מנחם רהט
מנחם רהטצילום: באדיבות המצולם

1. בגדול, אמסלם צודק. כלומר, אם נסלק את ביטויי החירוף והגידוף ולשון הביבים שבפי הח"כ והשר לשעבר דודי אמסלם, הרי שהוא בעצם צודק. הקנקן אמנם בזוי ומאוס, אבל תוכנו אמת, וכידוע אין להסתכל בקנקן אלא במה שיש בו.

הוא צודק בטענה שהעליון הפך עצמו לשחקן מרכזי בזירה הפוליטית. ושהוא מקדם אג'נדות פוסט ציוניות, פוסט לאומיות ופוסט יהודיות. שהיעד של מדינת כל אזרחיה הפך להיות מוביל באג'נדה של העליונים, ונועד להחליף את אידיאל המדינה היהודית. ושהאוליגרכיה המשפטית מינתה את עצמה בחוסר סמכות להיות רשות על בלתי נבחרת, שכוחה גדול מכוחן של בחירות דמוקרטיות.

כך שאף שהתנסחותו של אמסלם גדושה רעל ושיטנה (ומתחרה רק מול גסותם ולשון הביבים המשתלחת של שני מיזוגנים נוספים בצלמו כדמותו: גלית דיסטל-אטבריאן ו'הרב' משה גפני), הנה בפועל נשענים דבריו על אמת עובדתית, וניכר שהם יוצאים מן הלב, אף שבדרכם מן הפה ללשון הם הופכים את אומרם לקריקטורה נלעגת.

2. דבריו הכואבים כשלעצמם של אמסלם נגעו לליבם של רבים, שחשים שהעליון מתנשא על הציבור, שהפך עצמו לסוג של 'משטרת מחשבות', אשר מכתיבה לחשוב ברוח 'האדם הנאור' מרחביה. ביניהם היה גם ידידי (וכמעט שכני) עו"ד הרב חיים שיין, שמתוך הזדהות עם תורף דבריו של אמסלם, ולאחר שהנשיאה שיגרה לאמסלם מכתב נזיפה בתפוצת נאט"ו, התיישב לכתוב לה מכתב שמסביר בלשון נקיה את אמסלם.

כותב שיין לכבוד הנשיאה: "אמסלם צודק", ומונה שורה של בורות שהעליון מועד לתוכם פעם אחר פעם: התערבות בפוליטיקה, אג'נדות פוסט ציוניות, קידום תפיסת מדינת כל אזרחיה, ביזוי הדמוקרטיה ועוד. "רוחו של הנשיא לשעבר אהרון ברק", מתאונן שיין, "שורה בכל".

3. בקיצור, גם ידידי שיין שופך אש וגופרית רותחת על העליון. כמתבקש מהשכלתו המשפטית, הוא נוהג בנימוס רב, אבל דבריו בהחלט נוקבים כלפי השופטים, שהפכו את העליון מאז ימי הנשיא ברק לגוף פוליטי שמאלני:

"שופטי בית המשפט העליון, בסיוע ידידי בית המשפט המוכרים שיש להם זכות עמידה בכל נושא, סירסו את הממשלה ועיקרו את הכנסת... תחת סיסמאות כמו: שלטון החוק, זכויות אזרח, שיוויון וכו', בוצעה בישראל הפיכה חוקתית, שלאחרונה התעצמה לכדי הפיכה שלטונית.

"...האמון בבית המשפט העליון ובמערכת אכיפת החוק בירידה מדאיגה, ממש כמו במפלגה פוליטית. באין חזון ייפרע עם, ובאין משפט תקרוס חברה. להתנהלות של בית המשפט העליון תרומה מכרעת למפולת. הציבור כבר הפנים את כללי המשפט הפוליטי. כלים שנותנים זכות עמידה למי שהשופטים חפצים ביקרם".

במלים אחרות, סדום ועמורה. ואתם יודעים מה? שניהם – אמסלם ושיין – אפילו יותר מצודקים. ועל זה בוכה הנביא.

4. אה-מה-מה? שניהם לא שאלו את עצמם את שאלת המרכזית, הבסיסית, ששאלו הימאים בספינתו המיטלטלת של יונה הנביא: "בַּאֲשֶׁר לְמִי הָרָעָה הַזֹּאת"?

פעם היו נשארות שאלות כאלה ללא מענה, ופותחות פתח להאשים עולם ומלואו – חוץ מאשר הקובל עצמו – באחריות לכל מדווי העולם. אבל בימינו, כשהארכיון זוכר הכל, אי אפשר לחמוק מן העובדות.

והעובדות הן שמי שאחראים למצב החמור הזה, הם, ובכן, שליחיהם הישירים של אמסלם ושיין: מנחם בגין ובנימין נתניהו.

5. מר בגין הוא שהאליל את העליון למעלת אפיפיור המשפט, שלעולם אינו טועה, כידוע. "יש שופטים בירושלים", אמר והפך את שופטי הבג"ץ למלאכי עליון.

בגין, בתמימותו כי רבה, ירש מידי ממשלת המערך את היועץ המשפט המפא"י'ניקי אהרון ברק, ובמקום לזרוק אותו מכל המדרגות לרגל חילופי שלטון, כפי שדרשו חבריו המפוכחים, הפך בגין את עצמו לאחד מחסידיו הגדולים, ולא חדל מלהעריץ אותו ולבצר את עוצמתו תחת סיסמת 'עליונות המשפט'.

6. גם ראש הממשלה נתניהו נדרש ב-15 שנות כהונתו ע"י בכירים בליכוד ובקואליציה לבצע רפורמות לשידרוג מערכת המשפט, ונישולה מן העוצמות שניכסה לעצמה. אבל נתניהו ניצב מולם כצוק איתן, נשכב על הגדר למען העליון והדף כל נסיון של הימין לרפורמות חיוניות במעוז זה של השמאל.

למזלנו, יש ארכיון והוא זוכר הכל. בראיון לערוץ הכנסת ב-2018 התגאה נתניהו בגילוי לב בהאלהת המשפט. והוא אפילו התגאה בזה. הנה דבריו; לא נגענו: "היו הצעות להגביל או לקצץ בכוחו של ביהמ"ש העליון, שזה אחד מנדבכי הדמוקרטיה שלנו. מנעתי את כולם. את כולם! פשוט שמרתי על עצמאות ביהמ"ש העליון. חוק לקצץ ולהגביל את סמכויותיו – גנזתי. חוק להביא לשימוע שופטים בוועדות הכנסת – גנזתי. חוק לשנות את הרכב ועדות הבחירה לשופטים – גנזתי... בסופו של דבר נגנז הכל".

שמעתם היטב: נתניהו גנז הכל. שום רפורמה. כלום. נאדה. זה נתניהו וזו דרכו.

7. במלים אחרות: אתם, עו"ד שיין וח"כ אמסלם, באמצעות נבחריכם, חוללתם את הקטסטרופה. אז מאיפה הבאתם את עזות המצח והבכי של אכלו לי, שתו לי?

הָלוֹ, מי אכל ושתה לכם? אתם בעצמכם. זו חוכמה קטנה מאוד להתריע על קטסטרופה, מבלי להודות שיש מי שחולל אותה. כך הפכתם עצמכם לקוזאק הנגזל, כמו אותו רוצח הוריו שביקש רחמים בדין מפני שהוא יתום. למזלנו, הארכיון זוכר הכל.

(מובא באדיבות השבועון מצב הרוח)