האנטישמיות החדשה היא הנורמלי החדש

ה"תאוריה" שרוצה לשנות את סדרי בראשית

ג'בריל רג'וב, שהוא גם "מחבל בחליפה" וגם יו"ר התאחדות הכדורגל הפלסטינית, אמר לכל העולם ש"הציונים הם הנאצים החדשים" (את דבריו הביאה נורית יוחנן, הכתבת לענייני פלסטינים של ערוץ 'כאן' בתוכנית של קלמן ליבסקינד, ששודרה ב-21.3.22). רג'וב הוא רק קצה הקרחון של תופעת האנטישמיות החדשה, שצמחה מתוך "תאוריות" פוסט מודרניות, שמטרתן להפוך את סדרי בראשית על פניהם.

כדי להחזיר את העולם למצב של "תהו ובהו", יוצרות ה"תאוריות" מוסר חדש, שהוא במודע ההפך הגמור מהמוסר המקראי, עד כדי כך שכמעט כל מה שאסרה התורה מתירים הפוסט מודרנים, בשם חירות האדם כמובן. ההקבלה בין מה שאסור בתורה לבין מה שה"תאוריות" מתירות כל כך בוטה ומתבקשת, עד שלא נותר אלא לראות ב"תאוריה" תופעה מטפיזית שמבקשת להרוס את הציוויליזציה היהודית נוצרית, זאת שמכונה היום "לבנה", שלא יכולה להתקיים בלי התנ"ך. זה יכול להסביר מדוע החרדים, נציגיה המובהקים ביותר של היהדות, הפכו בעיני רבים למחוללי הצרות של מדינת ישראל.

וכדי שיהיה ברור, המילה "תאוריה" מופיעה במירכאות כפולות כדי להבדיל אותה מהתאוריה המדעית, שאפשר להפריך אותה. ה"תאוריה" הפוסט מודרנית היא בכלל לא תאוריה. היא קובעת מהו "הנורמלי החדש". היא קובעת מהו ערך עליון, כמו שוויון למשל, שמחייב את כולם (ולכן הוא מטפיזי). זאת הסיבה ששופטי בג"ץ, שהכפיפו את עצמם לערך העליון של שוויון, מתעלמים בפסיקותיהם מהערך שנקרא "מדינה יהודית", וזה למרות שהם יודעים, או אמורים לדעת, שהשוויון הפך לערך רק מפני שאזרחי המדינות הדמוקרטיות החליטו ששוויון זה ערך. אין שום דבר אוניברסלי בערך הזה, ולכן הוא לא מיושם בחברות רבות על פני כדור הארץ, שרואות בו לא יותר מאשר ערך מערבי ואפילו "לבן", שלא מחייב אותם.

ג'בריל רג'וב הוא הפרצוף של "הנורמלי החדש"

את דברי השטנה שלו אמר רג'וב בנאום ברכה לפתיחת מרוץ 'מרתון פלסטין'. רצי המרתון לבשו חולצות שעליהן מודפסת בלבן מפת "מדינת פלסטין", שגבולותיה הן אחד לאחד גבולותיה של מדינת ישראל, כולל רמת הגולן. הנאום של רג'וב, אומרת יוחנן, "קיבל גוון לאומני ... ואפילו אנטישמי". למה רק "גוון", ומה זה בכלל "גוון אנטישמי"? למה לא לומר בפשטות "נאום אנטישמי"?

במעמד "החגיגי" הזה רג'וב דיבר "על הפרצוף המכוער של הנאציזם, כלומר הציונות, הם (הציונים) הנאצים החדשים שמנסים לחסל את העם הפלסטיני. הגיעה העת לגרש אותם או להתנגד להם". ככה מדברים אנטישמים מכל הגוונים.

רג'וב ושכמותו ממש לא מקוריים בעניין הזה. הוא והחברים שלו מיישרים קו בשמחה עם מורי הדרך של העולם החדש שבו אנחנו חיים, שהפכו את הנורמליים של אתמול ללא נורמליים של היום. זאת תהיה טעות לחשוב שאנשים כמותו מייצגים את ה"שוליים" של החברה הפלסטינית. לא רק שהוא לא מייצג שוליים, הוא חלק מתופעה כלל עולמית עצומת ממדים, שהופכת את האנטישמיות ל"נורמלי החדש".

