חוק שלילת אזרחות ממחבלים זה חוק נגד החוק הפלסטיני שמסית לרצח יהודים. מנסור עבאס נדרש להחליט אם הוא בצד של מחמוד עבאס (אבו מאזן) שקורא לרצוח בנו, או שהוא באמת רוצה להיות אזרח ישראלי נאמן למדינת ישראל. שיחליט.
אחרי הפיגוע הקשה בבאר שבע, אנחנו מבכים את מתינו, ובאזנינו מהדהדת עדין הוראתו-פקודתו של המן הרשע: להשמיד, להרוג, ולאבד את כל היהודים, מנער ועד זקן, טף ונשים... ההוראה לרצוח יהודים רק בשל היותם יהודים נכנסה לספר החוקים של מלכות אחשוורוש, ואי אפשר היה להוציא או לבטל אותה, אלא רק לתת לה מענה ע"י חוק נגדי, כפי שעשו מרדכי ואסתר.
חוק אכזרי ואנטישמי כזה קיים גם היום, פה בארץ ישראל: החוק של הרשות הפלסטינית. זה החוק הקובע כי כל מחבל, מכל ארגון (וגם ללא ארגון) יקבל משכורת שמנה מקופת הרשות הפלסטינית, בהתאם למספר הקורבנות בהם "הצליח" לפגוע. גורם בכיר בשירות בתי הסוהר סיפר לי, שהחוק הזה הוא במידה רבה ה"דלק" של המחבלים, גם בהיבט של הבטחון הכלכלי, וגם בהיבט הערכי-עקרוני: מאחוריו עומדת ישות מדינית שמביעה הערכה למעשיו הרצחניים ומתגמלת אותו עליהם.
החוק האנטישמי הזה חוצה את גבולות הרשות הפלסטינית ופולש גם לתוככי מדינת ישראל, משום שהוא קובע שמחבל שהוא אזרח או תושב ישראל - יקבל יותר. האם יתכן שמדינת ישראל תשלים עם חוק כזה?
אל מול חוק-המן הנפשע הזה, מדינת ישראל חייבת לכל הפחות לחוקק חקיקה נגדית.
היא עשתה זאת באופן חלקי, כשחוקקה את החוק להקפאת כספי טרור. זה היה ראשית-מענה, אבל כבר 7 חודשים הממשלה הזו, ממשלת בנט-עבאס, מפרה את החוק ברגל גסה, מונעת את הקפאת הכספים, ואפילו "מחזירה" לאבו-מאזן את הכסף שהוקפא בעבר. במצב האבסורדי הזה, על תלושי-המשכורת של המחבלים חתומים גם נפתלי בנט, איווט ליברמן, ובני גנץ, ובעצם כל אחד מחברי הקואליציה שמשתף פעולה ולא מתנה את הצבעותיו בדרישה לקיום החוק ולהפסקת התשלום למחבלים.
כמובן שחוק הקיזוז - גם אם הממשלה תפסיק לרמוס אותו - אינו מענה מספיק, לכן יזמתי, יחד עם ח"כ אבי דיכטר ועם פורום המשפחות השכולות "בוחרים בחיים", הצעת חוק לביטול האזרחות והתושבות של מחבלים שמקבלים תגמול כספי מהרשות הפלסטינית. על הצעת החוק הזו, שנוסחה בעזרתו של עו"ד מוריס הירש (לשעבר התובע הצבאי הראשי ביו"ש) חתמו עשרות מחברי הקואליציה, ובהם גם ח"כים בכירים מיש עתיד ומכחול לבן, ואפילו עומר בר לב מהעבודה. היא אומרת דבר פשוט ביותר: מי שמקבל כסף מהאויבים שלנו כדי לפגוע בנו - לא יוכל להיות אזרח שלנו. פשוט ומובן לכל אדם, גם למחבל שמתלבט אם לצאת לפיגוע או לא.
פעמיים העלינו את החוק הזה להצבעה במליאת הכנסת, ופעמיים הפילה אותו הקואליציה, שרבים מחבריה חתומים עליו, בהובלתה של שרת הפנים איילת שקד, שחזרה ואמרה ש"זה חוק טוב, זה חוק שצריך לעבור" וציינה שבכוונתה להביא אותו כחוק ממשלתי מטעמה.
קיבלתי את הבשורה שאיילת שקד עשתה צעד אחד קדימה, ופרסמה תזכיר חוק (זה הצעד הראשון בחקיקה ממשלתית). אני יודעת שזה לא מספיק, אבל זו התחלה חשובה. חבל שזה קורה רק אחרי מרחץ-דמים כזה, אחרי כ"כ הרבה דם ודמעות, אבל טוב שזה סו"ס קורה, ועכשיו צריך לוודא שהחוק אכן יקודם וחקיקתו תושלם במהרה.
אני קוראת לכל חברי הקואליציה שחתמו על החוק של אבי דיכטר ושלי, לתמוך בו ולאפשר את חקיקתו. אם אתם מהססים, לכו לבתי המשפחות השכולות, תקשיבו לזעקות השבר, תתבוננו בעיניים הדומעות, ואז תסתכלו במראה ותבינו שזה תפקידכם לעת הזאת.
ואל תגידו: אבל מנסור עבאס... אם הוא אומר שהוא נגד טרור - שיתמוך בחוק הזה ויצביע בעדו. זה לא חוק נגד ערבים, זה חוק נגד מחבלים. זה חוק נגד החוק הפלסטיני שמסית לרצח יהודים. מנסור עבאס נדרש להחליט אם הוא בצד של מחמוד עבאס (אבו מאזן) שקורא לרצוח בנו, או שהוא באמת רוצה להיות אזרח ישראלי נאמן למדינת ישראל. שיחליט.
רש"י בפרשת השבוע מסביר לנו מדוע הצטווה אהרן להקריב דווקא עגל, כהכנה לתחילת כהונתו ככהן גדול: "שמכפר לו הקב"ה ע"י עגל זה על מעשה העגל שעשה" - הקרבת העגל היא מענה לחטא העגל, מענה הניתן לא מתוך טישטוש החטא הנורא, אלא מתוך הכרה בחטא ותשובה על החטא.
גם אנו, אסור לנו לטשטש את המציאות, עלינו להתבונן בה ולהכיר בה, ומתוך כך לתת לה תשובה.
המציאות היא שאויב אכזר קם עלינו להורגנו, וחוקק חוק מיוחד שמכוחו יוצאים שוב ושוב מחבלים לפגוע בנו, כולל ובעיקר מחבלים מקרב ערביי ישראל. זו המציאות. אסור לטשטש אותה. חייבים להכיר בה, וחייבים לתת לה מענה.