בראיון לערוץ 7 מספר צעיר ששמו ופרטיו שמורים במערכת על אירוע מקומם שהתרחש במעבר הגבול לירדן ובו נדרש על ידי קצין ירדני לגזוז את פאותיו, ומסתבר שלא מדובר באירוע ראשון מסוגו.
הצעיר מספר כי בעקבות פרשת השבוע בה סופר על נחל ארנון חשבו הוא ושניים מחבריו, תלמידי הישיבה בה הוא לומר, לבקר בירדן ולסייר לאורכו של הנחל. השלושה ירדו לאילת ביום שני שעבר במגמה לעבור במעבר הגבול לירדן לאחר תפילת שחרית.
"היינו עם לב פועם", הוא אומר ומספר לסיבת ההתרגשות שחשו הוא וחבריו. מסתבר שהנוהל אוסר על העברת סממנים דתיים לירדן, ובכללם כיפה, ציצית ותפילין. מאחר והשלושה מצאו דרך להסליק ולהסתיר את התפילין שאיתם חשו במתח לקראת הבידוק במעבר הגבול. "יש דרכים להסתיר את התפילין", הוא אומר ולא מפרט אלא רק מעיר כי "רצוי שלא בתיק, כי שם עושים שיקוף".
במקרים קודמים מבקרים ישראלים שהגיעו למעבר הגבול עם תפילין גילו את הנוהל כאשר התפילין נלקחו מהם ובמקרים מסוימים גם נזרקו לפח. אם לרגע נדמה היה שגם ישראל נוקטת בדרך דומה ומונעת ממוסלמים להיכנס לשטחה עם סממנים דתיים, מספר לנו הצעיר כי בעוד הוא וחבריו ממתינים במעבר הגבול ראו אזרחי ירדן רבים המגיעים לעבוד בישראל כשבידיהם מסבחות (מחרוזות התפילה המוסלמיות) ושטחי תפילה מגולגלים.
ממשיך הצעיר ומספר: "הלב פועם כדי שהתפילין יעברו. היו לנו שלושה זוגות של תפילין והיה ברור לנו שאם התפילין נתפסות הלך הטיול. עברנו את הבידוק, התפילין לא נמצא ואנחנו נושמים לרווחה וחושבים שהטיול מתחיל". בצד הישראלי, הוא מספר, הזהירו אנשי מעבר הגבול הישראליים שלא לנסות לעבור עם תפילין, כדי למנוע אי נעימות מאוחר יותר.
"הגענו לצד הירדני, שם יש שיקוף ומגנומטר ללא בדיקה גופנית. עברנו חלק את הבדיקה הזו כי לא היה כלום בתיקים, רצינו לעבור את הגבול אבל אז הגיע קצין ירדני שאולי היה מיומן בזיהוי יהודים ואמר לנו לחזור חזרה אחורה".
שלושת הבחורים, יחידים מתוך כ-50-60 איש שהיו במקום, נאלצים לשוב לאחור ללא הסבר כאשר הקצין דורש מהם לפרוק את התיקים. "הם מחפשים בנרות ולא מוצאים כלום ואז הוא ביקש שנרים את הכובעים", מספר הצעיר ומציין כי בחצי השנה האחרונה החל לגדל פאות שעדיין לא הגיעו לממדים ארוכים במיוחד אך ניתן היה להעלות אותן אל מתחת לכובע כמעין קוקו וכך עשה לפני שיצאו לדרך. כעת, משהורה הקצין הירדני להסיר את הכובע נחשף קוקו הפאות.
"הוא ראה את הקוקו, הלך להתייעץ עם קצינים חברים שלו, חזר הצביע על שני החברים שלהם ואמר שהם יכולים להיכנס לירדן, הצביע אלי ואמר שאני חוזר לישראל. שאלתי למה. אמר באנגלית שאם אני רוצה לעבור לירדן אני צריך לחתוך את הפאות שלי, וסימן עם האצבעות תנועה של מספריים", מספר הצעיר. "שאלתי אותו למה. זה רק שיער. גם לו היה קוקו ואמרתי לו שיגזור את הקוקו שלו ואז אגזור את הקוקו שלי. הוא לא התלהב מהרעיון והתחיל ויכוח. אמרתי שזה השיער שלי והוא בתוך הכובע. במשך חצי שעה בכל כמה דקות הגיע עוד קצין בדרגה גבוהה יותר ובמדים אחרים, וכל אחד אומר לחזור לישראל, עד שהגיע אדם ללא מדי, תפס את הדברים שלי וצעק עליי תטוס לישראל".
"לא הייתי מוכן לוותר, המשכתי לטעון שזה רק שיער ושישחררו אותנו", הוא מספר ובדקות אלה המשיך הקצין הראשון להתבונן בשלושה עד שלפתע קלט את התפילין המוסתרות על ידיהם. "הוא הוציא לנו את התפילין אחד אחרי השני ושם כבר "נשרפנו", הם הצטלמו עם התפילין כאילו מצאו אמל"ח שסכן את כל ירדן, עשו סלפי עם התפילין. אחרי ש"נשרפנו" כבר לא היה עם מי ועל מה לריב, לקחנו את הדברים בליווי של קצין ירדני חזרה לגבול וכאן הסתיים הטיול שלנו לירדן".
בדרכם חזרה שוחחנו עם המאבטחות במעבר הגבול הישראלי, סיפרו את סיפורם ובמענה שמעו מהמאבטחות ש"זה מאוד הגיוני כי לפני שבועיים חבורה של צעירים ישראלים עם פאות שרצו לעבור את הגבול, הצליחו להבריח כמה תפילין, כמה מהם נתפסו והשאר המשיכו והשאירו את התפילין אצל הירדנים. כשהם חזרו מהטיול הם ביקשו את התפילין בחזרה וגילו שהתפילין נזרקו לפח. הם דרשו את התפילין בחזרה והתיישבו שם כשלוש שעות עד שהגיעו קצינים עם מספרים ואיימו שאם הם לא קמים מיידית הם יגזזו להם את הפאות. הם ברחו חזרה לישראל".
מאוחר יותר שוחחו השלושה עם מי שהם מגדירים כגורם שמכיר את קשרי החוץ עם ירדן, וזה אמר להם שידוע שיש הסכם שבו ישראל מתחייבת שישראלים לא יכניסו תפילין לירדן, אבל עם פאות לא אמורה להיות שום בעיה.