של "התנהגות מתעמרת או מתנכלת", שבוצעה "כלפי אדם במסגרת עבודה" וכן "באופן מתמשך".

בית הדין המשיג את התנאים וכיצד יש לבחון אותם. כן הודגשה חשיבות קיומה של בחינה אובייקטיבית של התנאים המצטרפת לבחינתם מבחינה אישית ובהתחשב במהימנות הצדדים. כמו כן, הובהר כי ישנה חשיבות מכרעת לנסיבות המקרה, ואין מקום לקבוע כללי אצבע שיחולו ביחס למקרים שונים, או ביחס לעובדים שונים באותו מקום עבודה.

לאחר מכן, בחן בית הדין את מהימנות הצדדים, וקבע כי גרסתה התובעת אינה מהימנה. בנסיבות אלו, במסגרת יישום ניתוח העילה במקרה הקונקרטי, נקבע כי התובעת לא הצליחה להוכיח כי אכן התקיימה התנהגות מתעמרת. בנוסף, נקבע כי גם התנאי של חזרתיות (התנהגות המבוצעת "באופן מתמשך") לא יכול היה כלל להתקיים גם אילו התקבלה גרסתה של התובעת. זאת, בייחוד לאור הנתונים של תקופת העבודה הקצרה בה עבדה התובעת (20 ימי עבודה בפועל) ועדויות אחידות של ההגנה לפיהן השתים כלל לא נמצאו בקומה השניה לבדן.

בסיכום הדברים הדגיש בית הדין כי "הגם שיש לברך על צמיחתה של עילה זו, לאור המשמעות שיש לה לשמירה על זכויותיהם של עובדים ועל גיבוש סטנדרט ראוי לסביבת עבודה מכבדת ולתנאי עבודה נאותים, ראוי לזכור כי עילה זו אינה בלתי מוגבלת. אין לכחד בהשלכות שעשויות להיות להרחבה יתרה של עילה זו אשר עשויות להוביל להרתעה של מעסיקים מקיומה של אינטרקציה עם עובדיהם, ולפגוע במרקם העדין של מערכת היחסים הטבעית והפשוטה בסביבת העבודה, בחברה הישראלית".

מטעמה של שרה נתניהו נמסר בתגובה: "בית המשפט שם היום סוף לעוד פרק מביש במסע ההשמצות השקרי נגד שרה נתניהו.

"אחרי שאינספור מהדורות חדשות ושערי עיתונים נפתחו במשך ארבע שנים בעלילות דם נגד הגברת נתניהו, היום בית המשפט גלגל את טענותיה של שירה רבן מכל המדרגות וקבע שהיא "לא עשתה עלינו רושם מהימן. בחינת עדותה מגלה אי התאמה מהותית וסתירות פנימיות". בפסק דין מפורט ומנומק, נשיא בית הדין בדק את כל טענות התובעת ודחה את כולן בטענה שהיא לא אומרת אמת".

עוד אמרו מקורביה של נתניהו: "גם במקרה הזה הוכח שוב שסוף האמת לנצח, אך המחיר ששילמה שרה נתניהו הוא בלתי נסבל. מי יחזיר לה את שמה הטוב ומי יתנצל על ההשמצות הזדוניות שהוצגו לציבור כאמת מוחלטת במשך למעלה משנתיים?

"התקשורת חייבת לקחת אחריות על הנזק האדיר שגרמה לשרה נתניהו ולהפסיק את מסע הצייד השקרי שהיא מנהלת נגדה זה למעלה מ-20 שנה", מסרו.