אפשר להביא אין ספור דוגמאות שימחישו עד כמה פופולרית הדעה שישראל היא מדינה נאצית, ולכן אין לה זכות קיום (אבל לגרמניה דווקא יש). ככה למשל, במהלך מבצע 'שומר חומות' (מאי 2021), היו הפגנות גדולות נגד ישראל בבריטניה, צרפת ומקומות אחרים באירופה. בערי בריטניה נראו שלטים שהכריזו, "ישראל, המדינה הנאצית החדשה" או, "הנאצים חיים בינינו, רק שעכשיו הם קוראים לעצמם ציונים". בפריז צעקו המפגינים "פלסטין תקום, פלסטין תנצח" ו"כולנו פלסטינים". ההפגנות האלה לא היו בגדר היוצא מן הכלל. הן היו הכלל שמכתיב היום מדיניות אנטי ציונית, כלומר אנטישמית, באירופה, ובארה"ב שממש עכשיו מרצפת בזהב את דרכה של איראן לפצצה גרעינית.

ומי שבוחן את המפגינים שטופי השנאה האלה, רואה אנשים צעירים, סטודנטים, בוגרי אוניברסיטאות, אנשים משכילים ברובם, מהסוג שמבוהל ממשבר האקלים, שרוצה לתת לַחֲיות זכויות וכל זה. מדובר בדור שהתחנך על ברכי ה"תאוריות" הפוסט מודרניות, שתמיד עוטפות את עצמן באצטלה מוסרית. מהאוניברסיטאות המובילות בעולם יוצאת היום בשורת ה"נְעוֹרוּת" (תרגום קולע של רן ברץ ל-Wokeism ), שבין היתר רואה בישראל, ולא שום מדינה אחרת, את "גרמניה החדשה". ה"נעורות" מתמקדת בצדק חברתי, שוויון מהותי ודברים נוספים שנובעים מ"התאוריה הביקורתית של הגזע", שהמאפיין הבולט שלה הוא שנאה לכל דבר "לבן", שיכול להיות גם "רפואה לבנה" שמדכאת את הרפואה השמאנית, וכיוצא באלה הרבה.

אי ידיעת ה"תאוריה" אינה פותרת אותנו מעונשה

אנחנו יודעים שאי ידיעת החוק אינה פותרת מעונש. זה נכון גם לגבי ה"תאוריות" פוסט מודרניות, שאי ידיעתן אינה פותרת אותנו מעונשן. מכאן שמי שמכיר את "התאוריה" יכול למנוע מעצמו את עונשה. לכן, גם אם לא שמענו עד היום על הפילוסוף הקמרוני אָשִיל מְבֶּמְבֶּה, זה לא אומר שהוא לא חשוב, ושהוא לא אחד מאלה ש"בזכותם" מיליונים כבר משוכנעים שישראל היא מקור הרע של העולם. מישל פוקו ומייקל הארדט, אנטוניו נגרי ואייל ויצמן, וכמובן פמיניסטיות רדיקליות שכולם מודים שהן פורצות הדרך לרבות מה"תאוריות" הפוסט מודרניות. אלה מורי הדור בחו"ל ובארץ, האורים והתומים של מדעי הרוח והחברה.

מבמבה מפתח "תאוריה", יותר נכון לומר "פנטזיה", שמבוססת על ה"ביו-פוליטיקה" של מישל פוקו, שבתמצית מדבר על הרשות שמדינה נוטלת לעצמה לשלוט על גופם של בני אדם. בעיני פוקו, גרמניה הנאצית היא רק מקרה קיצון של הביו-פוליטיקה, שמאפיינת כל מדינה דמוקרטית. מבמבה הופך את ה"ביו-פוליטיקה" ל"נקרו-פוליטיקה", "פוליטיקת-מוות", שמשמעותה בפשטות, הרשות שלוקחת לעצמה מדינה ריבונית להשאיר בחיים את מי שהיא רוצה ולהרוג את כל מי שהיא רוצה. זאת מהותה של כל מדינה ריבונית, ולכן אין למדינה זכות קיום.

