יאיר לפיד בשער שכם
יאיר לפיד בשער שכםצילום: Arie Leib Abrams/Flash90

באמת חוצפה! כיצד העז יאיר לפיד, מ"מ רוה"מ ושר החוץ של מדינת ישראל, לסייר ביום ראשון באזור שער שכם ובעיר העתיקה של ירושלים בירת ישראל?

כיצד עלה בדעתו לעשות כן מבלי לתאם זאת תחילה עם הירדנים, הרשות הפלסטינית, הנהגת החמאס והג'יהאד האסלאמי, הפלג הצפוני והפלג הדרומי של ערביי ישראל, עם יו"ר סיעת הרשימה המשותפת, העות'מאנים, הגירגשים והיבוסים?

ממש עזות מצח, טעות דיפלומטית קשה וחוסר רגישות משווע לכאורה, מצד שר החוץ המעז להופיע במפגיע ובמפתיע בבירת ארצו המאוחדת?! האם היה מעז לעשות כן שר החוץ הירדני בעמאן או המצרי בקהיר, הלבנוני בבירות בלי לתאם עם מזכ"ל החזבאללה? האם אף אחד לא סיפר לשר החוץ שעליו להישאר מחוץ למדינה ברוב ימות השנה וכל כניסה שלו אליה ואל בירתה חייבת בתיאום מוקדם והכנות מנטאליות עם הנוגעים בדבר? פשוט הזיה.

מדבריו של נביל אבו רדינה, דובר ראש הרשות הפלסטינית, משתמע שמאז פרצו הצנחנים לעיר העתיקה דרך שער האריות לא נחוותה כניסה דרמטית ותוקפנית של ישראלי בחומות העיר העתיקה. אילולא כן כיצד ניתן להסביר את אזהרתו : "ההסלמה המתמשכת נגד הפלסטינים שאחריתה פריצת לפיד בשער שכם תוביל לפיצוץ המצב לא רק בפלסטין אלא באזור כולו".

ברוח הגינויים של אבו מאזן ואיומי דוברו, יצאה גם הודעה ממשרד החוץ של הרשות הפלסטינית בזו הלשון: "משרד החוץ הפלסטיני מגנה בכל תוקף את התפרצותו הפרובוקטיבית של שר החוץ הישראלי לאזור שער שכם וכן מגנה בחריפות את דבריו במהלך הביקור עבור הקיצונים היהודים, במסגרתם הבטיח כי יתפרסו בירושלים כוחות ביטחון רבים במהלך חגי ישראל על מנת לספק ליהודים אבטחה, משרד החוץ הפלסטיני רואה בדברים אלה הסתה נגד הפלסטינים וביטוי מכוער לאפרטהייד הישראלי במסגרתו מגן הכובש על היהודים ומתעלם מחגי המוסלמים והנוצרים. סיורו בלווית כוחות שיטור רבים מהווה הוכחה ניצחת להיותו כובש על אדמה כבושה".

הגינויים והאיומים מצד מנהיגי הערבים החוצפנים נוכח ביקורו של שר החוץ בשער שכם מוכיחים עד כמה נתפס ביקור שכזה כנדיר, עד כמה איבדנו לגיטימיות, אחיזה והרתעה, עד כמה רעועה היא המשילות וכמה שברירית היא הריבונות. במקום לגבות את "ההוא"- ממלא מקום ראש הממשלה ושר החוץ, ולברכו על ביקורו, אמר שר הביטחון בראיון בתוכנית חמש עם בן כספית ואריה אלדד ב- FM103: "יש הרבה חבר'ה שרוצים להסתובב בהרבה מקומות ובכל מיני סיטואציות, יפה מחשבה קודמת לסיור. אפשר להסתובב ולברך, הוא שר החוץ, הוא יכול לבוא. הוא היה שם עם סגן השר לביטחון פנים, זה לגיטימי לחלוטין. באופן כללי, בלי לרדת לגופו של סיור - בואו לא נעשה דברים מתסיסים שמערערים על היציבות". במילים פשוטות וגלותיות- בואו לא נעצבן את הפריץ.

המסר למנהיגי ישראל צריך להיות ברור עתה – קומו, סיירו ותורו את הארץ לאורכה ולרוחבה כולל בלב העיר העתיקה של ירושלים הבירה "כי את כל הארץ אשר אתה ראה לך אתננה ולזרעך עד עולם" (בראשית יג טו).

