מנחם רהט
מנחם רהטצילום: באדיבות המצולם

1.

לב מי לא נחמץ לשמע הידיעות המדאיגות על הסנקציות הנקמניות שבהן נוקט נשיא רוסיה פוטין, כנגד ישראל, בשל עצם תמיכתה של המדינה היהודית באוקראינים הנאבקים על עצמאותם.

בתגובה הודיע הדב הרוסי, שנשקלת הטלת איסור גורף על פעילותם של הסוכנות היהודית ואירגונים יהודיים נוספים ברחבי האימפריה. אין ספק כי ייגרם נזק כבד לאינטרסים היהודיים והישראליים: מצד אחד, נעילתם חלילה של שערי העליה והפעלתו מחדש של מסך הברזל הנודע לשימצה; ומצד שני, פגיעה חמורה בחופש הפעולה (היחסי) של חיל האוויר הישראלי בשמי סוריה לסיכול פעילותם העויינת של הצוררים מאיראן ומהחיזבאללה על אדמת שכנתנו מצפון.

לא ניכנס לשאלה אם הסנקציות הללו באו לעולם רק בגלל 'הפה הגדול' של ראש הממשלה הטירון יאיר לפיד, שלא הפסיק לתקוף את הרוסים מעמדה של יהירות זחוחה בשל מלחמתם הלא מוצדקת באוקראינה, או שמא גם מחמת התפתחויות גלובליות אחרות. כך או כך, מסתבר שלפיד טרם עיכל את הכלל החשוב כל כך, שעדיף להיות חכם מלהיות צודק.

מי צריך, מר לפיד, את הברברת הזו, שפרט למילים עויינות לא מייצרת שום שינוי בזירת המערכה באוקראינה?

2.

מה שבטוח היא, שאצל ראש הממשלה היוצא בנט, שהשכיל בשום שכל לרקום מסכת קשרים כמעט אינטימיים, בסיוע השר אלקין, עם הנשיא פוטין, זה לא היה קורה. בנט הבין את מה שלא מבין לפיד: יותר משהרוסים זקוקים לישראל, זקוקה ישראל לרוסיה.

אבל אצל לפיד, פאשלה רודפת פאשלה. את מי נועדו לשרת הכותרות שמייצר לפיד שלא לתפארת מדינת ישראל: "נשקלת שורה של צעדים מדיניים חריפים נגד רוסיה"? וואו!!! פוטין מן הסתם לא ישן בלילות מול האיום הזה, ודומיו: "ממשלת ישראל הציבה אולטימטום לרוסיה", או "סגירת משרדי הסוכנות תשליך על מערכת היחסים עם רוסיה" או אפילו כותרת תמוהה כמו: "ישראל תשקול החזרת השגריר ממוסקבה". איך באמת יצליח האימפרטור פוטין לנהל את הקיסרות, ללא נוכחות פיזית של הוד מעלתו השגריר הישראלי בבירתו??? לא פלא ששנתו נודדת בלילות.

3.

הלב באמת נחמץ לנוכח העדפתו של ראש ממשלה יהיר-יאיר, להוביל מתוך חוסר ניסיון קו של התגרות בוטה, כמעט ילדותית, בדב הרוסי. לפיד אף הסלים את הסוגיה כשהביאה לישיבת הממשלה ו'איים' בה במרומז ובפומבי על רוסיה. מי צריך את זה? יהודי רוסיה? חיל האוויר הישראלי? תלמד, מר לפיד, תלמד מבנט קודמך, שלא לסכן אינטרסים ישראליים חשובים לטובת מילים ריקות.

במשרד החוץ הישראלי קלטו רק השבוע, באיחור מדהים, את גודל הסכנה, והחלו להשמיע צפירות הרגעה: "יש לישראל חבילה מסודרת של אפשרויות לשמור על קשר עם יהודי רוסיה", הגיבו לאנה ברסקי ממעריב. לא הדליפו על המאמץ הנדרש לשיפור מערכת היחסים עם הקרמלין, אלא על עקיפת הסנקציות. ממש כמו בית החולים שבנו החלמאים לצד הגשר. כאילו הרוסים באמת לא מסוגלים לחסום הרמטית את כל המעקפים המתחכמים הללו. איזו תמימות. איזו יוהרה חלולה.

4.

הציבור בישראל אכן מודאג מן הקרע וההתגרות המיותרים מול הדב הרוסי. אפילו היומון הליטאי האנטי ציוני, 'יתד נאמן', שתוקף על בסיס ה'השקופע' המעוותת שלו את המוסדות הציוניים כל אימת שרק אפשר, התייצב לימין המשך הנוכחות הסוכנותית-ציונית ברוסיה: "התביעה הרוסית להפסיק את פעילות הסוכנות ברוסיה, היא ניסיון למנוע מהיהודים הרוצים לעלות לישראל לממש את רצונם", והוסיף בציניות המתבקשת: "גם אם חלק בלתי מבוטל מהעולים הרוסיים אינם יהודים".

5.

מי שבכל זאת חגג את הקרע עם הקרמלין היה השמאל הפוסט ציוני, שמוביל מבלי להתעייף את רעיון מדינת כל אזרחיה. גדעון לוי, איש השמאל הרדיקלי, שתוקף ללא הרף את ה'רשעות הנוראה' שבעצם הנוכחות הישראלית, הצבאית והאזרחית, ביו"ש (ומאידך, ראה זה פלא, מגדולי סוגדיה של משפחת נתניהו), שש על הסיכוי לסגירת משרדי הסוכנות: "להיות מדינה נורמלית, גם זו אופציה", התפייט. "אפשר להתחיל במדיניות הגירה נורמלית, כבכל מדינה פורמלית", פסק ההומניסט הידוע והביא כדוגמה למצבנו האבסורדי את התמונה הבאה: ממשלת פולין, דרך משל, תממן שליחים פולניים שיפעלו כאן בארץ כדי לשכנע אזרחים ישראליים להגר לפולין. "זה ייחשב צעד תוקפני של ממש", מזהיר לוי.

או עמיתתו לשמאל קרולינה לנדסמן: רוסיה בסך הכל, היא מסבירה, מנסה להציב גבול בריא וחיוני בין אזרחיה היהודים למדינת ישראל. לא סביר בעיניה, למשל, שקצינה בצה"ל, עולה מארה"ב, תסביר לנשיא ביידן בנתב"ג את פעילותן של מערכות הנשק המתקדמות. "הייתכן שאזרח אמריקאי ממוצא גרמני, שהתגייס לצבא גרמניה, יקבל את פני הנשיא האמריקני במדי צבא גרמניה ויערוך לו תצוגת תכלית של מערכות הגנה גרמניות?".

6.

שניהם, כחבריהם בשמאל, לא הפנימו שמדינת ישראל, מעצם הגדרתה כמדינה יהודית, אינה מדינת כל אזרחיה, ואינה 'מדינה נורמלית'. עצם קיומנו כאן, שמאלנים יקרים, הוא בלתי נורמלי. עם ישראל הקים במולדתו העתיקה את מדינתו, על מנת שתשמש בית לאומי בהווה ובעתיד לכל יהודי באשר הוא, וזה באמת 'לא נורמלי', אבל על כך תפארתנו. ישראל היתה והינה חריג במשפחת העמים, ואפילו נשיא רוסיה לא יצליח לנרמל אותה במהלך מדיני נקמני וציני.

(באדיבות שבועון 'מצב הרוח')