נתחיל ביומן האירועים. תוך 12 שעות הותקפה שכונת בית אורות שלוש פעמים בבקבוקי תבערה. ביום חמישי האחרון, בשעה 22:00 ניסו שלושה מחבלים לזרוק בקבוקי תבערה על השכונה.
היה זה המשך לאירועי טרור קודמים. בשבועות האחרונים השכונה הותקפה בעשרות בקבוקי תבערה. כל המקרים דווחו למשטרה. כל המקרים צולמו והתיעוד הועבר למשטרה. אפס מעצרים בוצעו.
נחזור ליום חמישי האחרון, תושב בית אורות ירה באוויר על מנת למנוע את הפיגוע. לאחר הירי הוא נסע להגיש תלונה במשטרה, מס' אירוע 8076, עוכב ונחקר על ידי המשטרה על הירי באוויר. ב 24:30 באותו הלילה, נעשה ניסיון הצתה נוסף של השכונה על ידי מחבל אחר. בקבוק תבערה שהושלך אל חדר המדרגות נדלק, וכובה בחסדי ה' על ידי התושבים. תמונתו של משליך הבקבוק הועברה למשטרה מיד לאחר האירוע, מס' אירוע 625. בסביבות תשע בבוקר אותו המחבל חזר בשנית. הפעם הוצת רכבו של הרב ליאור, בחניית הבניין, בחסדי ה' האש כובתה לפני שאחזה בבניין. מס' אירוע 2342.
האם המשטרה הגיעה ? כן. מה משטרת ישראל עשתה מעבר להגעה, לשמירת הביטחון של תושבי בית אורות לאור המקרים הללו? לא ידוע. מה היא כן עשתה לתושבים היהודיים הנסערים? זה כן ידוע. היא איימה עליהם במעצרים ובאקדחי טייזר. על ההתנהלות הזו אחראי מפקד נקודת המשטרה בהר הזיתים. מדובר בכשל טקטי חמור ביותר. עשרות בקבוקי תבערה, בכולם עברו התמונות למשטרה. אפס מעצרים. כשל מקצועי ממדרגה ראשונה. רק לאחר הרעש הציבורי על שריפת רכבו של הרב ליאור נתפס משליך בקבוק התבערה תוך 24 שעות. אם רק רוצים, מצליחים.
אבל איך מפקד משטרה יכול לנהוג ברשלנות כזו?
הכשל הטקטי יושב כנראה על כשל מדיניות רחב יותר. בשבוע שעבר, ביקר בביה"ח אוגוסטה ויקטוריה הנשיא ביידן. באופן תקדימי זו הייתה הפעם הראשונה בה נשיא אמריקני מבקר במוסד פלסטיני במזרח ירושלים ועוד ללא נציגות של ממשלת ישראל. ביידן הוריד את דגל ישראל מרכבו, כשהגיע למזרח ירושלים, מאות מטרים מהמטה הארצי של משטרת ישראל. בלשון פשוטה המשמעות היא כי כאן לא חלה ריבונות ישראל. גם בנאום שנשא ביידן, הוא השווה את ישראל לשלטון לא לגיטימי במזרח העיר. תושבי שכונת בית אורות וארגון 'תורת המדינה' השוכנים חמישים מטרים מאוגוסטה ויקטוריה, הבינו את המשמעות המדינית של האירוע ותלו שלט ענק מול ביידן.
מי שאיפשר את האירוע הזה הוא ממשל לפיד, שכשל מדינית. קצת יותר משבוע חלף והשטח הגיב מהר מאוד. המציאות הביטחונית משקפת היטב את התובנות המדיניות. אם באוגוסטה ויקטוריה, על פי ממשל לפיד הריבונות היהודית נעלמת, המסר לשטח הוא ברור ומהיר. גם מפקד המשטרה מגיב מהר מאוד למסר כזה. אם מדינת ישראל אינה הריבון, אם בירת ירושלים היא לא פרויקט של העם היהודי, תפקידי הוא לשמור על שקט, ולהיות כוח האו"ם, לא להגן על תושבי בית אורות. משטרת nypd.
המציאות הזו היא ברת תיקון. מפקד משטרה נחוש, יכול לדאוג לביטחון התושבים. זה קורה ברמלה. זה צריך לקרות גם בבית אורות, ובכל מקום בארץ ישראל. ממשל שמבוסס על ההכרה כי ריבונות העם יהודי על ארץ ישראל היא מכוח ההבטחה האלוקית, ממשל המכיר בכך שירושלים כולה של העם היהודי מכוח אותה הבטחה, יכול לבסס מדיניות התיישבותית יהודית יציבה ובטוחה.
בסופו של דבר, מדינת ישראל ומשטרת ישראל הם פרויקט של העם יהודי. אנחנו יכולים וחייבים לדאוג שהנחות הייסוד והביצוע של המדיניות שלהם יתבססו על ערכיו ותכניו של העם היהודי.