התנגשות הציביליזציות

עם פרוץ מלחמת רוסיה-אוקריאנה, כתב עיתונאי "הארץ" רוגל אלפר מאמר בשם: "על שום מה ישראל תנזוף ברוסיה? הרי פוטין זה אנחנו". להלן כמה "פנינים" נבחרות מדבריו באותו מאמר:

"אין שום הבדל מהותי בין גישת פוטין כלפי אוקראינה לגישת ישראל כלפי הגדה המערבית ומזרח ירושלים. לא ברמה האידיאולוגית, לא בהיבט הצבאי, וגם לא בכל האמור באי־כיבוד המשפט הבינלאומי ובצפצוף על גבולות מוכרים. כל המשיחיות הלאומנית של פוטין, והפשיזם שלו, קרובים לישראל הרבה יותר מה"ליברליזם" וה"דמוקרטיה" המערביים.

וכי בעוון מה תגנה ישראל את פוטין? על שום מה תנזוף בו? על כיבוש עם אחר בתואנה כי האדמה שהם יושבים עליה היתה שייכת פעם לאבות אבותיו והיא ערש אומתו ותרבותו? על הכרה בריבונות של מתנחלים מבני עמו בשטח כבוש? מה ההבדל העקרוני בין זה לבין סיפוח והחלת ריבונות ישראלית על התנחלויות בגדה? בפשטות, פוטין זה אנחנו..."

נניח לרגע את ההשוואה המופרכת בין המצב שם לזה שכאן, ולו רק במובן הזה שבשונה מהפלסטינים, האוקראינים אינם שוללים את זכות קיומה של רוסיה ואינם מפעילים טרור נגד אזרחים חפים מפשע. ובכל זאת, התעקשתי להביא את הדברים המקוממים הללו כי נדמה לי שיש בהם כדי להסביר את המאבק שניטש כיום בין שמאל לימין בארץ ובעולם ושגם המלחמה בין רוסיה לאוקראינה איננה אלא תמונת ראי של אותו מאבק שהולך ומחריף. בואו נצלול לעומק העניין.

עולם העתיד

בקיץ תשנ"ג (1993) ראה אור בכתב העת האמריקני היוקרתי "פוריין אפיירס" מאמר בשם התנגשות הציביליזציות מאת סמיואל פ' הנטינגטון, פרופסור באוניברסיטת הרווארד ובכיר לשעבר במועצה לביטחון לאומי, מחשובי החוקרים האמריקנים בתחום מדע המדינה. שלוש שנים לאחר מכן פרסם ספר הנושא את שם המאמר ושמרחיב ומעמיק את טיעוניו.

המאמר הזה ביקש לקרוא תיגר על תחזיות "קץ ההיסטוריה" ועל הציפיות שרווחו במערב (ובעקבותיו גם בארצנו הקטנטונת...) לאחר קריסת הגוש הסובייטי; ציפיות לתחילתו של עידן חדש, שיתאפיין בהגמוניה כלל עולמית של הערכים הדמוקרטיים-הליברליים. לדברי הנטינגטון, העולם "החדש" יהיה אמנם שונה באופן מהותי מקודמו אך לאו דווקא "נאור" יותר או שוחר שלום. את המאבקים האידיאולוגיים שהיו נחלת המאה הקודמת יתפשו עימותים מסוג חדש: אלה שבין ציביליזציות, מדינות ואיזורים המתאפיינים בתרבות משותפת.

בסיומו של אותו מאמר מכונן כתב הנטינגטון את הדברים הבאים: "הציביליזציה המערבית היא מערבית ומודרנית גם יחד. ציביליזציות לא מערביות ניסו להפוך למודרניות מבלי להיהפך למערביות... עולם העתיד לא יהיה עולם של תרבות אוניברסלית, אלא של כמה ציביליזציות שונות, שכל אחת מהן תצטרך לחיות בצוותא עם רעותיה". ובכן, מה הקשר בין דבריו של הנטינגטון לאלה של רוגל אלפר בראשית דברינו?

חופש או כניעה?

לדברי אלפר מדינת ישראל רוצה להזדהות עם המערב הליברלי והדמקורטי אך למעשה מתנהלת כמו רוסיה. השמאל במובן הזה מייצג את נקודת המבט האנושית כשהיא מנוטרלת מההיבט הלאומי (ובוודאי מזה היהודי). כל ביטוי פרטיקולרי נתפס בעיניה כסוג של היאחזות בלתי רציונלית ומיותרת בעבר. הטוב בעיניה נמצא באימוץ ערכי החופש המערביים. מנגד, הנטינגטון מחזיר אל השיח את ההבדלים התרבותיים העמוקים שבין ציביליזציה לציביליזציה המחייבים מבט מפוכח יותר של המפה העולמית.

וכפי שעולה מספרו, שבניגוד למה שחושבים רבים, אימוץ של טכנולוגיה מודרנית, לבוש מערבי, ואפילו שימוש באנגלית כשפה אוניברסלית לא יביאו לאימוץ הנורמות המערביות. הדמיון למערב הוא שטחי בלבד. באחד ממשפטיו הנבואיים טען ש"היכן שהוא במזרח התיכון חצי תריסר צעירים יכולים ללבוש ג'ינס, לשתות קולה ולהאזין לראפ, ובין ההשתחוויות שלהם למכה, להרכיב פצצה כדי לפוצץ מטוס אמריקאי".

ההתנגשות הזאת בין ציביליזציית החופש הפרגמטית, המערבית, לבין הכוח, השליטה וההכנעה בה דוגלות תרבויות וציביליזציות אחרות מחייבת פתרון עמוק. פתרון שלשמו בעצם, אנו קיימים בעולם. מהי אפוא נקודת המבט היהודית על ההתנגשות הזאת בין הציביליזציות?

מנקודת המבט היהודית, האדם נברא בצלם א-לוהים. לכן, הציביליזציה-התרבות היהודית מורכבת מכניעה – ומחופש. כניעה שמובנה העמוק הוא היפתחות מתוך ענווה אל האינסוף ברוך הוא, דבקות בה'. וזוהי כבר כניעה מתוך חופש. ומה לגבי החופש? בלשון תורת הסוד הבורא צמצם את אורו ואת כוחו האינסופי ונתן מקום לבחירה, לעמידת העולם והאדם – כחופשי.

לשתי התנועות הללו יש כמובן השלכות רבות ואין כאן המקום להאריך בהן. אך שתיהן, פותחות אותנו אל מעל ומעבר לנקודות המבט המוגבלות של אלפר ושל הנטינגטון גם יחד. וזאת כבר אולי קריאת כיוון לחזון העתידי של מדינת ישראל; "וְהָלְכוּ עַמִּים רַבִּים וְאָמְרוּ לְכוּ וְנַעֲלֶה אֶל הַר ה' אֶל בֵּית אֱלֹהֵי יַעֲקֹב וְיֹרֵנוּ מִדְּרָכָיו וְנֵלְכָה בְּאֹרְחֹתָיו כִּי מִצִּיּוֹן תֵּצֵא תוֹרָה וּדְבַר ה' מִירוּשָׁלָ‍ִם".