אנשים נוטים ללמוד את מפץ סילמן בצבעי שחור ולבן: יש עריק נוסף והממשלה נופלת, אין עריק נוסף והממשלה שורדת.
להבנתי ישנם צבעים נוספים.
קבלו את מפלגת שק"א (שקד, קארה, אורבך) שעשויה להכתיב את סדר היום הפוליטי הבא בישראל. השלישיה הזו לא באה לעולם כדי לפרק מחר את הממשלה או להעניק לה תעודת ביטוח. היא באה לנשל את מוקדי הכח המסורתיים של נפתלי בנט ובנימין נתניהו ולנסות לעצב את יום המחר בפוליטיקה המקומית.
את המחיר המיידי משלמת מפלגת ימינה. לאורך עשרת החודשים האחרונים השרה שקד וחברי הכנסת אורבך וקארה ניסו להסיט את ההגה ימינה, חזרה למצביעיה המסורתיים של המפלגה. אורבך הפציר בבנט להתערב במתווה המעונות של ליברמן, הציפו בפניות אודות האינטרס ההתיישבותי, אולם בנט נאלם דומיה.
קבוצת שק"א תולה את הקולר ביועצת המדינית של בנט, שימרית מאיר, שגררה אותו למשבצת המדינית כדי להרכיב באופן סופי בייס חדש שלא ידע את יוסף. ככל שגברו לחצי חברי הכנסת על לשכת ראש הממשלה סביב האינטרסים של ההתיישבות, התעצם אקט ההתנתקות של נפתלי בנט. זו הייתה נקודת השבר הראשונה.
משם זה הלך והשתרג למחוזות שונים. כאבי הבטן של עידית סילמן לא נולדו ביום אחד. סערת החמץ בהחלט אינה חזות הכל. היא הייתה רק הסימפטום לתופעת התנתקות חסרת תקדים של האקווריום המדיני של בנט.
כך נולדו האמירות המנותקות של גבי לסקי. כך באו לעולם נטפי הניחומים המנותקים של ראש עירית נצרת. אלו מהלכים מבית היוצר של מרצ וחבריה שרק מעצימים את מהלך העצמאות המתהווה של הקבוצה החדשה.
העובדה שסילמן עשתה שבת לעצמה וביצעה מהלך חד-צדדי מעוררת ביקורת בקרב השלישיה. תיאום בין הצדדים יכול היה להוביל מהלך שובר שוויון לכאן או לכאן – לשינוי האסטרטגיה באופן דרמטי בלשכה הראשונה או לחילופין לפרק לחלוטין את הממשלה ולהקים ממשלה חלופית או הליכה מזורזת לבחירות. זה לא קרה. מה שהוביל אותם לכונן את הגוש החדש כדי להכתיב את המהלך הבא.
בניגוד לנדמה, השלישיה אינה מנהלת בימים אלה מו"מ עם הליכוד: היא פועלת לייבא הישגים. הסיכום עם שר האוצר ליברמן על הקפאת מתווה המעונות היה רק הצעד הראשון.
הם דורשים מת"ע כאן ועכשיו. לא הבטחות ערטילאיות. לא אמירות על העץ. ההערכה שתאריך התפוגה עומד על ימים אחדים. אם לא יהיו צעדים בכיוון הזה – תשמעו מר מהמצופה מקבוצת שק"א.
ולא, הם לא צפויים להישען על הרשימה המשותפת. לא בערך. לא אולי. לא בכאילו. לא באופן זמני. גם לא נקודתי. נפתלי בנט ייאלץ להזיע כדי לייצב את הספינה הסדוקה הזו – וזה לא יקרה באמצעותם.
זו לא רק האידיאולוגיה שעדיין נותרה למרות הכל. זהו הלחץ חסר התקדים מסביבם. ההפגנות מחוץ לביתם כבר אינם מאכלסים אנשי ליכוד או שכירי חרב סמוטריץ'. אלו כבר החברים הקרובים מבית הכנסת שקוראים להם לעשות מעשה.
לתשומת לב הקורא המודאג נפתלי בנט.