יועילו נא שרי ישראל לעלות לרגל ולבקר בעיר העתיקה שחוברה לה יחדיו לפני 55 שנה. יבדוק נא שר הבריאות האם מותר ללא מוסלמים להכניס מיני מזונות באור יום לבית החולים אל מקאסד במזרח ירושלים בזמן הרמדאן; יבדוק נא השר לביטחון פנים מדוע זה מבקרים יהודים בלבד צריכים לעבור בידוק בטחוני מחמיר בכניסה להר הבית ולהיות מוגבלי תנועה כאילו מדובר באפרטהייד ליהודים דווקא; תואיל שרת התחבורה לבחון אם העולים והעולות (לא אלה שהעולים היו מעלים בזמן בית מקדשנו) לרגל לירושלים נעים במהירות, בנוחות ובבטחה בתחבורה אל העיר הקדושה.

בקיצור- מעכשיו ועד מצעד הדגלים ביום ירושלים, וכמובן יום העצמאות והרגלים פסח ושבועות - נותרו מספר ימים ושבועות ספורים להרגלת הערבים המוסלמים, הסובלנים ורודפי השלום שהמכבדים את בני כל הדתות הכופרות, בעובדה שירושלים היא עיר הבירה של העם היהודי מזה 3000 ויותר שנה. דבר שלא ישתנה!

מבצע שובר גלים מספק עילה טובה בזמן הזה לחסל מחבלים המעזים להרים נשק, ולו רק לצילום עם איום כלפי יהודים; לחסל משליכי אבנים, סלעים ובקת"בים המסכנים את חיי העוברים ושבים בכבישי הארץ, זו העת לאפשר לכל מי שהרים יד על שוטר או חייל בתפקיד לבלות בכלא או להתאשפז למשך הרמדאן עם גבס גדול או קטן.

הגיעה העת לפעול ולתקן עוול או טעות היסטורית ולאפשר ליהודים לעלות להר הבית מתוך עוצמה אמונית, גאווה לאומית וכבוד עצמי עם סממנים יהודים וישראליים ברורים. זאת מבלי לפגוע בפולחנם, אמונתם וכבודם של המוסלמים, שהיראה המוגזמת מפני תגובתם העבירה אותנו, בעלי הבית, על דעתנו. כזאת ניתן יהיה לעשות במסגרת שינוי המוסכמות הישנות (סטאטוס קוו) שניתן להגדירן, אילו רק המנהיגות הישראלית האמיצה תרצה, כיעד מתבקש בסוף "מבצע שובר גלים".

יש להבהיר לשכנינו הערבים שבסוף מבצע צבאי לא חוזרים עוד ל"סטאטוס קוו" הישן אלא מעצבים מציאות חדשה עליה יחליט המנצח (מזלם של הערבים שמדובר בישראלים מתחשבים ורחמנים שלא גוזרים עונש מוות על סוחרי סמים, רוצחים ואנסים כמו במדינות ערב השכנות). יש להגיע להסדר דומה לזה המתקיים במערת המכפלה בחברון עם חריגים יהודים וחריגים מוסלמים, ולוודא כי דגל ישראל מונף תמידית ובגאון מעל הכותל ולא ברחבה המובלעת שלמרגלותיו. בדיוק כפי שעשו הצנחנים לשעות ספורות בשחרור העיר העתיקה מידי הכובש הירדני (כי לא היה זה פלסטיני) במלחמת ששת הימים.

לערבים הלא מרוצים מהמצב באופן כללי ותמידי, כל עוד נותרת ב"פלסטין" נשמת יהודי חי וחופשי, אפשר להציע לחזור לחיות תחת משטר צבאי ישראלי, או להמשיך לנדוד ברחבי ארצות האסלאם עד שימצאו לעצמם איזה בית חם ומנהיג ערבי נאור, רחום וחנון.

פתרון אחרון מקסים ויצירתי לכאורה, הציע עו"ד אברי שטינר, חבר דירקטוריון בהימנותא, חברת בת של קק"ל העוסקת ברכש קרקעות. העו"ד הנכבד הציע בישיבת הדירקטוריון לדון ברעיון רכישה אפשרית של איים ביוון לצורך יצירת אפשרות לפינוי אזרחים ישראלים, במילים פשוטות- פליטים, לשם הצלתם במצבי אסון או מלחמה בארץ. יתכבד העו"ד היצירתי לדון עם הערבים הישראלים, המתקראים "פלסטינים", שאת שמם עיוותו מבלי דעת והכר מהפלישתים, על הרעיון המדהים ואולי הם יתקנאו וישתכנעו.

שהרי מקור הפלישתים הקדמונים שאת שמם אימצו ושיבשו הערבים מבלי לדקדק בפרטים, הוא אכן מהאיים היוונים. ולא זו אף זו כי מנהיגם המחבל הנערץ יאסר ערפאת ימ"ש נהג להפנות את כל מי שתסכולו או מירמורו מקצב התקדמות תהליך השלום גבר – "לשתות מהים של עזה"… והרי משם המרחק לאיי יוון יחסית קצר, יעידו חובבי הספנות, המשטים הטורקיים והשחייה למרחקים.