ראש הישיבה הגבוהה בבית אל הרב זלמן מלמד סיפר בחגיגת יום ירושלים בישיבת מרכז הרב בתחילת השבוע על הרגעים בהם פרצה מלחמת ששת הימים בירושלים.
"כשפרצה המלחמה בירושלים אני הייתי פה. באתי לפה להודות לריבונו של עולם", אמר הרב מלמד בישיבת מרכז הרב.
לדבריו, "ביום שני בהתחלת המלחמה בשעה 11:15, רבע שעה לפני שאנחנו מתכוננים להיכנס לתת שיעור, פורצת מלחמה פה בירושלים. הירדנים מתחילים להפציץ עם פגזים ומכונות ירייה והמלחמה מתחילה".
ביום העצמאות קודם לכן, בשנת 1967, זעק ראש הישיבה דאז הרב צבי יהודה הכהן קוק את זעקתו המפורסמת. "פה זכינו לשמוע את מורינו ורבינו הרב צבי יהודה שלושה שבועות לפני כן, את הקריאה הגדולה שלו 'איפה שכם שלנו? איפה יריחו שלנו? איפה עבר הירדן שלנו?'".
"אנחנו לא הבנו מה הצעקות האלה שהרב צועק, כל מסיבה שהוא היה בא ליום העצמאות היה כל כך חגיגי, כל כך שמח, ופתאום הוא צועק לא יכולתי לשמוח, איך יכולתי לשמוח, הייתי כולי קרוע, ואנחנו לא הבנו. ואז אנחנו הבנו. הרב צבי יהודה עורר בשמיים. למחרת ממש התחיל מהלך כניסת המצרים לסיני והתהליך התחיל. כאילו הרב צבי יהודה פתח את התהליך. זכינו ברוך ה' לניצחון כזה גדול".
"מה שלמדנו ממלחמת ששת הימים זה 'הפתעה'. אף אחד לא תיאר שתפרוץ המלחמה הזאת ואלה יהיו התוצאות של המלחמה, וצריכים ללמוד מזה שאי אפשר לדעת מה ילד יום", ציין הרב מלמד. "צריך להיות מוכנים. אילו היו מוכנים מקודם והיו חושבים שעומדת לפרוץ מלחמה ואנחנו נחזור לחלקי ארץ ישראל, כל ההתנהלות הייתה אחרת. אילו היינו מוכנים מקודם מבחינה רוחנית וגשמית, אז לא רק היו מיישרים את השטח הזה ליד הכותל המערבי, היו מיישרים קצת יותר וקובעים יותר עובדות והדברים היו לגמרי אחרת. צריכים להיות מוכנים גם מבחינה רוחנית".
לסיכום אמר: "אנחנו נמצאים בתקופה שאי אפשר לדעת מה ילד יום. אנחנו בתהליך מואץ של גאולה. הקב"ה מצפה לגאולה והתפקיד שלנו הוא להרבות תורה ומצוות כדי שיהיה לנו חלק בקירוב הגאולה".