אסון נחל צפית
אסון נחל צפיתצילום: Hadas Parush/Flash90

ראש הממשלה החליפי נפתלי בנט מסר היום (שני) עדות בפני חברי ועדת הבדיקה הממשלתית לאסון בנחל צפית, במרכז לבוררות עסקית בתל אביב.

בזמן האסון, שבו נהרגו תשע נערות ונער אחד מהמכינה הקדם-צבאית "בני ציון", כיהן בנט כשר החינוך.

בנט אמר "מדברים הרבה על נטילת אחריות, אני רוצה לומר את תפיסתי: הערך המוביל בחיי הוא ערך האחריות. לקחת אחריות זה לעשות הכול כדי שאסון כזה לא יקרה שוב לעולם ולשמור על המכינות.

''האחריות לחיילי, אחריות לפקודיי, אחריות למדינת ישראל. כלוחם בסיירת מטכ"ל, כמפק"צ שהוביל לוחמים למארבים, כמפקד מבצעים בעומק לבנון, כמנכ"ל בהייטק, כשר חינוך, כשר ביטחון ששולח חיילים לסכן את חייהם, וכראש ממשלת ישראל - עם האחריות הקדושה ביותר של שמירה על קיום מדינה יהודית בארץ ישראל''.

בנט המשיך: ''אחריות זה שמרגע כניסתי לתפקיד שר חינוך ושנים לפני האסון יצאתי לשטח לפגוש מכינות, באופן יזום, להקשיב, ללמוד, לנסות לזהות בעיות, ולא לחכות שהמערכת תדווח עליהן. אני תמיד פועל בכל התפקידים שלי לייצר תרבות שמציפה בעיות.

''אחריות זה ברגע האסון להקים חמ"ל, להיות בקשר ברמה של כל כמה דקות, ללוות את המשפחות ואת בתי הספר. אחריות זה שהגעתי אישית לבתים של כל אחת מעשר המשפחות, להסתכל לכל אחת מהן בעיניים אחרי שאיבדו את היקר להן מכל. לפגוש את כל מנהלי המכינות, מצד אחד להדריך אותם לתיקון מיידי ועמוק, ומצד שני לחזק אותם ברגע קשה.

הכי קל היה לי להיכנע ללחץ שקרא לסגור את כל מפעל המכינות. זו לא אחריות. אחריות זה לתקן מה שצריך בלי לפרק את המפעל האדיר הזה של המכינות. גם באסון נורא זה תפסתי את מושכות האחריות בכל כוחי לא גלגלתי לאף אחד אחר את המשימה", כך בנט.

שר האוצר אביגדור ליברמן שהיה שר הביטחו בזמן האסון, אמר בפתח עדותו כי "נחשף לכל נושא המכינות והסמכות של משרד הביטחון שנה לפני האסון, בערך במרץ 2017. היו התבטאויות קשות של הרב לוינשטיין נגד חיילות שמשרתות בצה"ל, שחטפו ממנו השתלחויות בלתי מקובלות. כשהתעסקתי בזה הבנתי שמי שאחראי לכל מה שקשור למכינות קדם-צבאיות הוא מנכ"ל משרד החינוך. לפי משרד המשפטים, משרד הביטחון אחראי על דחיית השירות". לדברי ליברמן, "בדיעבד אני חושב שמיקום המכינות במשרד החינוך פשוט לא נכון, אבל באותה תקופה כל הפיקוח של משרד הביטחון היה מוגבל והתמקד בנושא של דחיית שירות".

השופטת בדימוס שולמית וסרקרוג לא קיבלה את דבריו של ליברמן והטיחה בו: "הניסיון של משרד הביטחון להוריד מעצמו ולראות את החובות שלו רק לצורך דחיית שירות היא איננה נכונה. בנוסף, אין צורך בתיקון החוק, לא לבוא ולהגיד 'מחר אנחנו נתקן'. החוק והתקנות היו צריכות להיות תחת יכולת הבנה משפטית נכונה - החוק קובע שהמכינות מקבלות תקציב רק כשהן מתחייבות לפעילות תקינה וסדירה, והחובה של המשרדים היא לפקח גם על הבטיחות.

''לכן, למעשה נקודת המוצא הייתה מוטעית ולא נעשה דבר על-ידי משרד הביטחון. כל הניסיון להסיט את כל ההמלצות לתיקון החוק, אינו נכון - התיקונים צריכים להיעשות מיד וזו הסיבה שפרסמנו את מסקנות הביניים לפני שנת המכינות החדשה".

"כשר של משרד אתה צריך לסמוך על חוות הדעת שקיבלת אבל יחד עם זאת יש היגיון. לא יכול להיות שמכינות יכולות לפעול ללא כללי בטיחות. אתם צריכים לשאול אם יש כללי בטיחות או אין? איך ניתן לאשר מכינה ואז לבוא ולומר לנו 'כללי בטיחות הם וולונטריים'? האמירה הזאת מזעזעת, אי אפשר להתיר פעילות של גוף כלשהוא ללא כללי בטיחות".

השופטת שאלה את השר ליברמן מדוע לא נשמע קולו לאחר האסון וליברמן השיב, "זה לא סוד שבאותה תקופה היו יחסים לא טובים בין שר הביטחון לשר החינוך, היה לזה ביטוי גם נרחב בתקשורת לצערי וגם הרבה התנצחויות מיותרות. לא רציתי, דווקא בגלל הרגישות וממדי האסון, שייתנו פירוש שאני מנצל ברמה פוליטית את האסון כדי לנגח או להתנגח עם שר אחר כי משרד החינוך היה יותר דומיננטי".