תכנת הוורד מסמנת לי ש"בשבילכןם" זאת טעות כתיב שצריך לתקן. אתם יכולים להגיד שהמילון של וורד מיושן, ושצריך לעדכן אותו.
אבל, לפחות נכון לעכשיו, מדובר בשגיאה. העברית היא שפה כלומר, האותיות שמתחברות למילים הן רק סימנים גרפיים של הדיבור, ולכן גם אנלפבתים מדברים בשפה מובנת. את הכתיב הפרוגסיבי החדש אי אפשר לדבר. נסו לבטא א.נשים, אתןם, כולכןם, ותראו שאי אפשר. לכן, גם אם חלילה יעדכנו את המילונים ויכפו עלינו את שפה הא-מגדרית, לא נוכל בכלל לדבר אותה. זה אומר שבכלל לא מדובר בהתאמה של השפה העברית לאג'נדות פרוגרסיביות. מדובר בהרס של שפה.
והכתיב הפרוגרסיבי הזה הוא אפילו לא מה שהוא מתיימר להיות, א-מגדרי, חסר מגדר. לדאבון ליבם של הפרוגרסיבים, ולמזלנו, בעברית יש רק זכר ונקבה. זאת שפה "בינארית". לכן, גם אם יצליחו לכפות עלינו את הכתיב הזה, שאי אפשר לדבר אותו, הוא עדיין משמר את ההבדל בין זכר לנקבה, שנתפס כבר כגזענות בעיני הוגי הדעות הפרוגרסיבים המובילים.
"הבעיה" הזאת של השפה העברית לא קיימת ברוב השפות הלועזיות, שבהן שם גוף הוא חסר מין. בשפת הלשונאים, you, they וכד' נקראים ניוטר. זה לא מקרה ש neuter היא גם מילה נרדפת לסירוס ועיקור, כי הטלת המום הזאת בבעלי חיים, ובבני אדם, הופכת אותם למעשה לחסרי מין. המום הזה גם הופך אותם לעקרים, לחסרי יכולת להעמיד צאצאים.
כך, בנוסף לעובדה שאי אפשר לדבר אותה, העברית הא-מגדרית, היא גם "שפה" מעקרת, ולא מדובר בעניין אקדמי. העברית הזאת נועדה לשרת מטרה, הפיכתה של הזהות המינית הבינארית (זכר/נקבה) לדבר פסול ומזיק. זהות מינית בינארית, אומרים היום מובילי הפרוגרס, פוגעת בחופש של האדם להגדיר את זהותו כפי ראות עיניו. זהות מגדרית הפכה לכל כך חשובה עד שאפילו מגזין הרפואה האינטרנטי Medicine.net, אומר שנכון להיום קיימים לפחות 72 מגדרים שונים. וזה למרות העובדה שאין שום קשר בין מגדר לרפואה.
לצורך המחשה נסתפק רק בשני מגדרים שמופיעים ברשימה של המגזין הזה, Ambonec ו-Omnigender. לפי ההגדרה של מגזין הרפואה הזה, "אמבונק" הוא אדם שמזהה את עצמו כגבר ואישה ושאינו מחויב לאחת מהזהויות האלה. "אומינג'נדר" הוא אדם שחוֹוה את כל המגדרים (עד לא מזמן קראו לזה סכיזופרניה). המגזין הזה עדיין לא כולל זהויות מגדריות קיימות שמבקשות הכרה, כמו למשל MAP, ראשי תיבות של Minor Attracted Person, כלומר, פדופיליה, או Otherkin, אדם שמאמץ זהות מגדרית של חיה, חייזר, שד, מלאך וכיו"ב. וישנם אלה שהזהות המגדרית שלהם מצדיקה בעיניהם "משכב בהמה". נכון שזה עדיין בגדר של טאבו, אבל לא לעוד הרבה זמן. גם האנשים האלה מבקשים הכרה, שמגיעה להם לפי תורת המגדר.
אבל גם בלי להיכנס לממד המוסרי של המגדר, שכן הוא בהגדרה א-מוסרי, העברית הא-מגדרית, שהיא פועל יוצא של תורת המגדר, שהפכה כבר לפרקטיקה מקובלת גם בימין וגם בשמאל, יוצרת בעיה. ה"עיקור" של השפה רק מצביע על מה שכבר קיים במציאות. זוגות חד-מיניים, לא כל שכן חסרי מגדר, לא יכולים או לא רוצים להתרבות באופן טבעי.
בעיית הריבוי מטרידה מאוד את הפילוסופים והוגי הדעות הפוסט מודרנים, מהטעם הברור שבלי ריבוי אין המשכיות, ולכן אין ייתכנות לכל הפרויקט הפוסט מודרני. פתרון זמני רווח לבעיה הזאת הוא אימוץ של תינוקות בהליך של פונדקאות, שאין דרך אחרת לכנות אותו אלא "טפילות", אותה צורת חיים שיונקת את חיותה מה"מארח", על פי רוב החלש שנמצא בתחתית הסולם החברתי.
למרות הניסיון להתעלם מהבעיה המוסרית שהפונדקאות יוצרת, פילוסופים והוגי דעות פוסט מודרנים, כמו מייקל הארדט ואנטוניו נגרי, מבינים היטב שטפילות כזאת אינה מוסרית אפילו להשקפתם, ולכן צריך למצוא דרך אחרת שתבטיח המשכיות של חיים, אבל לא אנושיים במובן המקובל של יצירת החיים הטבעית מזכר ונקבה. במקום הריבוי הטבעי הם מציעים, בעצם אומרים, שאין ברירה אלא ליצור יצורי כלאיים בדמות של אדם-מכונה, או סייבורג.
בספר החשוב שלהם 'אימפריה' הם כותבים, ש"ההכלאה בין אדם למכונה אינו תהליך שמתרחש רק בשוליים של החברה; מדובר באירוע שמכונן את היווצרותו של הערב רב", אותו המון אדם חסר זהות שהמכנה המשותף היחיד בין כל מרכיביו הוא הרצון למחוק כל זכר לזהות מחייבת כלשהי. זה לא סתם שאותו המון חסר זהות שנקרא "ערב רב", מכונה גם "הברברים החדשים". פילוסופים פוסט מודרנים אחרים מדברים על הכלאה בין בני אדם לחיות כלומר, יצירה של חיים באמצעות הנדסה גנטית חסרת מעצורים.
ולכן, קוראות וקוראים, גם אם זה נעשה בתום לב, מה שמתחיל באתןם, יגמר ביצורי כלאיים מהגיהינום.
ואולי אלה היצורים שראה יוחנן מחבר ספר ההתגלות. בחלום הבלהות שלו הוא ראה "אַרְבֶּה כדמות סוסים ... ופניהם כפני אדם ... ושיניהם שיני אריה ... וזנבות להם כזנבות עקרבים ועקצים בזנבותם".