הרב עמיחי אליהו: עימות חזיתי

בדרך כלל אני נרדם בקלות, הילדים טוענים שכשאני עוצם את העיניים, הם סופרים עד שלוש והנשמה שלי בדיאלוג עם המלאכים.

בקורס צניחה כשהאדרנלין של כולם בשיא לפני הצניחה, הייתי מוריד את הראש ומשלים שעות שינה. במסע כומתה - נרדמתי תוך כדי שאני הולך.

אבל בשבוע שעבר לא הצלחתי להירדם, כמה שעות לפני הלילה, שוחחתי עם חוקר באקדמיה מהצד השמאלי של המפה הפוליטית. זו הייתה שיחה ביוזמה שלו.

בשיחה, הבנתי שהוא יצר איתי קשר- מתוך רצון טוב לשכנע אותי, שלמען קיומה של מדינת ישראל אנחנו חייבים לשתוק, אסור לנו להיות חלק מהשיח הפוליטי של מדינת ישראל.

הוא הסביר בצורה שלא משתמעת לשני פנים שהבקשה שלו היא להדיר את הקול שלנו מהשיח הציבור הפוליטי.
ברור לו, כך הוא הסביר - שאין דבר מסוכן יותר למדינת ישראל, מאשר מתן לגיטימיות ציבורית מדינית לערכים שאני מדבר עליהם.

מבחינתו כמעט הכל כשר על מנת להגן על הדמוקרטיה של מדינת ישראל כפי שהוא רואה אותה. אחרת לדבריו תהיה פה מלחמת אחים או עזיבה מסיבית של אנשים מהמחנה שלו שמחזיקים פה את מדינת ישראל מבחינה כלכלית, אינטלקטואלית ועוד.

עוד -

כל האלימות במדינת ישראל היא מהצד הדתי, כל הכפייה היא כפיה של הצד המסורתי על הצד הליברלי. כל דוגמא אחרת שהבאתי מולו לא הייתה רלוונטית. הוא לא היה פתוח לשמוע. לרגע לא הרגשתי שאני מדבר עם אדם רע, שמעתי אדם שמאמין בצדקת דרכו וחרד באמת לשלמות המדינה.

הקשבתי לאותו יהודי רוב קשב, תוך שאני מדפדף בשיח שקיים ברשתות החברתיות. במשך שעה וחצי קראתי בעיקר בטוויטר כמויות של רעל שיכולות להשבית את סין. הרעל מגיע משני הצדדים של המפה הפוליטית. כשכל צד משתמש בכל הלכלוך שיש לו כאילו אין לנו ערבות ואחריות אחד כלפי השני. בבעל פעור – פולחן אלילי עתיק של טינופת. וכאילו לא עברו 3000 שנה והרשת החברתית ממחזרת את אותו העיקרון של בעל פעור.

בכל השנאה והאלימות הזו אני רואה אשמים. ובניגוד לעמדה המקובלת אצלנו, זו שדורשת לפני הכל לדפוק על החזה של הציבור הדתי ולעשות חשבון נפש פנימי, אני לא חושב שהאשמים פה הם משני צידי המפה הפוליטית.

לא נוכל לקדם את המדינה הזו בלי דיון נוקב ומעמיק בגורמים המערכתיים שמייצרים את המתח והאלימות. הדיון באשמים רלוונטי, על מנת שאנחנו כמדינה חפצת חיים נשכיל ונבין שאסור לשחק במערכות הצדק. מֹאזְנֵי צֶדֶק אַבְנֵי צֶדֶק אֵיפַת צֶדֶק וְהִין צֶדֶק יִהְיֶה לָכֶם. לֹא-יִהְיֶה לְךָ בְּבֵיתְךָ אֵיפָה וְאֵיפָה, גְּדוֹלָה וּקְטַנָּה.

אין שום היגיון שראש ממשלה אחד יועמד לדין על חמגשיות וסיגרים והאחר ינוקה מקבלת עטים בשווי של מאות אלפים. אין שום היגיון שראש ממשלה אחד יאותרג והשני יירדף כל ימיו. אין לפרקליטות או לבית המשפט לגיטימיות לנהל את בית המשפט כמו משפחה (אהרון ברק). ואין לגיטימיות למערכת שידור ציבורי להסית כנגד חצי מהעם ולמנוע מהם יצוג תקשורתי.

חמש מערכות בחירות, התנהלות אנטי- דמוקרטית של הפרקליטות, המשטרה והתקשורת. הנהלות של איפה ואיפה, איתרוג והשתקה של ציבור עצום. יצרו פה שיח אלים שקשה מאוד לפרק אותו.

מי ששותק למול העוולה הזו, מי שמאפשר לדין המרומה הזה להתקיים, אשם בשיח האלים שקיים בציבור. הטיית דין גורמת לתסכול, השתקה גומרת לתסכול, רדיפה אישית גורמת לתסכול, הסתה נגד ציבור שלם גורמת לתסכול. ותסכול גורם לאלימות. אילמות בכפיה מזמינה אלימות. אם זה ברשתות החברתיות, בתקשורת וחלילה אלימות פיזית.

אבל גם פה לא מסתיימות טענותיי כלפי אותו חוקר. אני מאמין שגם בלי החשש מאלימות אסור לנו קבל את תפיסת העולם שלו משתי סיבות מרכזיות נוספות:

א. הגישה שלו מסכנת גם אותו, הקומוניזם כשל וכל ניסיון להשליט דיקטטורה מחשבתית על הציבור הוא מתכון להרס של מדינת ישראל.

ב. מי שלא מוכן לקבל את העובדה שכולנו שווים בפני החוק בטענה שהוא תורם יותר, מי שלא מוכן לכבד את כללי המשחק שהרוב במדינת ישראל קיבל על עצמו יכול לעשות שני דברים: לנסות ולשכנע בצורה לגיטימית או לעזוב את הארץ.– אני לא מוכן לקבל את המשוואה שאומרת "או שתתנו לי להשחית את המדינה או שאני ארד".

הלכה למעשה –

א. אנחנו חייבים להבין היטב, מהי האידאולוגיה שעומדת מולנו. זה לא אדם בודד, זו מערכת. וכשמדובר במגמה דורסנית שאינה בוחלת בשום אמצעי מתוך מגמה להשתיק אותנו אסור לנו להתעלם מזה.

ב. כל איש טוב כזה שירד מארץ יצמחו אחריו עשרה טובים ממנו – זו לא שותפות על בסיס סחיטה באיומים. אנחנו לא עזבנו את המחויבות שלנו למדינה אחרי גרוש קטיף ואלימות המדינה בעמונה.

ג. אם מדינת חפצת חיים אנחנו, אנחנו חייבים לסגור את גלי הפצת השנאה בגלי צה"ל ובתאגיד השידור הציבורי.

ד. מדינת ישראל חייבת לעשות סדר במערכת המשפט, למנוע מציאות של השתקה ורדיפה פוליטית לא עיניינית ולא מידתית.

אפשר אחרת. ובע"ה יהיה פה אחרת.

—

הרב עמיחי אליהו הוא יו"ר איגוד רבני קהילות