יו"ר מועצת ארגוני הנשים הגדולים בישראל, אושרית סטבון, דורשת להעביר את חקירת פרשת הסרסור בסוהרות לידי השב"כ.
"כל מקרה אונס הוא מקרה קשה, אבל כאן לא מדובר בהטרדה מינית חמורה, אלא באירוע פח"ע לכל דבר, והחקירה לא יכולה להיות בידי הצבא", אומרת סטבון בראיון לערוץ 7. לדבריה כפי שכל אירוע לאומני נחקר על ידי השב"כ, כך גם במקרה זה של אונס על רקע לאומני. "על פי סעיף 7 של חוק שירות הביטחון הכללי, אירוע פשיעה לאומני צריך להיחקר על ידי השב"כ ורק על ידיו".
על דבריה אלה שאלנו אם הפניית החקירה לאפיק השב"כ אכן תהיה מוצדקת, שהרי לא רק מחבלים מעורבים בפרשה אלא גם אנשי שב"ס וקציני שב"ס שביצעו את המעשה החמור כדי להרוויח שקט תעשייתי ברחבי הכלא. על כך היא משיבה: "האירוע כאן הוא רב נפגעים ורב נפגעים ולכן החקירה יותר מסועפת ומורכבת ואולי היא צריכה להיות מחולקת בשיתוף פעולה של השב"כ והשב"ס, אבל בראש ובראשונה מי שצריך להיכנס לסיפור הזה הוא השב"כ. לא יתכן שהשב"ס מדברר את המחבל ומנסה לקעקע את דברי המתלוננת כדי להמעיט מחומרת הסיפור ונותן למחבל להביע את דעתו. מה קורה כאן? המחבל הזה אמור להיחקר על ידי השב"כ".
לטעמה מלכתחילה ראוי ונכון היה להקים ועדת חקירה ממלכתית שהיא זו שתבחן ותחקור את האירוע כולו על השלכותיו ונגזרותיו. הזכרנו בהקשר זה את ההתנגדות של הקואליציה לניסיונותיו של חבר הכנסת אופיר סופר להקים ועדת חקירה, מה שמוכיח שהפוזיציה הפוליטית חשובה יותר מערכים אחרים.
"בוועדה לביטחון פנים שהתקיימה לפני כשבועיים, חברי כנסת מכל הקשת אמרו שהם כשלו בפרשה הזו כשלא הביאו לועדת חקירה פרלמנטארית. נדיר לשמוע חברי כנסת מודים בכך שהם כשלו", אומרת סטבון ומוסיפה את אכזבתה הקשה מחברות כנסת ש"עינינו היו נשואות אליהן בציפייה ובתקווה שהן יהיו בחוד החנית של המאבק לזעוק את זעקת החיילות והסוהרות שסורסרו על ידי השב"ס, שהשתמשו בתמימות שלהן וברצון שלהן לשרת והשתמשו בהן כבשר תותחים. ציפינו שאותן חברות כנסת יובילו את המהלך ושיהיו הראשונות לדרוש ועדת חקירה פרלמנטארית. לא רק שהן לא עשו זאת, אלא שהן גם לא היו במליאה. הן לא הצביעו. זה מזעזע. אבירות השוויון המגדרי...".
כזכור חוסר שיתוף הפעולה של חברות הכנסת מהקואליציה עם הצעתו של חבר הכנסת אופיר סופר נבעה מהחלטת השר לביטחון פנים, עומר בר לב, שלא תקום ועדת חקירה, מה שהוביל להסכמתה של השרה מירב מיכאלי ובעקבותיה הנחייה לשאר החברות. "חברי כנסת מעלו בתפקידם. כשיש אירוע כזה אין מקום לפוזיציה קואליציונית. מול רשע נלחמים. בגלל חומרת האירוע הייתי מצפה מכולם, ובפרט מכולן, לדרוש להשתחרר ממשמעת קואליציונית כדי להגיע לחקר האמת ולא למעול באמון ציבור הנשים ששלח אותן. כשהן מעלו בתפקידן ולא אמרו 'עד כאן', הן חטאו לשליחות הפרלמנטארית שלהן, הן כשלו כישלון חרוץ ולכן האירוע חייב לצאת מהכנסת".
אז מי יוכל לחקור את הפרשה כשהח"כים נתונים בפוזיציה פוליטית, צה"ל כחוקר לא ממש קשור, השב"כ לא יוכל לעשות זאת לבד כי לא רק מחבלים ביצעו את המעשה אלא מעורבים בו גם קצינים וסוהרים? "מכיוון שמדובר במגה פיגוע, גם בהיבט הפגיעה באמון הציבור ובמוסדות המדינה והפרלמנט, כדי להחזיר את אמון הציבור חייבת לקום מיידית ועדת חקירה ממלכתית בלתי תלויה שתהפוך כל אבן ותחתור לחקר האמת, תוציא את הסיפור, תגיע לאשמים ותנקה את כל האורוות".
סטבון מציינת כי יש לבחון את עצם העברתן של חילות לשירות בשב"ס ואנחנו מזכירים כי באפשרותה של כל חיילת שעוברת לשירות מחוץ לשורות צה"ל להתנגד למעבר שכזה. על כך היא אומרת וקובעת כי הנתונים האמיתיים אינם נפרסים בפני החיילות לפני שהן מועברות לשירות בשב"ס, ואין ספק שאם היה נאמר להן שהן תיזרקנה לתא סגור עם מחבל הן היו מסרבות. "אין להן בחירה אמיתית", אומרת סטבון ומעירה כי גם במעבר לשירות ביחידות קרביות מוסתר מהחיילות מידע אודות הפגיעה הבריאותית הצפויה להן בשירות שכזה, אך זו סוגיה נפרדת שיש לדון בה באופן עצמאי.
"השב"ס רק יחצן את עצמו והביא חיילת שסיפרה על השירות המשמעותי שלה. האם כל החיילות שהגיעו לכלא גלבוע ידעו לאן הן הולכות?", שואלת סטבון בהתייחס לישיבה המיוחדת בכנסת אודות שירות חיילות בשב"ס.
בימים הקרובים תוגש לשר לביטחון פנים עצומה המופצת בארגוני נשים בשבועיים האחרונים ועיקרה קריאה להודאה של השר שמעל בתפקידו והעברת החקירה לגורם אחר. לדבריה, היא אולי נשמעת תמימה בדרישה זו, אך "אני עדיין מצפה ליושרה באירוע מזעזע שכזה".
לדבריה במידה ותחזור בכנסת הבאה יוזמתו של חבר הכנסת סופר, שאולי אז יהיה בתפקיד משמעותי יותר, להקמת ועדת חקירה פרלמנטארית, הוא יזכה למלוא הגיבוי, "חייבים את זה למען הציבור כולו ולמען החיילות, בעיקר הצעירות שבהן".