שיר לשלום

מאות שוטרים הסתערו השבוע על שני מאחזים קטנים בנגב, פרקו אותם זרקו את המשפחות שגרו בהם החוצה יחד עם ילדיהם הקטנים. כל זאת כדי לממש את החוק, בן אדם לא יכול לבנות בית איפה שהוא רוצה.

נפלא לא? הבעיה היא שהחוק נאכף רק כאשר זה מגיע ליהודים. כי הפינוי הזה בכלל לא התרחש בנגב, הוא התרחש בשומרון. בנגב, בנגב זה כמעט ולא קורה.

למען האמת, אני מצליח להבין את המשטרה, בשומרון אנשים כנראה לא ירו בך (בשטחי C) והנשק שנמצא שם מפוקח ומאושר. בנגב לעומת זאת, יורים כמעט כל יום אחד על השני והנשק הבלתי חוקי שם חוגג.

לא פלא, שמדי פעם האלימות הקשה שמתרחשת על בסיס יומי בנגב, תזלוג גם אלינו. לצערנו זה היה רק ענין של זמן. הפיגוע הרצחני שקרה בבאר שבע באמצע היום ממחיש לנו שוב כמה הפצצה המתקתקת שנמצאת בפזורה כבר מזמן יצאה מכלל שליטה. גם הגינוי לפיגוע מפי חברי הכנסת הערבים לא שווה הרבה, מס שפתיים שמאפשר להם להמשיך לא לפתור את הבעיה האמיתית שיש בנגב ובגליל.

המשוואה פשוטה, אין משילות, אין ביטחון אישי. לכאורה, הפתרון היה אמור להיות מובן לכל בר דעת. אם הגורם המאפשר את האנרכיה בנגב הוא היעדר משילות, פשוט צריך לחזור למשול. המשטרה הוכיחה השבוע בהלווייתו של הרב קנייבסקי זצ"ל שהיא יודעת להוציא מבצעי ענק לפועל, אין סיבה שזה לא יקרה גם כאן.

אף אחד לא אומר שצריך לשרוף את כולם, להיכנס באבי אביהם או משהו כזה. בסך הכל לחזור למשול. למגר את הפשיעה הבלתי חוקית, את תופעת הפרוטקשן, את הנהיגה המטורפת בכבישים ויותר מכל את בעיית הנשק הבלתי חוקי. שמשפיעה בראש ובראשונה על המגזר הבדואי שסובל ממנה כל יום.

אנשי השמאל, שכל כך דואגים לכל מי שאינו יהודי, היו אמורים לקפוץ על הפתרון מזמן. "למען הבדואים" הם היו צריכים לקרוא בראש חוצות, ולצאת למסע משילות ברחבי הנגב.

אז למה הם לא עושים את זה? סגן שר הביטחון, אלון שוסטר, ענה על השאלה. הוא ענה תשובה, שהונחה במרכז הזירה הציבורית כבר זמן רב. "אסור לשכוח שבמשך עשרות שנים מדינת ישראל שגתה קשות באפליה של המגזר הבדואי-וזה הזמן להיות שם". את הדברים אמר אלון בתחנת הרדיו גלי צהל. כן, אותו צה"ל שהבדואים גונבים משטחי האש שלו נשק, אמל"ח וציוד צבאי על בסיס יומי.

אלון וחבריו לא פותרים את בעיית המשילות, כי לדעתם היא לא קיימת. הבעיה היחידה שקיימת לדעתם היא אנחנו. אנחנו אשמים. אנחנו לא מתקצבים אותם או דואגים להם. אגב, אמרתי את זה לרוקח הבדואי בחנות הפארם הקרובה לביתי, לסטודנטים הבדואים שלומדים איתי ולרופאים ועורכי הדין הבדואים שאני מכיר, כולם נקרעו מצחוק.

אם אנחנו אשמים כמו שאלון אומר, הפתרון הוא קל. ניתן להם הרבה כסף נדאג לרווחתם והם יעזבו אותנו (ואת עצמם) בשקט. יש רק בעיה אחת עם התשובה הזאת. הבדואים מתוקצבים לא פחות ואף יותר מרשויות מקומיות אחרות, ומשום מה רק אצלם יש כמות נשק בלתי חוקית ואנרכיה בלתי נתפסת.

למשל ביישוב חורה, מועצה מקומית, ממנה יצא המחבל לטבח בבאר שבע, עמד סך ההכנסות בשנת 2019 על 233,453 (באלפי ₪) ואוכלוסייתה מנתה 22,000 איש. ביהוד, עיר, סך ההכנסות עמד על 250,000 (באלפי ₪) ואוכלוסייתה מנתה 30,000 איש. לכאורה תושבי יהוד מקופחים הרבה יותר, בכל זאת, לא ראינו אותם יוצאים לרצוח או מחזיקים כמויות נשק של גדוד בשכונה. זאת רק דוגמא קטנה, יש עוד רבות.

אגב, נתוני התקציב שמוכיחים שאין שום אפליה, נגישים לכל אחד על ידי חיפוש פשוט בגוגל-נתוני תקציב לרשויות המקומיות 2019. נראה שאלון וחבריו לא עשו את החיפוש הפשוט הזה.

אז אם בעיית הקיפוח היא לא הבעיה, צריך רק לומר לאלון ולחבריו שהבעיה היא משילות, הוא יבין וילך לפתור אותה יחד עם עומר בר לב השר לביטחון פנים. יש רק בעיה אחת קטנה, מישהו צריך לגרום להם להפסיק לראות מרחצי דמים ובו זמנית לשיר שיר לשלום. אם מישהו יצליח בכך, אולי סוף סוף יתחיל תיקון להזנחת המשילות בדרום, שמשפיעה עלינו אבל קודם כל על הבדואים עצמם. הזנחת משילות שהתחילה, ממש לא מהיום.