ההישג הראשון במעלה שכל דוברי הממשלה משתבחים בו הוא "שנה של שקט בדרום". עכשיו, כשהשקט הופר, נחשפת האמת האיומה שמאחורי השקט הזה.
חשוב להקשיב רוב קשב לאמת הזו, שמושמעת – כמה מפתיע – מפי עיתונאים מומחים לנושא, שעד עכשיו מילאו פיהם מים.
שמעתם על זה שמזוודות הכסף לעזה נעצרו? ובכן, שימו לב מה מספר לנו אוהד חמו, הכתב לענייני פלסטינים של N12: "אנחנו מדברים על שנה שלמה שבה באופן יחסי עזה שקטה, ואחת הסיבות היא שהרבה מאד כסף נכנס לרצועה, וחמאס, ריבון, אחרי המבצע ("שומר החומות") בשנה שעברה, חוזה בשיקום רצועת עזה, מה ששנים לא ראינו. עשרות מיליונים של שקלים שנכנסים מידי חודש לרצועת עזה" – נפלתם מהכסא? עשרות מיליונים של שקלים!
ומהו השיקום שמתבצע באותם עשרות מיליונים של שקלים, ובאותם חודשים ארוכים של "שקט"? שיקום אזרחי בלבד, או גם צבאי?
את זה מגלה לנו אליאור לוי, מרכז תחום הפלסטינים בתאגיד השידור "כאן": "ברמה הצבאית, חמאס עושה את כל מבצע שיקום יכולותיו אחרי "שומר החומות". חמאס עדין לא הגיע לרמת היכולות שהיתה לו ערב המבצע (- ערב "שומר החומות"), גם מבחינת כמות הרקטות, גם מבחינת אמל"ח אחר שיש לו, מחקר ופיתוח, וכל הדברים האחרים שנפגעו, עדין לא הגיע לשלב בעצם שהוא מוכן למערכה מול ישראל, ולכן לא מתאים לו כרגע מערכה מול ישראל"- אומר אליאור לוי, ומבהיר: "חמאס נתן אור ירוק לג'יהאד האיסלאמי, אבל הבהיר לו שלפי שעה הוא (החמאס) לא נכנס". אגב, שימו לב שאליאור לוי תומך את דבריו גם במי שנחשבת למומחית מס. 1 למידע צה"לי: "כמו שכרמלה אמרה"...
עכשיו בואו נבין מה שמענו כאן: בדיוק כמו שאני טוענת כבר שנה שלמה, העקרון של "שיקום תמורת פירוז" בעזה (שהיה מקובל אחרי "שומר החומות" על רבים במערכת הבטחונית) – נזנח ע"י הממשלה, ותחתיו מתבצע בעזה כבר שנה שלמה שיקום קדחתני של כל היכולות ההתקפיות של האויבים שלנו, חמאס וגם ג'יהאד. זה לא סתם שקט, זה "שקט – מתחמשים". כל זה קורה אחרי מבצע "שומר החומות" שבו באמת, לראשונה, הושג הישג חסר תקדים של פגיעה ביכולות ההתקפיות וביכולות ההתחמשות של האויבים שלנו בעזה.
בעצם בוצעה כאן עסקת-שקט חמורה ביותר בין ממשלת בנט-לפיד-עבאס ובין ממשלת החמאס בעזה. שתי הממשלות הרוויחו מהשקט הזה: החמאס הרויח כסף וזמן להתחמשות לקראת ההתקפה הבאה עלינו. הממשלה הרוויחה שקט שאיפשר את עצם קיומה. כן כן, אני יודעת שזה נשמע נורא, אבל זו האמת. שימו לב לדברים של ווליד טאהא, האיש שלא היסס לסגור את ועדת הפנים כדי להשיג מאיילת שקד את חוק החשמל: "אנו עומדים לצד בני עמנו נגד התוקפנות והמלחמה, וקוראים להפסקת המלחמה!" – איך בדיוק אתם מעריכים שח"כ טאהא היה "קורא להפסקת המלחמה" לו עכשיו קיומה של הקואליציה היה תלוי בו?