ישראל הפכה למוקד של שנאה כי, כך בעיני מבמבה וחבריו, היא הדוגמה המושלמת ביותר של מדינה ריבונית שמיישמת "פוליטיקת-מוות" הלכה למעשה. ישראל נתפסת היום כמדינה קולוניאליסטית שכבשה את פלסטין. זאת מדינה גזענית שמפעילה מדיניות ממוסדת של אפרטהייד ורצח עם (העובדות לא חשובות כאן כי מדובר בפנטזיה).

אל מול הרצחנות הממוסדת של מדינת ישראל מציב מבמבה גיבור על חדש, המחבל המתאבד. גופו המרוסק של השהיד, המרטיר, הקדוש המעונה, "הופך לפיסת ברזל שתפקידה להשיב חיי נצח אל הקיום האנושי ... הגוף (המרוסק של המחבל) שמשכפל את עצמו במותו, נמלט באופן ממשי ומטפורי מהמצב של מצור וכיבוש". האדרה כזאת של המחבל המתאבד מתעלמת ביודעין, במכוון, מהמניע האמתי של השהיד, שהורג יהודים תוך כדי צעקות "אללה הוא אכבר". העובדה שהמחבל מתאבד מתוך אמונה דתית מוסלמית לא משנה שום דבר מפני ששוב, מדובר ב"פנטזיה" שמתכחשת למציאות ולעובדות. הבעיה כמובן היא שהפנטזיה הזאת מנהלת את שונאי ישראל מחוץ ומבית.

התאוריות הפוסט מודרניות לפירוק התנ"ך וכל מה שנובע ממנו

התיעוב הפוסט מודרני מהמדינה הדמוקרטית בכלל, ומישראל בפרט, הוא ביטוי לתיעוב מהמוסר המקראי, ולתיעוב "התפיסה הגזענית" שרואה בישראל עם סגולה. לכן זה לא מקרה שמייקל הארדט ואנטוניו נגרי, שבספרם 'אימפריה' מפתחים את "תאורית הערב-רב", השתמשו דווקא במונח הזה, שמופיע בספר שמות יב לח, בהקשר של 'חטא העגל'. בעיניהם המרידה באלוהים נתפסת כמעשה נאצל של אנשים שלא מוכנים להשתעבד, לאלוהים, למשה ולאף אחד אחר. ה"תאוריה" הזאת, כמו כל ה"תאוריות" הפוסט מודרניות, היא האנטי תזה של התנ"ך, שדורש מבני האדם להשתעבד לאלוהי ישראל. השנאה למדינת ישראל, מבקשת ה"תאוריה" של הארדט ונגרי לשכנע אותנו, היא בסך הכל שנאה לכל מה שמשעבד את האדם.

וזה בכלל לא משנה אם חסידי ה"תאוריות" הפוסט מודרניות לא יודעים למה הם שונאים את ישראל. מה שחשוב זה שהם שונאים כי זה מה שמלמדים אותם באוניברסיטאות; שישראל בהשראת התנ"ך, הפכה את ה"ביו-פוליטיקה" ל"פוליטיקת-מוות", מפני שזאת מדינה שבה הפוליטיקה הפכה באופן הברור ביותר להיות חלק בלתי נפרד מהביולוגיה. ישראל, ככה חושבים היום, קמה על בסיס האמונה שהארץ המובטחת היא חלק בלתי נפרד מהזהות היהודית, הגנטית כביכול. זה מה שהופך את ישראל למדינה "נאצית" בהגדרה הפוסט מודרנית שלה. השנאה הזאת רק מחריפה לאור התעקשותה, בינתיים, של ישראל להמשיך ולהיות מדינה יהודית יחידה במינה. זה מה שהופך אותה למדינה הרעה מכל המדינות שבעולם. זאת הסיבה לאנטישמיות "הנורמלית", שלמרבה הצער שותפים לה ישראלים רבים, וזאת הסיבה לשנאה התהומית לכל מה שישראל מייצגת.

רק שיש בעיה קטנה עם המוסר הפוסט מודרני שאותו מנסים לכפות עלינו בדרכים שונות ומשונות. בסופו של דבר, אחרי שמברישים את כל הנצנצים המוסריים מהמדים שחורים, מסתבר שממש כמו הנאצים, כך גם הפוסט מודרנים חושבים שישראל היא המקור וההשראה לכל מה שרע בעולם, ולכן חיסולה של המדינה היהודית הוא צו מוסרי.