עשרות אניות תקועות בפקק הכניסה לישראל מזה שבועות לא מעטים. על מה שיכולה וצריכה לעשות שרת התחבורה ועל הנזק הנגרם מכך שהדברים עדיין לא מתבצעים שוחחנו עם שר התחבורה לשעבר, חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ'.
בראשית דבריו מציין חבר הכנסת סמוטריץ' כחי בדיקת הנתונים הבוקר מעלה כי 74 אניות ממתינות לכניסה לישראל ולעיתים זמן המתנתן מגיע לחודש. "זה עולה מאות מיליוני שקלים באופן ישיר ומיליארדים באופן עקיף", הוא קובע ומפרט כי פקק כניסה שכזה לבד מכך שהוא חוסם שווקים של ייבוא גורם לנזקים קשים ליצואנים שאינם יכולים לעמוד בלוחות זמנים והדבר גורם לכך שצרכנים בעולם מחפשים שווקים אחרים. המשמעות היא הפסד לכל אזרח בישראל הן בעליית מחיריהם של מוצרי הייבוא והן בירידה המשמעותית של הכנסות למדינה, מה שגורם לקושי לתת שירות לאזרח.
"זו לא גזירת גורל", אומר סמוטריץ' ומזכיר מאמר שפרסם לפני מספר שבועות ובו ניתח את הבעיה ברמה המקצועית ובדבריו הוא מתמצת ומסביר כי פריקת האניות מחולקת לשני אפיקים, פריקה של אניות מטען על ידי מנופים ופריקה ידנית, "טיפשה" על ידי צוותי כוח אדם החסרים. בנמלים מעדיפים להתמקד בפריקה המהירה, שכן הדבר מניב תשלום מהיר ורב יותר לנמל, במקום להשקיע ולאפשר מהירות פריקה גם בפריקה הידנית.
"מדובר בירושות של הרבה שנות הסדרי עבודה מעוותים במשק הישראלי", הוא אומר ומוסיף: "זה קשור לפתיחת השוק לתחרות וחוסר רצון של הנמלים לקלוט עובדים חדשים כי חוששים שם שכשיגיעו לתפוקה מלאה הידיים יהיו מיותרות". לטעמו, כמי שבחן את הדברים באופן מקצועי ניתן לקבל עובדים זמניים שבעתיד יוכלו להשתלב בנמלים החדשים כבעלי ניסיון, וכך במקום להציב לכל אנייה צוות אחד מדי יום יתקבלו עוד 2-3 צוותים ולצד הרחבת שעות הפריקה ניתן יהיה להאיץ את הקצב פי חמישה ופי שישה.
לשם כך, אומר סמוטריץ' נדרש שולחן עגול בו ישבו כלל הגורמים הנוגעים בדבר, ובהם משרד האוצר, משרד התחבורה, היבואנים שיצטרכו לפתוח מחסנים לקליטת סחורה גם בלילות, אנשי הנמלים ועוד. כיום, הוא מציין, גם לאחר שאניה מגיעה לרציף היא נאלצת להמתין כשהיא קשורה כשבוע להשלמת פריקתה ובכך הפקק מתעצם.
ללא הפתרונות, שכאמור נמצאים על השולחן ומחכים להחלטה, אניות עוברות לנמלים אחרים על מנת לשוב ולטעון סחורה נוספת, והן עושות זאת במדינות אחרות ומשם מתחיל שינוע יקר דרך היבשה.
בדבריו מדגיש סמוטריץ' כי הפתרונות שהוא מציע מובאים מתוך היכרות עם האישים הנוגעים בדבר ועם האינטרסים השונים. "דיברתי על זה עם מנכ"ל האוצר ושרת התחבורה וביקשתי את השולחן העגול כדי שכול אחד יתרום את חלקו", הוא אומר ומציין כי ראה מסמך לפיו המציאות העכשווית מובילה להפסד של כארבעים מיליון שקלים מדי יום למשק הישראלי והדברים באים לידי ביטוי בכיס של כל אחד מאיתנו הן בעליית מחירי מוצרים והן בקושי במתן שירותים בשל פגיעה בקופת האוצר.
לדבריו המניע שגורם למציאות הקשה קשור גם הוא לזירה הפוליטית משני היבטים מרכזיים. "הממשלה עסוקה בשרידות פוליטית ולא מעניין אותה לפתור בעיות אקוטיות", הוא אומר ומציין כי "אנחנו בתקופת בחירות לראשות ההסתדרות ויו"ר ההסתדרות צריך להצטייר כמיליטנטי ושרת התחבורה לא רוצה להיכנס למרחב הזה".
"יכול להיות הסכם טוב גם לעובדים וגם למשק ואני אומר זאת מתוך היכרות עם השטח אבל מירב מיכאלי לא מוכנה לגעת בתפוח האדמה הלוהט הזה בתקופת בחירות לראשות ההסתדרות". במציאות שכזו, אומר סמוטריץ', שר האוצר אביגדור ליברמן, שהוא ואנשיו מודעים היטב למצוקה ולפתרונות הנדרשים, אינו מוכן להתעמת עם השרה במציאות בה כל שר עושה כרצונו במשרדו ואין מנהיגות שתיקח אחריות ותורה לשרים לפעול מתוך מגמה כוללת לטובת האזרח.