מה המדינה מסתירה? משרדי הביטחון, החוץ והאוצר הטילו לאחרונה חיסיון על "הלוואה" שישראל העמידה לרשות הפלשתינית, בסך של לפחות חצי מיליארד שקלים.
בעיתון 'ישראל היום' דווח כי משמעות ההלוואה הסודית היא ריקונו מתוכן של חוק קיזוז משכורות מחבלים. את מתן ההלוואה אישר בקיץ שר הביטחון בני גנץ לאחר שנפגש עם יו"ר הרש"פ אבו מאזן. בד בבד, נודע ל"ישראל היום" כי בניגוד ללשון החוק, הקבינט טרם אישר את קיזוז משכורות הטרור לשנת 2021.
כזכור, ביולי 2021 החליטה הממשלה הנוכחית לקזז יותר מחצי מיליארד שקלים מהמסים הפלשתיניים, כנגד קצבאות טרור ששולמו ב־2020. אלא שכמה שבועות אחר כך הודיע גנץ כי ישראל תעניק לרש"פ את מה שהגדיר כ"הלוואה" - חצי מיליארד שקלים, כנראה - כגובה הסכום שהוקפא בחוק קיזוז משכורות הטרור. "ישראל היום" פרסם אז כי הצעד עורר מתיחות בין גנץ לבנט.
מאז החלטת גנץ על ה"הלוואה", מסרבים במערכת המדינית והביטחונית למסור מידע על היקפה המדויק, מועדי הפירעון, גובה הריבית ולמי בדיוק היא מועברת ברש"פ, שלפי דו"חות בינלאומיים רבים לוקה בשחיתות. לאחרונה ביקש ארגון "לביא" מביהמ"ש המחוזי בירושלים להפעיל את חוק חופש המידע כדי להסיר את מעטה הסודיות, אך בקשתו נדחתה.
זאת, לאחר שהשופט יורם נועם קיים דיון במעמד צד אחד ובדלתיים סגורות, שבו הוצגו חוות דעת של מנהל המחלקה לעניינים פלשתיניים במשרד החוץ, ושל ראש המחלקה האזרחית במפקדת תיאום פעולות הממשלה בשטחים. "בגילוי המידע המבוקש יש חשש לפגיעה ביחסי החוץ של המדינה", טענו השניים, "החשש לא מתמצה רק ביחסים מול הרש"פ, אלא נוגע גם ליחסי החוץ מול צדדים שלישיים". ההערכה היא שהמדינה השלישית היא ארה"ב, שלוחצת על ישראל לסייע כלכלית לרש"פ.
עו"ד יצחק בם מארגון לביא אומר כי "המדינה נושאת את שם הביטחון לשווא. העברות הכספים מסייעות לרש"פ לתמוך במחבלים ובבני משפחותיהם, ולכן ה'הלוואה' היא סיוע ישיר למימון טרור. הסתרת הנתונים מחזקת את מסקנתנו שסיפור ההלוואה הוא למעשה בלוף, ומדובר במענק".
ממשרד ראש הממשלה נמסר: "דו"ח משכורות הטרור ל־2021 צפוי לעלות לאישור בקרוב". משרד החוץ: "עמדתנו הושמעה בדלתיים סגורות ולא נתייחס לדברים".
במשרד האוצר הוסיפו: "לא ניתנה שום הלוואה לרש"פ, אלא בוצעה הקדמת מועד תשלום כספים, על חשבון כספים שהממשלה ממילא צפויה להעביר לרש"פ בעתיד".
במשרד הביטחון לא הגיבו לדברים.