והנה-הנה יוצא גם מנסור עבאס מאחורי המסכה המחויכת שלו, ומבהיר: "כעת, כשהכנסת מפוזרת, כלי ההשפעה שלנו חלשים בכל הקשור למלחמה... אנו משרתים את עמנו הפלסטיני מכל מקום" – אז מה היה קורה אם החיסול של בכירי הג'יהאד האיסלאמי היה מתבצע לא בעת ש"הכנסת מפוזרת", אלא בזמן שהכסא של נפתלי בנט נשען על הכתפיים של מנסור עבאס?
התשובה פשוטה: הוא לא היה מתבצע. והוא אכן לא התבצע. נפתלי בנט ישב שנה שלמה על הכתפיים האלה, שהרעידו אותו פה ושם סביב חוק החשמל (נפתלי ואיילת נכנעו) וסביב הנטיעות בנגב (שוב נכנעו, כולל אלקין), וסביב ההסדרה וההריסות בנגב (שלא התקדמו), וסביב הקמת הישובים היהודיים בנגב (שבסופו של דבר גלי בהרב-מיארה אסרה על איילת לקדם, לאחר שלאורך חודשים "לפיד חסם אותה", כשכולנו יודעים שזה לא לפיד אלא עבאס), וסביב העברת המיליארדים לרשויות הערביות (שבסופו של דבר עברו למרות ותוך כדי רמיסת דו"ח הירש שהתריע מפני העברת הכספים לקופה הרושמת של ארגוני הפשע), אבל בעזה היה לנו שקט! שקט לתפארה, שעכשיו מתברר שהוא היה שקט-בונה-קסאמים ושאר יכולות התקפיות, כפי שטענתי כל הזמן. שקט שיצר את הרקטות שנוחתות עלינו בדקות אלה ממש!
עכשיו תבינו כמה חשובה היתה הפלת הממשלה הנוראה הזו, כבר עכשיו ולא בעוד שנה או אפילו חצי שנה. הפלת הממשלה יצרה לראשונה את המצב בו ללפיד אין מה להפסיד, והוא יכול לתקוף בעזה. החברים שלו מרע"מ כבר לא יכולים להפיל אותו על זה, כי הוא כבר נפל. והעיתוי, כפי שאמר אליאור לוי "לא מתאים כרגע לחמאס" כי הוא "עדין לא הגיע לשלב שהוא מוכן למערכה נגד ישראל". כל זה מתאפשר רק בגלל נפילת הממשלה, בעבודה קשה מאד שלנו, ובעזרת ה' יתברך כמובן.
אז בזמן ששרי הממשלה חוגגים באולפנים את המבצע הבאמת-ראוי-לשבח שתכנן עבורם הרמטכ"ל כוכבי, תשאלו את עצמכם למה בעצם הם לא עשו את זה עד עכשיו, ותקשיבו טוב-טוב לתשובות של הכתבים לענייני פלסטינים. תשאלו את עצמכם גם למה בעצם הממשלה ממשיכה לתת חסינות ושקט לחמאס, שיוכל להמשיך להתעצם על חשבוננו? אותו חמאס ש"נתן אור ירוק לג'יהאד האיסלאמי" ושהכי חשוב לו לא להיות מעורב באירוע, כדי שיוכל להמשיך ולהתחמש? למה הופר העקרון לפיו ישראל תתבע את חמאס על כל ירי מהרצועה, כיון שהוא ה"ריבון" שם? ומי בעצם מרוויח מהבידול הזה?
האם תהיה עכשיו הפסקת אש? אנחנו לא יודעים, אבל לפחות אנחנו יודעים למה תנוצל הפסקת האש הזו בצד העזתי, וכמה זה יהיה על חשבוננו. עוד אנחנו יודעים, שאסור היה לוותר, ואסור עדין לוותר, על העקרון של "שיקום תמורת פירוז", וצריך יהיה לדרוש אותו כעקרון הפעלה ראשוני מול עזה, מיד לאחר הבחירות.