כחודש אחרי פתיחתה של המלחמה באוקראינה - מסקנה אחת כבר ניתן להסיק. הצבא הרוסי לא מילא את הציפיות של נשיאו ולדימיר פוטין למלחמת בזק וכניעה מהירה של נשיא אוקראינה ולדימיר זלנסקי.
ניצחון מהיר ומוחץ כבר לא יהיה. מה ההסבר לאי יכולתו של הצבא הרוסי להשיג לנשיאו את מטרותיו המדיניות? רבות נאמר מנקודות מבט אופרטיביות. אולם, בכדי לקבל תמונה נכונה נחוצים גם ממדים היסטוריים-חברתיים ובעיקר מה תהינה ההשלכות האסטרטגיות על מדיניות הביטחון הלאומי שלנו? נפתח במבט היסטורי.
צבא רוסיה, אשר נכשל בהכרעה מהירה בסדרת מלחמות מאז תחילת המאה ה20, גם לא הוכיח הצלחות גדולות מאז מלחמת העולם השנייה. לאחר מעורבות של בריה"מ באפגניסטאן ב- 1989נסוג הצבא האדום ללא הכרעה.
גם שתי מלחמות צ'צ'ניה (1994-1996 ו1999-2009) לא העידו על יכולות וירטואוזיות של הצבא הרוסי מעבר לנכונות להריסה וכתישת האויב. כוחות הצבא הרוסי אשר סבלו מהתפוררות לאחר התפרקות בריה"מ אמנם השתקמו מאז עליית פוטין לשלטון אבל כנראה לא מספיק כפי שציפו בקרמלין.
הניצחון הסובייטי במלחמת העולם השנייה המשמעותי ביותר בהיסטוריה של רוסיה, למעשה די מסביר את הקורה באוקראינה. האוקראינים כיום נלחמים על הבית כפי שהרוסים נלחמו על "אימא רוסיה" בין 1941 ל-1945. דוקטרינת הבונקר הרוסי בעזרת החורף הרוסי בלמה את הצבא הגרמני.
פתיחת חזית שנייה של המערב עזרה לצבא האדום להגיע ולכבוש את ברלין. כיום רוסיה נלחמת בלחימה התקפית מול צבא מתגונן להגנת המולדת אשר מקבל אספקה צבאית, אמנם מוגבלת, מהמערב.
אחת התובנות שמגיעות משדה הקרב באוקראינה היא על קשיים לוגיסטיים שבהם נתקלים הרוסים. פרופ' מרטין ון-קרפלד , היסטוריון צבאי בעל שם עולמי, הוכיח מזמן את חשיבות הלוגיסטיקה בהכרעת מלחמה. לכך יש להוסיף את האספקט החברתי: מבנה המשפחה הגרעינית הרוסית שהיא ברובה בעלת ילד אחד בלבד. גם במדינות אוטוקראטיות משפחות קטנות רגישות יותר לקורבנות של מלחמה. תובנה זו מסבירה את משלוח החיילים הצ'צ'ניים, השמועות על גיוס של חיילים סוריים ועל הקמתה של קבוצת וגנר, מעין צבא פרטי רוסי שהיא למעשה מיליציית שכירי חרב ששולחיה הם בעלי רגישות נמוכה לנפגעים.
פרדוקסאלית דווקא הכישלונות של הצבא במלחמה מובילות כנראה למפנה אשר צריך להדאיג את העולם החופשי. נראה שאלו מוליכות את פוטין לאימוץ אסטרטגיה של כתישה שיכולה להגיע לממדים מחרידים שאירופה לא ראתה מאז סיום מלחמת העולם השנייה. השימוש בטילי שיוט וטילים היפר-סוניים נגד מטרות אזרחיות הם צעד בכיוון של הורדת כפפות.
פוטין שראה את חוסר התגובה של העולם המתורבת לשחיקה ולהרס של סוריה, הסיק שהוא יכול לחזור על התרחיש ללא פגיעה אסטרטגית. קבלתו של אסאד, המנצח בעזרת רוסיה, במדינות ערב לאחר רצח עמו ונידויו על ידם בעבר הוא לקח שנלמד בקרמלין שגם פוטין יוכל לחזור ולהשתלב בעולם.
למשבר זה השפעה מידית גם על יחסי ישראל-איראן. מלחמתו הראשונה של פוטין מעבר לגבולות הפדרציה הרוסית הלא מרשימה מבחינה קונבנציונלית שיקפה עוד זווית שעלינו לקחת בחשבון. מכונת המלחמה של רוסיה כוללת מאגר נשק גרעיני אשר רלוונטי במידה והמשטר מרגיש מאוים. אכן, ההסלמה של פוטין בשלב די מוקדם של המלחמה לרמה הגרעינית שידרה חולשה ברמה הקונבנציונלית. אך, גם שידרה מסר שבוודאי נקלט בטהרן.
למדינות עם נשק גרעיני יש כללי משחק שונים שלא ניתן לכמת אותן במושגים שגרתיים. ישראל הבינה זאת מזה זמן רב ולכן, העימות מול איראן בצל המשבר האוקראיני רק יגבר, שכן הנחישות הפרסית להגיע לפחות למעמד של מדינת סף גרעינית רק תגדל בעקבות לקחי מלחמת אוקראינה. מאותה סיבה על ישראל למנוע את הגעתה של איראן למעמד זה.
פרופ' שמואל סנדלר, חוקר בכיר במרכז בס"א למחקרים אסטרטגיים הוא נשיא מכללת אמונה אפרתה