שוחטים את העובדות

ישנן בעיות רבות במערכת השחיטה בחו"ל ויבוא הבשר הכשר, צריך למצוא את הדרך להגדיל את התחרות בתחום, ולהקל ככל האפשר על יבואני הבשר בהפחתת העלויות והבירוקרטיה המיותרת.

הקמת בית ספר למקצועות השחיטה היא לא פתרון לאף אחת מבעיות אלו. הדרך לתקן ולשפר היא ניהול מקצועי של המערכת וזה לא יקרה כל עוד מתקיימים פה דיוני סרק מנותקים מהעובדות, שמטרתם לקדם אג'נדה במקום דיונים ענייניים.

שבוע שעבר נוכחנו שוב לראות, שבדיונים על שירותי הדת בישראל העובדות לא חשובות, גם כאשר מדובר בסוגיה עם חשיבות כלכלית משמעותית כמו שוק יבוא הבשר.

כתב חדשות 12 עמרי מניב פרסם כתבה, שקשרה בין התנהלות הרבנות הראשית למחירי הבשר המיובא. "יש מעט שוחטים מורשים מטעם הרבנות, ששוחטים את יבואני הבשר במחירים, אז הוקם בית ספר, שאמור להכשיר אלפי אנשים לשחיטה כשרה, כלומר תחרות והוזלת מחירים. האוצר הקצה מיליונים, נערך מכרז והקורס הראשון יצא לדרך.

אלא שאז השוחטים הוותיקים הפעילו לחץ כבד על הרב הראשי יצחק יוסף, והוא הורה בימים האחרונים לגנוז את התוכנית ולבטל את ההכשרות. אנחנו נמשיך לשלם ביוקר" הוסיף וצייץ מניב. התזמון של הכתבה לא היה מקרי. 24 שעות לפני דיון בוועדה לשירותי דת בכנסת, וועדה מיוחדת ברשות ח"כ יוליה מלינובסקי שהוקמה על פי דרישת "ישראל ביתנו", מלינובסקי שיתפה את הכתבה של מניב והוסיפה "מחר אקיים אצלי בוועדה דיון מקיף על המונופול בכשרות סביב ייבוא הבשר לארץ. ... צפו להרבה חשיפות מקוממות..."

הדיון בוועדה נפתח באמירה כנה, לפיה אין למדינה נתונים רשמיים על שוק הבשר, מה שלא הפריע לנציג משרד האוצר לטעון שעלות השחיטה לכל ק"ג בשר היא חמישה שקלים, ולמלינובסקי להוסיף, שהנתון האמיתי גבוה יותר, והוא נע בין 10-12% מעלות הבשר. חלפו יומיים ולחגיגה הצטרף גם סגן השר מתן כהנא ובפוסט ארוך, שפרסם, טען בין היתר, שהשכר של שוחט זוטר הוא 10,000 דולר, מה שכמובן מסביר את מחירי הבשר הגבוהים.

כדי להבין כמה הדיון הזה מנותק מהמציאות צריך לצלול קצת לעומק. חוק הבשר אוסר לייבא לארץ בשר לא כשר. החוק אכן מסמיך את הרבנות הראשית לקבוע מהו בשר כשר, אבל השר האחראי על החוק הוא דווקא שר הכלכלה ולא השר לשירותי דת. הרבנות הראשית לקחה לעצמה את הסמכויות המלאות על יישום החוק, ובפרקטיקה נקבע, שייבוא בשר לארץ יעשה רק ממפעלים בחו"ל, שאושרו ע"י הרבנות הראשית, והשחיטה בהם תעשה על ידי שוחטים ובעלי תפקידים נוספים שהוסמכו ע"י הרבנות הראשית. יבואן ,שמעוניין לייבא בשר כשר לארץ, פונה לרבנות הראשית, מקבל את האישורים הדרושים ושולח את צוות השחיטה לשהות של 4-5 חודשים במפעל בחו"ל.

צוות שחיטה ברובו מורכב ממשגיחים ושוחטים, שנחשבים לתפקידים זוטרים, ובכל צוות ישנם גם "בודק פנים" ו"בודק חוץ", שתפקידם לקבוע האם הבהמה שנשחטה כשרה או טרפה, וראש צוות שאחראי על כל הניהול הלוגיסטי של הצוות. שלושת התפקידים האחרונים נחשבים בכירים, וכמו בענפים רבים פער השכר בין העובדים הזוטרים לעובדים הבכירים מגיע למאות אחוזים. הסיבה העיקרית לכך היא מחדל של הרבנות הראשית, שבמשך שנים רבות לא מקדמת אנשי צוות זוטרים לתפקידים הבכירים, והמחסור מאפשר לבעלי התפקידים הבכירים לדרוש מהיבואנים סכומים עצומים, בניגוד למשגיחים ושוחטים שקיימים בשפע, ושכרם כמעט ולא משתנה לאורך השנים.

לפני 7 שנים ניהלתי את מחלקת יבוא הבשר ברבנות הראשית. השכר של משגיח אז היה כ-3000$ ושל שוחט כ-5000$ לעומת בעלי התפקידים הבכירים, שהגיע אז לכ-15,000$. בתקופה שבה ניהלתי את המחלקה פעלתי ככל האפשר לקידום אנשי צוות לתפקידים בכירים, בלי "בית ספר למקצועות שחיטה" ובלי מכרזים מיותרים והשקעה של מיליוני שקלים. קידום אנשי הצוות נעשה בהליך פנימי פשוט של מבחן בכתב על ההלכות הנדרשות ומבחן מעשי, שנערך באחד מבתי המטבחיים בארץ.

בשנים שחלפו מאז אכן עלות העסקת ראשי הצוותים האמירה לסכומים של 20-30 אלף דולר, בשל המחסור שהחמיר. זה פשע של המדינה כלפי יבואני הבשר, אבל ההשפעה של זה על מחירי הבשר היא אפסית. העלות הכוללת של צוות שחיטה היא כחצי מיליון ₪, ובעלות הזו הצוות מייצר כ 2.75 טון בשר, כך שהעלות של צוות השחיטה לכל ק"ג בשר היא כ-20 אג' בסך הכל.

ישנן בעיות רבות במערכת השחיטה בחו"ל ויבוא הבשר הכשר, צריך לפתור אותן וצריך למצוא את הדרך להגדיל את התחרות בתחום, ולהקל ככל האפשר על יבואני הבשר בהפחתת העלויות והבירוקרטיה המיותרת,. הקמת בית ספר לשחיטה היא לא פתרון לאף אחת מבעיות אלו. הדרך לתקן ולשפר היא ניהול מקצועי של המערכת וזה לא יקרה כל עוד מתקיימים פה דיוני סרק מנותקים מהעובדות, שמטרתם לקדם אג'נדה במקום דיונים ענייניים.