לא לגמרי הופתעתי, יש להודות, מן ההחלטה לפתוח בחקירה פלילית נגד העיתונאי אלי ציפורי.
אותם אנשים, פחות או יותר, חדורי התאווה לשלוט ללא שום מגבלות, עמדו גם מאחורי הניסיון לקפד את ראשו של "ישראל היום"; כדי למנוע פלורליזם תקשורתי.
בנימין נתניהו, מי שכל חייו הציבוריים סבל מעיתונות עוינת, עצר בגופו את המהלך. הוא פירק את הקואליציה שבראשה הוא עמד על מנת למנוע את החקיקה שאותה יזמו אלה שגם היום הדמוקרטיה הפרלמנטרית היא לצנינים בעיניהם.
כך או אחרת, מי שסבור שזימונו של ציפורי למשרדי להב 433, אותה יחידה שמאות מחוקריה גויסו כדי לתפור לנתניהו תיקים פליליים - אם לסכם את התרשמותי ממה ששמעתי עד כה בבית המשפט המחוזי בירושלים - נובעת מתוך רצון לבער את הרע מקרבנו הוא תמים ללא תקנה. העילה שבגינה נקרא ציפורי לחקירה נראית מופרכת לא פחות מן הטענות שמועלות נגד נתניהו בכתב האישום שהוגש נגדו.
אבל לא רק בזה העניין. עקבתי אחר החלטות אחרות של היועצת המשפטית לממשלה , גלי בהרב מיארה, והרגשתי היא שיש משהו לקוי במנגנון קבלתן. ייתכן שהסיבה היא האופן שבו נתפר - וזאת דעתי שלי בלבד - המכרז לתפקיד הכה משמעותי; וייתכן שזה קשור לאי יכולתה האינהרנטית למלא תפקיד כה מורכב.
בחנתי שלוש מהן ומצאתי שהן לוקות, לתפיסתי, באי הבנה בסיסית של האופן שבו צריכות מערכת שלטוניות לפעול בדמוקרטיה ייצוגית; אבל תמיהתי הגדולה בותר נולדה דווקא על רקע כאילו לגמרי לא פוליטי. חוק יסוד: הממשלה קובע שהמדינה לא תפתח במלחמה ולא תנקוט פעולה צבאית משמעותית העלולה להוביל, ברמת סבירות קרובה לוודאי, למלחמה, אלא מכוח החלטת הממשלה. בתיקונים שעברו ב -2018 בחוק נקבע שהממשלה רשאית להאציל את סמכויותיה בעניין זה לוועדת שרים.
דא עקא, בני גנץ ויאיר לפיד, במקום למלא את חובתם החוקתית, פנו ליועצת המשפטית כדי לקבל את ברכתה לחיסול מפקד בכיר בג'יהאד האסלמי, ללא אישור הגורמים האזרחיים ( קרי : הממשלה או הקבינט). נדהמתי כששמעתי את הדברים. לא הבנתי מאין היומרה של היועצת המשפטית לקבוע שאין סכנה לפריצתה של מלחמה לאחר שכמה טילים יחדרו מבעד לחלון לדירה ויהרגו בה אנשים מרכזיים בארגון טרור שנתמך בידי איראן.
מה שמביא אותי לחשוב שתחת השלטון הנוכחי הדמוקרטיה הישראלית גוססת. השארת הניהול של גלי צה"ל בידי מי שוועדת איתור החליטה שהיא איננה כשירה לתפקיד - למעשה, שיש למנות אחר במקומה - או מתן גושפנקא למינוי רמטכ"ל בתקופת בחירות, בד בבד עם מתן ההכשר למינויו של מני מזוז לתפקיד יו"ר הוועדה לעניין אישור מינויים של בכירים במערכת השלטונית, על אלה עוד אפשר להגן, אם כי בדוחק רב, אבל לא על ההחלטה החפוזה, לדעתי, שכל כולה ספקולציה .
יכול להיות שאני טועה - ופניו של ציפורי בכניסה למתחם המשטרתי אינן מרפות ממני - אבל בקצב הזה אנחנו עוד עלולים להתדרדר ליום שבו מישהו יחליט ששיטת הבחירות הנוכחית נותנת יתרון לא צודק , לדעתו, לרוב; ושצריך לשנות אותה באופן שיקבע, נניח, שיש להעניק ערך מוסף לקולותיהן של אוכלוסיות מסוימות.