ירושלים
ירושלים צילום: ערוץ 7

בתוך ים המלל המאיים להטביע אותנו, מבליחים מדי פעם משפטים חדים ומבריקים כאלו שמצליחים לומר הרבה מאוד במילים ספורות.

מעין מוטו, או סלוגן מוצלח, שבאורח פלא לא נבע ממוחו הקודח של קמפיינר מוכשר, גם לא מפיו של מהנדס תודעה חלק-לשון, אלא מאדם המשיח לפי תומו. דווקא משום כך, ראוי לתת משקל רב לאמירה תמימה זו.

משפט בדיוק כזה אמר אמש 'גורם בכיר' במשטרה, ועל כך אנו חבים לו תודה גדולה. שהרי תמיד האמת, גם אם היא מקוממת, עדיפה מהכחש והכזב בהם מוליכים אותנו קובעי המדיניות.

על רקע סירובה של המשטרה לאפשר מצעד דגלים בירושלים אמרו בכירים במשטרה לעיתון 'ישראל היום' טענות לגיטימיות לכאורה: "מצעד דגלים בזמן הזה מצריך לחזק את ירושלים ב־1,000 שוטרים נוספים. אנחנו מתוחים מקצה לקצה. קיבלנו בקשה לקיים מצעד בהתראה קצרה...". עד שיצא המרצע מן השק: "זה סוג של דווקא, כי מצעד דגלים בירושלים זה כמו שמישהו יתעקש לערוך מצעד גאווה בבני ברק".

וואו. לא יאומן. מאיפה נתחיל?...

ראשית, לעצם ההשוואה: במצעד דגלים צועדים עם דגל המדינה, משום שהדגל והמדינה יקרים ללבנו. זו אינה הפגנה בעד זכויות הפרט, זוהי הפגנה לאומית המבטאת בזעיר אנפין את מה שמדינת ישראל כולה, בעצם קיומה, באה לבטא: זוהי ארצנו, ואנו ריבונים בה. ממילא מתבקש שהמצעד יתקיים בירושלים, בירת ישראל. שאם בה איננו מצליחים להפגין ריבונות, היכן כן נצליח?.. ומכאן למועד המצעד: הצורך במצעד כזה מתעורר בדיוק כאשר אויבינו מערערים על הנחת-היסוד שביסוד מדינתנו. מועד או מיקום חליפי לצעדה הזו, כפי שהציעה המשטרה, מעיד על שיח החירשים המתקיים בין מארגני המצעד לאותם גורמים במשטרה. אלה האחרונים, פשוט לא מדברים את השפה הזו.

חכו, זה עוד לא הכל. אותו קצין במשטרה מאשים ש"זה סוג של דווקא". באמת, למה לעשות דווקא? למה לא אוגנדה? הייתם חייבים לבוא דווקא לארץ הפסיכית הזו?! ולמה דווקא ירושלים? מה רע בברוקלין? ולמה דווקא עכשיו? בשביל מה להרגיז את שכנינו? אתם יודעים שיש להם חג עכשיו! מה, גם לכם יש? אה כן, דיאטת מצות. נו בסדר. הם היו כאן לפניכם.

ומכאן לשיא האיוולת: מצעד לאומי בבירת ישראל בעת שפרעות אנטישמיות מתרגשות עלינו מדי יום, מקביל לרצונם של קבוצת-מיעוט קיצונית לכפות את דעותיהם החריגות על ציבור חרדי המוקיע בשאט-נפש את אורח חייהם. אליבא דאותו גורם, איננו רוצים לאומיות ישראלית בגאון, אלא אנו מחפשים בלאגן. לפיכך גם מתנחלים הם פרובוקטורים המכניסים אצבע בעין לבעלי-הבית הפלשתינים, ובאמת, כל מדינת ישראל היא פרובוקציה אחת גדולה.

אלמלא זה היה עצוב, זה היה מצחיק. אך זוהי המציאות המטורפת עד כאב במשטרת ישראל 2022. זהו מחיר ההפקרות שאנו נאלצים לשלם על שנים שנרדמנו בשמירה, ובלי שהרגשנו ארגוני שמאל במימון קרנות זרות סירסו את המשטרה, והגדירו את תפקידה מחדש.

משטרת ישראל 2022 היא השריף במערב-הירדן הפרוע, שתפקידה להשיג שקט וחופש-פולחן לכל ה'שבטים' החיים באדמה הזו. אין צודק יותר או פחות. אין טובים או רעים. יש טרוריסטים משני הצדדים. יש קבוצות אידיאולוגיות (בשביל מה לעזאזל כל האידיאולוגיה הזו?!) שאוהבות להחטיף אחת לשניה: הלהט"ב לחרדים ולהיפך, המתנחלים לערבים ולהיפך, והגננת בניידת אמורה להגיע להפריד. אם אתם בלוד, תשכחו ממנה. לכו תהרגו אחד את השני, תסתדרו ביניכם.

הלוואי והיתה זו רק פליטת-פה. רוח זו מנשבת בצמרת המשטרה ומנחה את צעדיה. כמובן שיש במשטרה שוטרים נפלאים ומסורים הראויים להערכת אין-קץ, ומובן מאליו שהמשטרה יקרה לנו מאוד. אנו מוחים כנגד מי שלקח אותה כבת-ערובה, ומשתמש בה לקידום אג'נדות קיצוניות שרוב העם היושב בציון רחוק מהם מאוד, וכוחו נובע רק מתעלולי הסתרה ושיטוי בהמון הבריא.

מה עוד צריך לקרות או להיאמר כדי שנשכיל להתעורר סוף סוף?

הכותב: ר"מ בישיבה גבוהה, מחבר הספר 'כלים ביד כלינו'

לתגובות: ori15cohen@gmail.com