סיון רהב מאיר
סיון רהב מאיר צילום: עופר חדד

המילה "אח" מופיעה בפרשת השבוע שוב ושוב. הכוונה אינה לאח ביולוגי, אלא דווקא למי שאתה עושה איתו עסקים. לפני הביזנס, אתה צריך להתייחס אליו באחווה, לזכור שהוא אח שלך. הנה כמה דוגמאות: "אַל תּוֹנוּ אִישׁ אֶת אָחִיו... כִּי יָמוּךְ אָחִיךָ... וְחֵי אָחִיךָ עִמָּךְ".

זה חוזר שוב ושוב. "אחיך" היא ממש מילת מפתח. יש פה תזכורת שגם כאשר מדובר בכלכלה, במערכות ציבוריות, בניהול מדינה – אסור לשכוח את הבסיס, את העובדה שאנחנו בנים של אבא אחד, ולכן אחים. הרמב"ם מגדיר זאת כך:

"כל ישראל והנלווה אליהם כאחים הם, שנאמר 'בָּנִים אַתֶּם לַה׳ אֱלֹהֵיכֶם'. אם לא ירחם האח על אחיו, מי ירחם עליו?".

והנה אתמול ראיתי איך המילים של התורה ושל הרמב"ם התקיימו בימינו, בפשטות. יונתן חבקוק שנרצח בפיגוע באלעד כונה "אחינו". הוא היה המוסכניק האהוב של העיר שקרא "אחינו" לכל מי שפגש, וכך דבק בו הכינוי.

שמעתי את רעייתו לימור מספרת איך גם בעסקים, בדיוק כפי שנאמר בפרשה, הוא התנהג קודם כל כאח: תיקן רכבים בחינם, עשה הנחות, לא לחץ על מי שלא היה לו כסף, והכל בחיוך גדול.

למרבה הצער גם ברגעיו האחרונים הפגין אחווה: יונתן נאבק במחבל ועיכב אותו, ובזכותו רבים בזירה הצליחו לברוח ולהינצל. כך בחייו, וכך אצל כל קורבן טרור אחרי שנרצח – זה לא מוסכניק מאלעד שנהרג. זה אח.